ארה"ב והאיחוד האירופי הכריזו מלחמה כלכלית על רוסיה - פוטין מצפצף עליהם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארה"ב והאיחוד האירופי הכריזו מלחמה כלכלית על רוסיה - פוטין מצפצף עליהם

ברוסיה כבר מרגישים היטב את הסנקציות הכלכליות שהטילו עליה אירופה וארה"ב ■ הצמיחה הואטה, הרובל נחלש, האינפלציה גואה והבורסה צונחת ■ מי שצפויים לסבול אינם רק מקורבי פוטין שאליהם כוונו הסנקציות, כי אם כל אזרחיה ■ עד מתי האליטות ימשיכו לתמוך במדיניות פוטין?

23תגובות

בשבוע האחרון העימות בין רוסיה למדינות המערב עלה מדרגה. בעוד באוקראינה שני הצדדים המשיכו להטיח האשמות זה בזה ולהשמיע איומים, ארה"ב ואירופה החריפו את הסנקציות הפיננסיות נגד רוסיה, בית המשפט לבוררות בינלאומית בהאג הורה לרוסיה לפצות את בעלי מניותיה של יוקוס, חברת הנפט הרוסית שהולאמה לפני כעשור, ומן העבר השני - רוסיה פתחה בחקירת פעילותה של מקדונלד'ס, מסמלי הקפיטליזם האמריקאי והגלובליזציה, ועשויה לאסור מכירה של כמה ממוצרי רשת ההמבורגרים.

באוקראינה מאשימים את הכוחות הפרו־רוסיים בהטמנת מוקשים באזור שבו התגלו שרידי מטוס מלזיה איירליינס שיורט לפני כשבועיים, כדי למנוע חקירה מעמיקה של נסיבות היירוט. עם זאת, ככל שחולפים הימים ברור יותר ויותר כי המאבק בין רוסיה למערב מתנהל בזירה הכלכלית.

מקדונלד'ס נמצאת במוקד העימות כבר כמה חודשים. בתחילת אפריל השלימה רשת המזון המהיר את סגירת כל סניפיה בחצי האי קרים בעקבות סיפוחו לרוסיה. ולדימיר ז'ירינובסקי, בכיר בממשל הרוסי, אמר בתגובה כי מוטב שמקדונלד'ס תעזוב גם את רוסיה: "היה מוטב אם היו סוגרים גם כאן, ונעלמים לנצח. פפסי־קולה תהיה הבאה בתור". למקדונלד'ס יותר מ–400 סניפים ברוסיה.

החקירה המתנהלת כעת נגד מקדולנד'ס מלמדת כי הממשל הרוסי אכן פועל למימוש קריאתו של ז'ירינובסקי. אבל יותר משהחברות הבינלאומיות מוטרדות מהצעדים שינקוט הממשל הרוסי, נראה שהן מודאגות מהסנקציות המתגברות נגד רוסיה.

AP

פוטין מאחד את מדינות המערב

הכלכלה האוליגרכית של רוסיה ריכזה כוח רב בידיהם של מקורבי הנשיא ולדימיר פוטין. בתחילת דרכו הנשיאותית מקורבי פוטין זכו להעדפה במכרזים לרכישת נכסים לאומיים שהמדינה הפריטה, ובהמשך - גם מהלאמתם בחזרה, בעיקר נכסי אנרגיה ותשתיות. יריביו הפוליטיים של פוטין גם מאשימים אותו ברדיפה עסקית. בראשם עומד מיכאיל חודורקובסקי, שבילה את רוב העשור האחרון בסיביר ונושל מאחזקותיו ביוקוס, לאחר שהעז לאותת על כוונותיו להתמודד מול פוטין בבחירות.

הפגנות הענק שהיו ברוסיה נגד פוטין ונגד השחיתות השלטונית לקראת הבחירות האחרונות לנשיאות לא הצליחו לשנות מאומה. פוטין נבחר ב–2012 בשלישית לכהן כנשיא רוסיה, לאחר הפוגה של כמה שנים שבהן כיהן כראש ממשלה לצד הנשיא דמיטרי מדוודב - אם כי לכולם היה ברור שגם אז הוא משך בחוטים.

בארה"ב ובשאר מדינות אירופה העדיפו לעצום עיניים. במשך שנים הם מתחו לעתים ביקורת על האופן שבו מנהל פוטין את רוסיה, אבל בחרו לא לעשות דבר. הכלכלה הרוסית פרחה בזכות משאבי הטבע, ופוטין נהנה מתמיכתן של מרבית האליטות העסקיות הודות לעליות בבורסות, כניסתם של משקיעים זרים וחברות זרות למדינה וזרם ההכנסות השוטף. אנשי עסקים רבים הזהירו מפני השחיתות הנפוצה ברוסיה ומפני ההפכפכות השלטונית שעשויה להוביל גם להלאמת נכסים - אבל הרווחים הפוטנציאליים במדינת הענק המתעוררת היו מפתים מספיק על מנת להיכנס אליה למרות כל הסיכונים.

הוראתו של פוטין לספח את חצי האי קרים לרוסיה באמצעות כוח צבאי היתה הקש ששבר את מדיניות ההבלגה של ארה"ב ואירופה. במארס האחרון הטילה ארה"ב, ומיד אחריה אירופה, סנקציות כלכליות על רוסיה, גם נגד חברות ואנשים ספציפיים. בעקבות יירוט המטוס המלזי באוקראינה הוחרפו הסנקציות.

TheMarker

"פוטין מצליח להוביל את מדינות המערב למדיניות שהן מהססות לנקוט: להתאחד ולפעול בצורה ממוקדת כדי להגביל אותו", כתב כבר באפריל הכלכלן אבי טיומקין, במאמר ב"פורבס".

הנפגעות העיקריות - החברות הקטנות

תאגידים בינלאומיים רבים הימרו על רוסיה כאחד משווקי הצמיחה העיקריים שלהם. גם מקדונלד'ס, שרוסיה היא השוק השביעי בגודלו שלה מחוץ לארה"ב. ראשי התאגידים מצאו עצמם בין הפטיש לסדן - כמה מהם נאלצו להצדיק את צעדיו של פוטין והזהירו מפני הפגיעה בפעילותן כתוצאה מהטלת סנקציות על רוסיה.

הסנקציות שמטילות ארה"ב ואירופה אמנם כוונו למקורביו של פוטין, אבל תהיה להן השפעה רבה גם על החברות הבינלאומיות שפועלות ברוסיה, ולא רק כתוצאה מהפסדים ישירים של הפסקת פעילויות מסוימות. פוטין נערך מבעוד מועד להפעלת הסנקציות ופתח במלחמת נגד - חקירות נגד חברות זרות ושלילת אשרות עבודה מעובדיהן באמתלות שונות.

פוטין גם הטיל סנקציות כלכליות על אוקראינה - בין השאר הוא הפסיק את הזרמת הגז אליה. הסנקציה הזאת כוונה לאוקראינה, אבל בהתחשב בכך שמדינות רבות באירופה נסמכות על הגז הרוסי, זאת היתה זו גם יריית אזהרה.

"לסנקציות תהיה השפעה משבשת על הכלכלה הגלובלית, אם כי הן יזיקו לרוסיה יותר מכל", אמר במארס, לאחר גל הסנקציות הראשון, נשיא ארה"ב ברק אובמה.

ואכן, התוצאות לא איחרו להגיע - הרובל נחלש, הבורסה הרוסית צנחה, ומשקיעים זרים החלו לבחון מחדש את השקעותיהם במדינה. בשבוע שעבר הודיעה קרן ההשקעות הממשלתית הגדולה בעולם, קרן הנפט של נורווגיה, כי תשקול מחדש השקעותיה ברוסיה כחלק מהטלת הסנקציות. רוסיה ביטלה הנפקות אג"ח בשל "תנאי השוק" - הריבית שנדרשת כעת הממשלה הרוסית לשלם על אג"ח גבוהה בכ–12% (לא נקודות אחוז) מהריבית בתחילת יולי, אם כי הזינוק החד ביותר נרשם בגל הסנקציות הראשון, 22% מתחילת מארס ועד יום הטלת הסנקציות.

ההשפעה של הסנקציות אינה מוגבלת למשקיעים ולאוליגרכים, אזרחי רוסיה נושאים אף הם בנטל. בקרן המטבע הבינלאומית העריכו במאי כי כלכלת רוסיה נכנסה למיתון. חולשת הרובל תידלקה את האינפלציה ואת התייקרות עלויות המימון של רוסיה, כפי שמשתקף מהריביות על האג"ח - שתי התפתחויות שמפעילות לחץ על תקציב הממשל, מה שמוביל לרוב לקיצוצים בשירותי הממשל או להעלאת מסים, ובדרך כלל לשניהם. הנפגעים העיקריים מצעדים אלה הם לרוב האזרחים מהשכבות החלשות ביותר.

Bloomberg

הכלכלן ליאוניד ברשידסקי העריך בטור בבלומברג, כי אף שהמערב מתאמץ להעניש את מקורבי פוטין, דווקא החברות הפרטיות ברוסיה יישאו במרבית הנטל. להערכתו, במקום כל חברה זרה שלא תוכל למכור יותר נשק לרוסיה, תצוץ חברה רוסית גדולה שתחליף אותה. בתחום האנרגיה אולי יהיו עיכובים, אבל הפקת הנפט והגז תימשך, ולחברות האנרגיה הגדולות ברוסיה יש די מזומנים שיגנו עליהן מפני הסנקציות הפיננסיות. לעומתן, החברות הפרטיות הרבה יותר פגיעות, בין השאר בשל תלותן בהלוואות מחברות מערביות.

מקור הכוח של פוטין

"פוטין אינו אדולף היטלר וגם לא ג'וזף סטאלין, וגם לא שום דבר קרוב לשני דיקטטורים טוטליטריים אלה", כתב הכלכלן טיומקין באפריל. "פוטין והחוג הפנימי בקרמלין, הסילוביקי, אינם שולטים ברוסיה באמצעות כוח וטרור של המדינה — אין רצח המוני וטרנספרים המוניים, כפי שעשו היטלר וסטלין. הכוח של פוטין מבוסס על עיקרון ומבנה אחד - יכולתו להעשיר משמעותית את תומכיו וכוחו להענישם באמצעות החרמת נכסים או כליאה. ברגע שמבינים את זה, שני דברים מתבהרים: נפילתו בלתי נמנעת, והסנקציות של אובמה הן המדיניות הזהירה והאפקטיבית".

להערכת טיומקין, פוטין כשל בקריאת המציאות הגיאופוליטית, וכתוצאה מכך "צפויים לנו מאבקי כוח בקרב האליטות ברוסיה". ואז, לפי טיומקין, יגיע הרגע "שההאליטות יסיקו כי פוטין לא רק שכבר אינו נכס, אלא הפך לסיכון".

ברשידסקי מעריך כי זוהי השקפה אופטימית. "לעסקים פרטיים, לא משנה כמה הם עשירים, אין השפעה ברוסיה של פוטין. בעיני הקרמלין, המיליארדרים הם רק מנהלי מפעלים, שדות נפט ובנקים עבור המדינה", כתב ברשידסקי בשבוע שעבר. "ההימור של פוטין הוא שהמערב יימנע מבידוד מוחלט של רוסיה בשל העלות הכבדה שתהיה לכך עבורו". וברוסיה עצמה, נהנה פוטין משיא בשיעור התמיכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#