כך שיחקה אוקיי קיופיד בחיי האהבה של המשתמשים

החברה דיווחה על 3 ניסויים שביצעה בחלק ממשתמשיה; המסקנות: ללא תמונה אנשים נכנסים לקשרים משמעותיים יותר ואם יגידו לכם שאתם מתאימים יותר תתאמצו יותר ליצור קשר

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

מתברר שהאהבה אינה עיוורת. אך ניגודים נמשכים זה לזה כשאנשים חושבים שהם דומים. אלה הם שני ממצאים שהתגלו על משתמשי OKCupid, אחד מאתרי השידוכים הפופולריים ביותר, המספקים הצצה לאופן שבו אנחנו מחפשים בני זוג בעידן הדיגיטלי. אך במקביל, התוצאות מדגימות פעם נוספת כיצד אתרים משמשים כמעבדות במדעי החברה – לרוב מבלי לספר למשתמשים שהם משתתפים בניסוי.

ביוני חשפה פייסבוק כי ביצעה ניסוי כדי לראות האם רגשות הם מדברים, בבצעה מניפולציה לתוכן הניוזפיד של יותר מ-700 אלף אנשים. לאחר שחשיפה זו הובילה לזעם משתמשים, רגולטורים באירופה החלו לבחון האם הרשת החברתית עברה על חוקי האיחוד.

אך למרות הפרסום הרע עימו התמודדה פייסבוק, אוקיי קיופיד פרסם ביום שני תוצאות של 3 ניסויים שביצע באחרונה על משתמשים. באחד הניסויים, ערפל את תמונות הפרופיל. באחר, הסתיר האתר את טקסט הפרופיל כדי לראות כיצד הוא משפיע על דירוגי אישיות. ובשלישי, האתר דיווח למחפשי שידוכים כי הם מתאימים יותר או פחות לאנשים מסויימים משאלגוריתם החברה קבע.

"אם אתם משתמשים באינטרנט, אתם עוברים מאות ניסויים בכל רגע נתון, בכל אתר", אומר כריסטיאן ראדר, נשיא אוקיי קיופיד, בבלוג החברה. "כך עובדים אתרי אינטרנט", הוסיף.

המחקר מצא כי אם נאמר למשתמשי אוקיי קיופיד כי למשתמשים אחרים ציון התאמה גבוה יותר, המשתמשים נטו יותר לפנות אליהם. מי שהאמינו שהם מתכתבים עם מועמד מתאים יותר נטו יותר לשלוח לפחות 4 הודעות, לעומת מי שנאמר להם כי הם בעלי התאמה נמוכה יותר. הניסוי מדגים עד כמה קל לאתר לבצע מניפולציה במשתמשים ללא ידיעתם.

למספר המשתמשים הקטן שדירוגי ההתאמה שלהם שונו – חלקם מ-90% ל-30% - לא דווח על השינוי לפני תחילת הניסוי. לאחר תום הניסוי, אוקיי קיופיד שלח למשתמשים אלה הודעות עם ציוני ההתאמה האמיתיים.

"אני מבינה שניסוי הוא חלק מהתהליך", אומרת זאז האריס, בת 37, משתמשת האתר מקליפורניה. "אך אני חושבת שהניסוי הזה פולשני יותר מאחרים, כיוון שהוא יכול להשפיע על התוצאות בצורה משמעותית. היא הוסיפה כי "ככל הנראה לעולם לא אפגש עם מישהו שלפי האתר הייתה לי רק 30% התאמה איתו, גם אם למעשה ציון ההתאמה היה 90%, אז זה לא בסדר". אך היא הוסיפה כי ציפיותיה מאתר שידוכים נמוכות ללא קשר לציוני ההתאמה. אם הניסוי היה קצר ימים והוביל לשידוכים טובים יותר בעתיד "אז זה לא כזה עניין".

לפי הסכם השימוש של אוקיי קיופיד, כאשר אנשים נרשמים לאתר, המידע האישי שלהם יכול לשמש במחקר ובניתוח מחקרי. "אמרנו למשתמשים משהו שאינו נכון. אני לא מסתיר זאת", אמר ראדר. אך לדבריו, הניסויים התבצעו כדי לקבוע כיצד אנשים יכולים להשיג את המירב באתר. לא ידוע כמה מבין השידוכים בהם בוצעו מניפולציות הניבו דייטים, והנתונים הראו כי שיעור התקשורת הגבוה ביותר התרחש בין אנשים שאכן זכו לציון התאמה גבוה וכך נאמר להם.

מיקולאי יאן פיסקורסקי, מרצה לאסטרטגיה חברתית במכון הבינלאומי לפיתוח ניולי בשווייץ אמר כי הניסויים האקראיים שביצעו אוקיי קיופיד ופייסבוק "חשובים אך תמיד בעייתיים מבחינה אתית". הוא השווה אותם לניסויים רפואיים בהם חלק מהמשתתפים קיבלו פלצבו, כאשר האמינו כי הם מקבלים תרופה שעשויה לשפר את בריאותם. "מדעי החברה מתחילים לסבול מאותן בעיות", אמר פיסקורסקי בראיון אימייל. הוא המליץ כי אתרים ישתמשו בניסויים "טבעיים" – כלומר, ניסויים תצפיתיים על אינטראקציות שקורות מעצמן וניתן לשאוב מהן מידע.

בשני הניסויים הנוספים שתיארה אוקיי קיופיד, גילתה כי משתמשים נוטים לייחס אישיות למראה, גם בפרופילים בהם תמונות מושכות וכמעט ללא מידע משמעותי טקסטואלי. כאשר האתר ערפל את כל תמונות הפרופיל יום אחד, משתמשים נטו יותר לשיחות משמעותיות, להחלפת פרטים ולתגובה לפניות ראשוניות – הם למדו להכיר זה את זה טוב יותר. כאשר התמונות שבו לאתר, רבות מהשיחות האלה נבלמו. "זה היה כאילו הדלקנו את האורות החזקים בבר בחצות", כתב ראדר.

אך אף שהמראה חשוב ככלל, נראה כי יש מקרים חריגים. כאשר אנשים יצאו ל"פגישה עיוורת" אמיתית, באמצעות יישום מלווה שאין בו תמונות, ההנאה שלהם מהדייט הושפעה פחות ממראה. במלים אחרות, יתכן שהאהבה יכולה להיות עיוורת, אם תתנו לה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker