התרופה של א־סיסי לכלכלת מצרים עלולה להבעיר את הרחובות - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התרופה של א־סיסי לכלכלת מצרים עלולה להבעיר את הרחובות

נשיא מצרים החדש קיצץ בחדות בסובסידיות האנרגיה - והקפיץ בעשרות אחוזים את מחיר הדלק ■ המהלך עשוי לעורר שוב תסיסה ברחובות קהיר, אך לעת עתה נראה כי א־סיסי נחוש יותר מקודמיו לנקוט רפורמות כלכליות, שמצרים זקוקה להן נואשות

6תגובות

ב–5 ביולי 2014 התרחש מקרה נדיר, ומצרים עשתה משהו שהשביע את רצון הכלכלנים: הממשלה הסירה חלק מהסובסידיות הנדיבות שלה. בעקבות המהלך עלו מחירי הדלק, וכך, מחיר ליטר בנזין קפץ ב–41% ל–2.6 לירות מצריות (0.36 דולר); ומחיר מ"ק של גז טבעי דחוס, המשמש בעיקר מוניות, זינק ב–175% ל–1.1 לירות מצריות. למרות המחאות והתרעומת בקרב העניים, נראה כי נשיא מצרים החדש, עבד אל־פתח א־סיסי, נוקט רפורמה שקרן המטבע הבינלאומית (IMF) קראה לבצע ושנדחתה על ידי נשיאים קודמים מזה זמן רב.

א־סיסי נראה נחוש לשקם את כלכלת מצרים, שדעכה בשלוש השנים האחרונות בעקבות תסיסה פוליטית, הבריחה משקיעים וגרמה לקריסת ענף התיירות. מוקדם יותר החודש סירב א־סיסי לחתום על תקציב עד ששר האוצר יקצץ מ–12% ל–10% את הגירעון המתוכנן עבור שנת התקציב הקרובה. עדיין לא ברור מנין יגיעו סכומי כסף חדשים, אבל כבר השנה הטילה מצרים מס חדש על רווחים בשוק המניות ומתכוונת להטיל גם מסי ערך מוסף ורכוש.

מהלכים אלה, שנוספו לכסף שקיבלה מצרים ממדינות המפרץ התומכות בהתלהבות במשטר המצרי החדש, הביאו לשיפור זהיר בסנטימנט של משקיעים כלפי הכלכלה המצרית. ביוני הודיעו פפסיקו וחברת המזון הסעודית אלמראיי (Almarai) כי הן ישקיעו 345 מיליון דולר במיזם מצרי משותף. אנשי עסקים מקומיים עשירים דיברו במתק שפתיים או אולצו להודיע כי גם הם ישקיעו בבית. אחד מהם, נג'יב סאוויריס, הבטיח להשקיע מיליארד דולר, אף שעוד לא ברור במה. כשא־סיסי צפוי להביא יציבות, גם אם באמצעות דיכוי ההתנגדויות, התמונה הכלכלית נראית ורודה יותר מאשר כשחוסני מובארק הופל בינואר 2011.

ההתאוששות 
עוד רחוקה

ואולם צעדים כאלה רחוקים מלענות על צורכי הכלכלה המצרית. המדינה רשמה שיעורי צמיחה סבירים ב-2004–2011, אך חלק גדול מהצמיחה נבע "מנדל"ן יותר מאשר מפעילות יצרנית", אומר מוחמד אל־קומי מהאוניברסיטה האמריקאית בקהיר. מלבד המערבולת הפוליטית, את האחריות לצמיחה הצולעת הוא תולה בביורוקרטיה הבלתי־יעילה ובמערכת החינוך הגרועה.

REUTERS

מצרים צריכה להוציא יותר על חינוך, בריאות ומחקר - מטרה המעוגנת בחוקה החדשה. ואולם חלק גדול מהתקציב נאכל על ידי הסובסידיות, לצד משכורות לביורוקרטיה המתפשטת ולתשלומי ריבית על חובות המדינה. הממשלה צברה חובות אדירים לחברות עסקיות שמספקות נפט וגז למצרים, מה שגרם לחברות האנרגיה לקצץ בהשקעות ובייצור, תוך החרפת הצרות התקציביות של הממשלה.

המגזר הפרטי של מצרים עדיין נשלט בידי קונגלומרטים גדולים. בשל היעדר גישה להון ולקרקע, חברות קטנות מתקשות לצמוח. מחקר של הבנק העולמי שפורסם באחרונה מצא כי רק 17% מהחברות המצריות ורק 13% מהחברות הקטנות לקחו הלוואות ממוסדות פיננסיים. כל אלה הם דברים שקשה לתקן, וא־סיסי עשוי לסרב לאכזב את בסיס התמיכה שלו בשירות הציבורי או להסתכן בהחרפת חוסר שביעות הרצון בעם, בזמן שהוא כבר מדכא מחאה.

מדאיג מכך, בחודשים האחרונים נטל מחדש הצבא את תפקידו המרכזי בכלכלה, כשהוביל פרויקט לפיתוח מחודש של תעלת סואץ, למשל. נאומיו של א־סיסי מבקשים אמונה בכלכלה שתוביל ממשלה פטרונית וטובת לב, אך יש מעט דיבורים על חדשנות ומגזר פרטי יעיל. 
"זה מצער", אומר אל־קומי. "מדינות כמו טורקיה מוכיחות שאפשר לשנות את הכלכלה, אבל אני חושש שבמקום ליישם מדיניות מודרנית, הפקידים של מצרים עדיין חיים בתקופה הפרעונית", הוא אומר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#