פערי ההכנסות בעולם קטנים, לא צומחים - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פערי ההכנסות בעולם קטנים, לא צומחים

מחפשי השיוויון צריכים להסתכל על התמונה הגדולה - והיא שהשיוויון בין מדינות דווקא גדל

4תגובות

פערי ההכנסות זינקו בשיח הפוליטי והכלכלי, אך המספרים אינם מעידים כי אי השיוויון גדל במונחים גלובליים. אכן, הבעיה החריפה בתוך מדינות רבות, אך ברמה עולמית, פערי ההכנסות יורדים כבר 20 שנה. זו עובדה שלא מציינים בצורה תדירה מספיק.

ממצא זה מוצג במחקר שביצעו באחרונה כריסטוף לקנר, יועץ בבנק העולמי, וברנקו מילנוביץ', חוקר בכיר במרכז מחקר ההכנסות לוקסמבורג. ממצא זה אולי נראה מדהים בתחילה, אך למעשה, הוא די ברור כשחושבים על זה. הזינוק הכלכלי של מדינות כסין והודו הוא אחת ההתפתחויות השוויוניות ביותר בהיסטוריה.

תומר אפלבאום

כמובן, לא צריך להשתמש בממצא זה כתירוץ להפסיק לעזור לבישי המזל. אך הוא יכול לעזור לנו להבין כי גידול באי-שיוויון אינו תמיד הבעיה הרלוונטית ביותר, גם עבור המאמינים בשיוויון. מדיניות הגירה וסחר חופשי, למשל, עשויות להגדיל אי שיוויון בתוך מדינה אחת, אך להפוך את העולם למקום טוב יותר, ולהפחית אי שיוויון בעולם.

הסחר הבינלאומי הפחית משמעותית את העוני במדינות מתפתחות, כפי שניתן לראות בצמיחה של סין ומדינות אחרות. אך בניגוד למה שכלכלנים רבים הבטיחו, יש כעת ראיות טובות לכך שהגידול בייצוא הסיני פגע בשכר של חלק מהמעמד הבינוני בארה"ב. במקביל, הצמיחה הסינית ככל הנראה הובילה לגידול בהכנסות המאיון העליון בארה"ב, הודות לייצוא שהגדיל את שווי החברות שבמניותיהן מחזיקים לרוב אמריקאים עשירים.  כך שהצמיחה הסינית אמנם הגדילה את אי השיוויון בארה"ב, אך גם הגדילה את השגשוג ושיוויון ההכנסות העולמיים.

הראיות גם רומזות כי הגירת עובדים עם כישורים נמוכים לארה"ב הייתה בעלת השפעה שלילית מתונה על שכרם של עובדים אמריקאים עם כישורים נמוכים. אך ההגירה תורמת רבות למהגרים עצמם, וככל הנראה גם לעשירי ארה"ב, שיכולים לגייס עובדי משק בית במחירים זולים יותר. כך ששוב אי השיוויון בתוך ארה"ב אולי גדל, אך ברמה עולמית ככל הנראה ירד, בייחוד עם המהגרים שולחים כסף בחזרה הביתה.

התפתחויות אלה אולי מדאיגות ברמה לאומית עבור ארה"ב, אך נקודת השקפה צרה זו היא הבעיה העיקרית. התפתח שיח לאומני המסתתר מאחורי מעטה עדין של שוויוניות. כדי להבהיר את הבלבול, אולי כדאי להקדים כל דיון באי-שיוויון בתזכורת כי אי-השיוויון העולמי יורד, והעולם למעשה נמצא בכיוון טוב יותר. זה אולי סלוגן פחות מוצלח מאלו בהם השתמשה תנועת "לכבוש את וול סטריט", אך זו האמת.

השקפה נפוצה היא שגידול באי-שיוויון בתוך מדינות מוביל לבעיות פוליטיות – לעתים באלימות או אף מהפכות. אז אפשר לטעון שהזוית הלאומית חשובה. אך כלל לא ברור שתחזיות להפיכות פוליטיות נכונות, בעיקר בחברות מזדקנות כמו ארה"ב בהן שיעורי הפשיעה יורדים. ניתן גם להתאים מדיניות ציבורית כדי להתמודד עם חלק מהחששות לגבי אי-שיוויון. אפשר למשל, לשפר את מערכת החינוך.

אפשר גם לחשוב על זה בצורה אחרת – אם הפוליטיקה המקומית אינה מסוגלת להתמודד עם שינויים בחלוקת ההכנסות, אולי הבעיה אינה שהקפיטליזם פגום מיסודו, אלא שהמוסדות הפוליטיים לא גמישים מספיק. יש הקוראים לחלוקה מחדש של חלק מההכנסות בתוך מדינות, בין היתר בארה"ב. זהו צעד שראוי לשקול, אך בזהירות. יוזמות כאלו ייטיבו יותר עם העולם אם יהיה יותר עושר אותו ניתן יהיה לחלק. עושר רב יותר בארה"ב יגדיל את יכולת המדינה להשקיע במדינות אחרות, לרכוש מוצרים זרים, לקלוט מהגרים ולהוביל לחדשנות.  במלים אחרות, מי שמעוניינים בשוויון, צריכים גם להקשיב לכלכלנים המבקשים מדיניות של מקסום-עושר – וזה אומר לדאוג פחות לגבי אי-שיוויון בתוך המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#