השקעות מעורפלות, תשואות נמוכות: הבועה שבלעה את הכסף של העולם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השקעות מעורפלות, תשואות נמוכות: הבועה שבלעה את הכסף של העולם

המניות לא יקרות כמו שהיו ב-2000 והבתים זולים מב-2006, אבל התנפחות מחירי הנכסים החריגה מקיפה כמעט כל תחום השקעה בעולם ■ מאג"ח יווניות, דרך שווקים מתעוררים בדרום אמריקה ועד מגדלי משרדים בניו יורק ■ התוצאה: תשואות נמוכות מהממוצע ההיסטורי וסיכון לפקיעה כואבת

תגובות

בספרד, שבה היכה משבר חובות לפני שנתיים, המשקיעים כל כך להוטים לקנות את אג"ח הממשלתיות שהם מסכימים לקבל את התשואות הנמוכות ביותר מאז 1789. בניו יורק, בניין משרדים בסגנון אר דקו בוול סטריט נמכר במאי ב–585 מיליון דולר, שלושה חודשים לאחר שבענף הנדל"ן העריכו כי יימכר ב–466 מיליון דולר.

בצרפת חברת כבלים בשם נומריכבל הצליחה ללוות לאחרונה 11 מיליארד דולר, בעסקת הנפקת אג"ח הזבל הגדולה בהיסטוריה - ולמרות הסיכון של השקעה באג"ח זבל, הריבית בה נמכרו האג"ח היתה 4.9%, נמוכה למדי.

ברוכים הבאים להצלחה בכל פינה - או ליתר דיוק, בועה בכל פינה. סביב העולם, כמעט כל סוג של נכס נמצא ברמות מחירים גבוהות במונחים היסטוריים. מניות ואג"ח; שווקים מתעוררים וכלכלות מפותחות; מגדלי משרדים עירוניים וחוות באיווה; מה שלא תבחרו, נסחר במחירים גבוהים ביחס לנתוני היסוד שלו. מה שזה מבשר עבור המשקיעים הוא תשואות נמוכות.

NYT

התופעה נעוצה בשני כוחות הקשורים זה בזה. סביב העולם, כסף זורם יותר לחיסכון ופחות להשקעות עסקיות יצרניות. בה בעת, הבנקים המרכזיים בעולם מנהלים זה שש שנים מדיניות של ריבית נמוכה ומדפיסים כסף מאוויר כדי לתמרץ צמיחה מהירה יותר בעקבות המשבר הפיננסי.

"אנחנו בעולם שבו יש מעט מאוד נכסים זולים", אמר ראס קוסטריץ', אסטרטג השקעות ראשי בבלאקרוק, אחת מחברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם. הוא מבלה את ימיו בחיפוש אחר הזדמנויות למשקיעים שרוצים תשואות טובות יותר ביחס שלסיכון שהם לוקחים. "אם תשאלו אותי על הזדמנות קנייה אחת, אני לא בטוח שאני יכול למצוא כזו".

ככל שהמצב מתסכל עבור משקיעים המקווים לתשואות טובות יותר, השאלה הגדולה יותר לכלכלה הגלובלית היא מה יקרה כעת. כמה זמן יימשך המצב של תשואות נמוכות? ואילו סיכונים עלולים להתממש אם וכאשר ההצלחה רבת הפנים תסתיים?

נכסים מסוכנים - תשואות דלות

נכסים בטוחים, כמו אג"ח של ממשלת ארה"ב, מעניקים למשקיעים תשואות דלות כבר שנים, מאז המשבר הפיננסי. מה שהשתנה בשנתיים האחרונות הוא שנכסים מסוכנים, כמו מניות, אג"ח זבל, נדל"ן ואג"ח של שווקים מתעוררים, הצטרפו למסיבה.

רוצים לקנות מניות של חברות אמריקאיות? ברמה הנוכחית של מדד S&P 500, כל דולר שמושקע במניות קונה עבורכם 5.5 סנטים רווחים תאגידיים, לעומת 7.4 סנטים לפני שנתיים — ומתחת לרמה שהיתה בדיוק לפני המשבר של 2007–2008.

Bloomberg

מעדיפים נכסים מוחשיים יותר? מחיר בנייני משרדים ודירות עלה באופן דומה; שטח משרדי באזורי העסקים המרכזיים בארה"ב עולים 3,000 דולר למ"ר בממוצע, לעומת 1,470 דולר ב–2010, לפי ריל קפיטל אנליטיקס. במנהטן, משקיעים במגדלי משרדים יכולים לצפות לתשואה על שכירות אחרי הוצאות של 4.4% בלבד, פחות מהרמה ב–2007, בשיא השגשוג הקודם.

מה בנוגע להשקעות מחוץ לארה"ב? בספרד ובמדינות אחרות בדרום אירופה, שהיו לב משבר החובות תשואות האג"ח קרסו (אפילו יוון הצליחה להנפיק אג"ח בתשואות נוחות השנה). השווקים המתעוררים, שלרוב מניבים תשואות גבוהות יותר לאג"ח בשל אינפלציה ופחות יציבות פוליטית, מציעים תשואות שפל גם הם. אג"ח שמונפקים על ידי ממשלות ברזיל ומלזיה, לדוגמה, נסחרות כעת בתשואות של כ–4%.

הערכות השווי הגבוהות אינן מופרזות כמו אלה שהיו בבורסה ב–2000 או במחירי הבתים ב–2006; אבל מה שחדש הוא שהן קיימות בכל כך הרבה נכסים. ב–2000, כששוק המניות היה בועה ספקולטיבית, נכסים אחרים כמו אג"ח, שווקים מתעוררים ונדל"ן נראו סבירים במחירם.

ההצלחה הנראית בכל מקום מביאה עמה סיכונים כלכליים מובהקים. התוצאה הנעימה ביותר האפשרית היא שהצמיחה הגלובלית תתאושש ותגרום למחירים הגבוהים של הנכסים להיראות סבירים. ואולם תוצאות אחרות הן אפשריות לא פחות, כולל קריסה באחד או כמה שווקים, שתיצור גל הלם בכלכלה העולמית שעדיין לא התאוששה מהמשבר הקודם.

שבע שנים של 
ריבית אפס

יש שתי סיבות עיקריות מאחורי התשואות הנמוכות, אף שאנשים עשויים לחלוק על הגדרת הסיבה והמסובב. הראשונה היא שהבנקים המרכזיים בעולם השתמשו במהלכים חסרי תקדים במטרה לקדם את הצמיחה בעזרת ריביות נמוכות וקניית נכסים באמצעות כסף מודפס. אם הבנק הפדרלי ישאיר את הריבית סמוך לאפס עד השנה הבאה, כפי שרוב נציגיו מקווים, הוא יסכם בכך שבע שנים של ריבית אפס. הבנק הפדרלי החזיק 900 מיליארד דולר בנכסים באוגוסט 2008; כעת יש לו 4.4 טריליון דולר והם ממשיכים לגדול, והסבב השלישי של קניית נכסים יסתיים בסוף השנה. הבנקים המרכזיים בבריטניה, יפן וגוש היורו נוקטים מדיניות דומה.

העמדה הנפוצה בשוק ההון היא שהתשואות הנמוכות הן תוצר לוואי של הריבית הנמוכה. הבנק הפדרלי ובנקים מרכזיים אחרים שאבו טריליוני דולרים של היצע משוק ההשקעות הגלובלי, ומשקיעים פרטיים מתחרים על מה שנותר.

"התשואות כל כך נמוכות", אמר פיטר ג'יי. קלייר, מנהל בכיר בקבוצת ההשתלטויות בחברת קרלייל. "יש מעט מאוד דברים אטרקטיביים להשקעה, אז המשקיעים מתעלים את הכסף שלהם לשוקי המניות. אלה משוואות פשוטות של היצע וביקוש: כשיש יותר ביקוש, המחירים עולים והערכות השווי מגיעות לרמתן הנוכחית".

הבנקים המרכזיים אמנם שולטים בריבית לטווח קצר, אך בטווח הארוך הריבית משקפת מחיר שמתאם בין מה שחוסכים מוכנים לקבל על המזומנים שלהם לבין מה שממשלות ועסקים מוכנים לשלם כדי ללוות מהם כסף כדי לבנות בניינים ותשתיות.

במובן זה, מחירי נכסים גבוהים בעולם יכולים להיות תוצאה של עולם שבו יש הרבה מדי חיסכון ביחס לביקוש להשקעה או ליכולת של עסקים ואחרים להשקיע את הכסף הזה בצורת פרודוקטיבית. זוהי המחשה נוספת של התופעה שבן ברננקי, היו"ר לשעבר של הבנק הפדרלי (בין אחרים) תיאר לפני עשור כ"עודף חסכונות גלובלי".

ההסבר הזה לא מספק. מה אם הבעיה היא לא יותר מדי חסכונות, אלא מחסור בהזדמנויות השקעה טובות להשתמש בהם? לדוגמה, עסקים אולי חושבים שהשקעות באמצעי ייצור אינן משתלמות?

עופר וקנין

ברננקי עצמו התלבט באפשרות שהגורם אינו חיסכון, אלא ההפך. "אולי טעיתי", אמר ברננקי, שעובד כיום במכון ברוקינגס למחקר כלכלי. "עודף משמעו שיש יותר מהנדרש. ואולם זה לא בהכרח נכון, מכיוון שאנשים רוצים לחסוך יותר. מה שקורה זה שהם משקיעים פחות. מה שיכול להיות הוא שיש כלכלות מפותחות אטיות צמיחה, סין שמקטינה השקעות הון, וכך התשואות יורדות", הוא הוסיף.

אם הניתוח הזה נכון, המשקיעים צריכים לבחור בין שני דברים לא נעימים: להסכים לתשואות נמוכות מהנורמה ההיסטורית או לרדוף אחר השקעות מעורפלות יותר ויותר שיוסיפו להם אחוז־שניים לרווח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#