הישראלי שמשפיע על תקציב האו"ם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלי שמשפיע על תקציב האו"ם

בגיל 32, יותם גורן הוא חבר בוועדה שמנהלת את תקציב האו"ם ■ בראיון הוא מספר איך הדיפלומטים הישראלים מקדמים יצוא של חברות ישראליות, איך מאזנים בין דרישות המערב והמדינות המתפתחות, ולמה יזמות היא המפתח לשינוי היחס לישראל

8תגובות

בפני חברי המשלחת הישראלית לאו"ם עומדת משימה לא פשוטה: לייצג את ישראל בסביבה לא תמיד אוהדת, בלשון המעטה. השיטה: שימוש במוח הישראלי וברוח היזמות המקומית כדי לקדם פרויקטים במדינות נחשלות, שאולי בעתיד יתמכו בישראל בהצבעות הקשורות לתחומים מהותיים יותר עבור המדיניות של משרד החוץ.

בגיל 32, ארבע שנים בלבד אחרי שסיים את קורס הצוערים של משרד החוץ, מצא את עצמו יותם גורן כחבר המשלחת הישראלית לאו"ם. "אני לא מרגיש שיש הרמת גבה לגבי הגיל", אומר גורן בראיון ל–TheMarker, "האווירה במשרד מפרגנת".

גורן הוא הנציג הישראלי בוועדה החמישית של האו"ם, שעוסקת בניהול ובחלוקת התקציב של הארגון, כולל תקצוב כוחות השלום. באחרונה אף מונה לעמוד בראש תת־ועדת הכנסים של הארגון - הוועדה שמפקחת על האגף הכי גדול באו"ם שמרכז את נושא הלוגיסטיקה, למשל הצבת 600 המתורגמנים שעובדים באו"ם ופיקוח על הפעילות השוטפת בארגון.

UN Photo / Mark Garten

"כפועל יוצא, אני אחראי על הסדר של האו"ם. מבחינה לוגיסטית אני אחראי גם על סדר היום של העצרת הכללית. אני מקיים ישיבות עם תת המזכיר מאתיופיה. זו פינה שישראל מעולם לא היתה בה", אומר בגאווה גורן, שנולד בישראל ועבר לארה"ב בילדותו, אך חזר לישראל כדי לשרת בצבא. לדבריו, גם בוועדה הוא בין החברים הצעירים. "בכל יום אתה לומד משהו חדש. אני לא לוקח את זה כמובן מאליו שאני פה. לדבר בשם ישראל זו גאווה גדולה".

כחלק מהניסיון הישראלי לקדם את הדיפלומטיה באמצעים כלכליים, העבירה ישראל באו"ם ב–2012 החלטה על קידום יזמות בעולם המתפתח. "ההחלטה קוראת לקדם את היזמות מתוך ראייה שדרך יזמות אפשר לפתח את המדינות האלה. במדינות העולם השלישי יזמות זה דבר חדש", מספר גורן. "הרבה מדינות רוצות כסף, אבל הגישה שלנו היא לתת יכולות. לגעת באדמה, להביא אנשי חקלאות, לעבוד מלמטה. הכי קל זה לתת מיליון דולר ולהגיד בהצלחה. הגישה שלנו מתקבלת בברכה על ידי מדינות הפסיפיק ואפריקה - החבר'ה מעריכים מאוד את העבודה שלנו". החלטה נוספת שהעבירה ישראל בשנה שעברה קשורה בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות, תחום שיכול לסייע לכלכלות העניות באפריקה ובאסיה.

האו"ם הוא שוק של 15 מיליארד דולר

במשלחת הישראלית מתגאים בהשפעה של חבריה בוועדות השונות ובאופן שבו הפעילות מקדמת את הכלכלה הישראלית. "האו"ם זה שוק עצום שרוכש בשנה מוצרים ושירותים בהיקף של 15 מיליארד דולר, מערכות עזרה ראשונה ועטים ועד מכונות התפלה ופאנלים סולאריים. אנחנו מקדמים את היצוא הישראלי לאו"ם: אנחנו בקשר מעולה עם אגף הרכש והבאנו יותר מ–20 חברות. האו"ם משתוקק לחברות ישראליות בתחומים כמו מים, טכנולוגיה, רפואה ועוד". לדברי גורן, "האו"ם צמא ליזמות ולידע הישראלי. הוא רוצה לראות יותר חברות ישראליות מתחרות על מכרזים".

בוועדת התקציב, שמנהלת את הכספים שמעבירות לאו"ם 193 המדינות החברות, "יש נציגים מכל המדינות. אם למשל מועצת הביטחון מחליטה לשגר כוח חדש לרפובליקה המרכז־אפריקאית, ההחלטה צריכה להגיע לתקציב. הדיונים העיקריים עוסקים בשאלה איך מגיעים ביחד להחלטה של מה היקף הכוח שיישלח לפעולה. ועדת התקציב ידועה כוועדה הכי קשה באו"ם: כולם מכירים את מועצת הביטחון ואת העצרת הכללית, אבל הוועדה החמישית, שלא עושה כותרות, היא אולי החשובה ביותר ביחד עם מועצת הביטחון. מחליטים מה שמחליטים, אבל ועדת התקציב היא השיבר".

תקציבי כוחות השלום זינקו בעשור האחרון באופן דרמטי, והתקציב של 2013 לתחום הוא 7.5 מיליארד דולר. "אני יכול להגיד מהשיחות הראשונות שבשנה הבאה אנחנו עשויים לגרד את 9 מיליארד דולר", אומר גורן.

לדבריו, שם המשחק הוא קונסנזוס, כי בלעדיו לא יצליחו מדינות המערב, שמעבירות את חלק הארי מתקציב האו"ם, לקדם את האינטרסים שלהן. "יש את הגוש המערבי, שישראל שייכת אליו, והוא המממן הגדול של תקציבי האו"ם. מולו יש את העולם המתפתח, שמשתמש בתקציב האו"ם. המדינות האלה דוחפות להגדלה של התקציב ויש להן גם את הרוב - 135 מדינות. הגוש המערבי מצדו יכול להפסיק את התקציב, והגוש המקבל (המדינות המתפתחות, י"פ) יכול לדחוף להצבעה - ולכן צריך להגיע לקונסנזוס. השנה, למשל, היה קשה להגיע לזה. המערב רוצה לייעל את התקציב, להתאים לדרישות ולחתוך את השומן. העולם המתפתח מבקש כמה שיותר תקציבים, והיה קשה למצוא את האיזון".

דרושים קצינים ישראלים

ארה"ב היא התורמת העיקרית לתקציב האו"ם, והיא אחראית ל–22% ממנו. אחריה ממוקמות מדינות אירופה, שמעבירות ביחד כמעט 37% מתקציב הארגון, ואחריהן יפן עם כ-11% מתקציב האו"ם וסין שמעבירה קצת יותר מ-5% מהתקציב. ישראל תורמת לארגון קצת פחות מ–0.4% מהתקציב הכולל שלו - נתח גדול ביחס לגודל הכלכלה המקומית. לשם השוואה, רוסיה אחראית לכ–2.5% מתקציב הארגון והודו לכ–0.7%.

לדברי גורן, ישראל היא המדינה ה–33 בעולם מבחינת החלק שלה בתקציב הארגון. "אנחנו באותה ליגה של אירלנד, סינגפור וניו זילנד. זה חלק מהתפישה שמוביל השגריר, רון פרושאור. היא בחלקה התקפית. אנחנו רוצים להראות שהתרומה הישראלית מובנת. הפלטפורמה של האו"ם נהדרת ומאפשרת להראות שיש בנו יותר מהסכסוך. אנחנו לא רק משלמים, אלא בזמן ובאופן מלא", טוען גורן, שמוסיף כי חלק גדול מהמדינות מפגרות בהעברת התקציב שאליו התחייבו.

במאי יתחיל הדיון על תקציב כוחות השלום, והמערב נערך למאבק לא פשוט. "האג'נדה חוזרת על עצמה: איך מספקים את המנדטים של מועצת הביטחון", אומר גורן. "יש כיום 15 כוחות שמירת שלום עם 100 אלף חיילים. איך אנחנו מתקצבים את הצבא הזה בלי לשבור את הבנק? מצד שני, בעולם המתפתח אומרים 'אנחנו חייבים את האו"ם'. מתקיים דיון ערכי ותקציבי. השאלה היא איך מחלקים, איך מייעלים וכדומה. זה עובד כמו בקונגרס: אנחנו קוראים לכל ראש כוח שמירת שלום לשימוע ועוברים אתו על התקציבים. אנחנו נכנסים אתו לסעיפים של התייעלות טיסות, שילוב בין הכוחות ועוד. לארה"ב, למשל, יש צוות של עשרה אנשים לוועדה; אני הנציג הישראלי היחיד. האמריקאים פועלים קשה מאוד, יש להם את כוח האדם והיכולת לעמוד במו"מ מרתוני".

גורן לא מנסה להדגיש רק את החשיבות הכלכלית של האו"ם עבור חברות ישראליות, אלא אומר גם שהמשלחת שבה הוא חבר מנסה לעודד ישראלים לעבוד באו"ם, באמצעות קמפיין לאיתור ישראלים המעוניינים להגיש מועמדות לתפקידים בארגון. "כמשרד חוץ אנחנו רוצים יותר ישראלים בארגון הזה, בכל התחומים: פיתוח, זכויות אדם, ידע של איכות הסביבה. האו"ם זקוק לאנשים איכותיים ואנחנו חושבים שיש לנו מה להציע. האו"ם קורא לישראלים. הידע של קצינים ישראלים, למשל, הוא משהו שמכבדים כאן מאוד. יש לנו קמפיין למועמדים מהצבא והמשטרה לתפקידי מטה בניו יורק. האו"ם מתעסק בהרבה נושאים הומניטריים, זכויות אדם, איכות הסביבה, מדבר וכדומה, ולישראל יש הרבה יתרונות בזה. זיהינו הזדמנות לתפקידי שטח בכירים לנשים, למשל, בכוחות שמירת השלום בשטח. הארגון זקוק לנשים בתפקידים כמו ראש מטה מדיני באפריקה. הוא רוצה שוויון במגדר".

אתה באמת מאמין שדרך הדברים האלה משתנה גם מפת ההצבעות?

"המציאות היא המציאות, כולנו מכירים אותה. אנחנו יודעים שיש יריבים ומדינות שלא אוהבות אותנו. זה לא חדשות. העניין הוא שהמשלחת לא נאבקת רק בדברים האלה, אלא גם מרחיבה את האג'נדה - גם איפה אפשר להביא הישגים לישראל. להציג את הפנים היפות, היכולות. אנחנו לא רק מכבים שריפות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#