כך הוביל האב ששכל את בתו בפיגוע להענשת הבנק הגדול בצרפת

סטיבן פלאטו, שהגיש תביעה המאשימה את איראן במימון הפיגוע בכפר דרום, הצית שרשרת אירועים שחשפה שיתוף פעולה של בנקים אירופיים עם איראן והובילה לקנס של 8.9 מיליארד דולר על אחד מהם

ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניו יורק טיימס

פיצוץ אוטובוס לפני עשרים שנה – ואב מניו ג'רזי שדורש צדק – הצית שרשרת אירועים שהובילה את הרשויות בארה"ב להאשים כמה מהבנקים הגדולים בעולם בהעברת כסף למדינות כמו איראן.

ביום שני שעבר הסתיימה החקירה בהודאה באשמה של BNP פאריבה, אשר הודה בביצוע עסקות בשווי מיליארדי דולרים עם איראן ומדינות אחרות שנמצאות ברשימה השחורה של ארה"ב והסכים לשלם קנס שיא של 8.9 מיליארד דולר לרשויות הפדרליות.

הכל החל ב-2006, כאשר משרד התובע המחוזי של מנהטן נתקל בתביעה שהגיש אב אשר האשים את איראן במימון פיגוע באוטובוס שבו נהרגה בתו בת ה-20. בין מסמכי התביעה מצאו התובעים האשמה מדהימה: קרן צדקה שבבעלותה בניין משרדים יוקרתי בשדרה החמישית שימשה למעשה כחברת קש של ממשלת איראן – טענה שמאוחר יותר אומתה.

בנק BNP פאריבהצילום: רויטרס

התובעים גילו עד מהרה שקרדיט סוויס ולוידס, שניים מהבנקים היוקרתיים בעולם, פעלו כשער של איראן למערכת הפיננסית של ארה"ב. כדי להסתיר את העסקות הלא חוקיות הסירו הבנקים את שמות הלקוחות האיראנים מהעסקות שבהן הועבר בצורה אלקטרונית כסף לקרן בשדרה החמישית ולגופים הקשורים אליה. הממצאים הובילו את התובעים במנהטן ואת משרד המשפטים בוושינגטון להכריז על תביעות פליליות נגד שני הבנקים.

בעקבות פרסומם של שני המקרים ב-2009 יצא גורם שהפנה אצבע מאשימה כלפי BNP, הבנק הגדול בצרפת. המידע שהודלף על ידו הוביל בסופו של דבר להסדר פלילי חסר תקדים שבמסגרתו הודה BNP באשמה וסיכם בכך חקירה מקיפה בנוגע לקשריו לסודאן ואיראן.

הסיפור של BNP שופך אור על העולם הסבוך של הבנקאות הגלובלית וכיצד בנקים באירופה, שזיהו הזדמנות עסקית משתלמת פתחו את שעריהם בפני מדינות שנמצאות תחת סנקציות וסיכנו את שמם.

האב, סטיבן פלאטו מווסט אורנג' שבניו ג'רזי, האשים את איראן במימון ארגון הטרור שהיה אחראי ב-1995 לפיצוץ מכונית תופת שנסעה סמוך לאוטובוס באזור כפר דרום – פיגוע שבו נהרגו שמונה אנשים, כולל בתו אליסה. שופט פדרלי קבע כי יש לשלם לפלאטו, עורך דין במקצועו, פיצויים של 250 מיליון דולר. איראן מעולם לא שילמה, ופלאטו פנה לבקש את הפיצויים מאלאבי, קרן הצדקה שלטענתו היוותה חברת קש של ממשלת איראן.

איתן ערוסי, אנליסט במשרד התובע המחוזי שכחייל הגיע לזירת הפיגוע, התעניין בהאשמות של פלאטו. וקרן אלאבי, כך התברר, היתה בתחום השיפוט של המשרד. היא היתה הבעלים של גורד שחקים בן 36 קומות בשדרה החמישית שנבנה בסוף שנות ה-70 על ידי ארגון בעל קשרים לשאה.

התביעה הגיעה לפריצת דרך בביקור אצל בעל חנות שטיחים בעל קשרים לאיראן. בשיחה סביב שולחן עמוס באבטיחים ופיסטוקים, הם דנו עמו בנושאים כמו פוליטיקה ומשפחה, כשבסיום השיחה הוא חשף כי קרן אלאבי נמצאת בשליטת ממשלת איראן. מודיע אחר סיפק רמזים נוספים וגילה כי הקרן קיבלה מיליוני דולרים מבנק מלי, שנמצא בבעלות ממשלת איראן. במסמכים הפיננסיים של הקרן מצאו התובעים את שמותיהם של קרדיט סוויס ולוידס.

המקרה עבר לידי הרשויות הפדרליות, אשר הגישו תלונה אזרחית שמאשימה אלאבי ב"אספקת שירותים רבים לממשלת איראן". כשהממשלה תמכור את הבניין, ההכנסות יוקדשו למשפחותיהם של קורבנות הטרור. לקרדיט סוויס ולוידס הוצעה עסקה: למסור את המסמכים הקשורים לבנקים האיראניים או שיוגשו נגדם אישומים פליליים. הבנקים שיתפו פעולה, וחשפו בכך כיצד הסתירו את שמו של בנק מלי מהרישומים של עסקות בארה"ב. בוושינגטון פתחו בחקירה נפרדת נגד קרדיט סוויס ונגד בנקים נוספים, שחלקם הגיעו להסדר בשנים האחרונות.

בשעה שהבנקים ניהלו מגעים להסדר, פנה אדם המקורב ל-BNP למשרד התובע של מנהטן וחשף את קשריו של הבנק לאיראן. המקרה של BNP היה שונה משאר המקרים. היקף העסקות הגיע לעשרות מיליארדי דולרים, וסכום הקנס גבוה יותר מפי שלושה מהסכום ששישה בנקים אחרים שילמו ביחד כדי להגיע להסדר. פלאטו, שקיבל בסופו של דבר 25 מיליון דולר, מרוצה. "העובדה שהמקרה שלנו הוביל לצעדים האלה היא מחווה אמיתית לאליסה, שהשנה אמורה היתה לחגוג יום הולדת 40", אמר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker