"כל הכבוד לרולינג סטונס שלא נכנעו ללחץ לא להופיע בישראל" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כל הכבוד לרולינג סטונס שלא נכנעו ללחץ לא להופיע בישראל"

פרשן "ניו יורק טיימס": ההשוואה של ישראל למשטר אפרטהייד שגויה – אבל היא תוכל להיות מדינת חוק רק אם תסיים את הכיבוש

4תגובות

הרולינג סטונס הופיעו בישראל בשבוע שעבר. היות שמדובר בישראל, זה היה אירוע פוליטי. רוג'ר ווטרס וניק מייסון, חברים מייסדים בלהקת פינק פלויד, גינו באופן קולני את ה"אפרטהייד" הישראלי כשניסו למנוע ממיק ג'אגר, קית' ריצ'רדס וחבריהם לקיים את ההופעה ב-4 ביוני. ווטרס מכנה את ישראל משטר אפרטהייד גזעני ולא פעם השווה את מצבם של הפלסטינים למצבם של היהודים בגרמניה הנאצית.

לג'אגר יש זכות לנגן בתל אביב, ולו רק כדי למחות נגד הימין הקיצוני באירופה. הנאצים השמידו יהודים באופן שיטתי ותעשייתי בתקופה שאליה מתייחס ווטרס. בישראל לא קורה שום דבר בר השוואה, נקודה. מי שטוען כך חוטא בהרבה יותר מרשלנות אינטלקטואלית. זהו סוג של דיבה מוסרית.

ההשוואה הלא מדויקת לאפרטהייד מקבלת חיזוק היות ש"חומת האפרטהייד", "כבישי האפרטהייד", הרס הבתים והפקעת הקרקעות בגדה המערבית – כמו גם ההתרחבות המתמשכת של ההתנחלויות – מספרים סיפור של דיכוי.

מוטי מילרוד

עם זאת, הפלסטינים שהם אזרחי ישראל, כ-20% מהאוכלוסיה, נהנים מזכויות שלא היו עולות על הדעת באפרטהייד בדרום אפריקה (ונדיר לראותן אצל מיעוטים במזרח התיכון), אף שאפליה ודעות קדומות עדיין קיימות. הם מיוצגים בכנסת ושופט ערבי יושב בבית המשפט העליון. אפילו בגדה המערבית, שבה הפלסטינים אינם אזרחים וסופגים השפלות כל הזמן, האכזריות השיטתית של אפרטהייד אינה דבר שבשגרה.

כאשר ווטרס ומייסון קראו לרולינג סטונס לא להופיע הם ציינו את תמיכתם בארגון BDS וכינו אותו "תנועת זכויות אדם לא אלימה שהולכת וגדלה", אשר מטרתה לסיים את הכיבוש הישראלי, האפליה הגזעית והכחשת זכויותיהם הבסיסיות של הפלסטינים".

המטרות המוצהרות של BDS בפועל הן לסיים את הכיבוש, להכיר בזכותם של האזרחים הערבים-פלסטינים של ישראל לשוויון מלא, ולהיאבק למען זכות השיבה של כל הפליטים הפלסטינים. המטרה הראשונה חיונית לעתידה של ישראל. השניה ראויה לשבח. השלישית, בשילוב עם השניה, שמה קץ לישראל כמדינה יהודית. זוהי האג'נדה הנסתרת של BDS, והסיבה שאני לא סומך עליו.

אפשר בקלות להתייחס בביטול ל-BDS כאנטישמים המתחזים לאנטי-ציוניים שמתעלים את השאיפה לשלום לכיוון שבסופו של דבר יביא לקצה של ישראל כביתם של היהודים. בין המתנגדים ל-BDS בארה"ב נמצאת ג'יי סטריט, השדולה שתומכת בישראל, תומכת בפיתרון שתי המדינות, מתנגדת להתנחלויות ומנסה להשיג בחזרה חזקה על האידיאלים המתקדמים של הציונות בטענה כי דיכוי שיטתי של הפלסטינים פוגע בישראל.

מוטי מילרוד

ואולם ג'יי סטריט לא התקבלה לוועידת הנשיאים של הארגונים היהודים בארה"ב משום שהיא נחשבת כארגון שאינו משתייך לזרם המרכזי של הארגונים היהודיים בארה"ב. הדחייה הזו מסבירה מדוע ישראל חשה שהיא מסוגלת להישען על תמיכה לא ביקורתית של ארגונים יהודיים אמריקאים בכיבוש ובהרחבת ההתנחלויות, זאת למרות העובדה שליותר ויותר יהודים בארה"ב יש ביקורת על ממשלת ישראל.

מטרת הציונות היתה להקים לא רק בית יהודי אלא גם מדינת חוק. ישראל תוכל להיות כזאת רק כאשר המיזם הלא חוקי שמעבר לקו הירוק יסתיים. ג'יי סטריט מבינה את המציאות הזאת.

הסטונס שמרו על פשטות בהופעה שלהם: “Satisfaction,” “Paint it Black", “Start Me Up.” גם מה שארץ הקודש צריכה הוא פשוט – שתי מדינות לשני עמים ולא עוד שקרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#