נזיפה בשופט שניסה לצאת נגד וול סטריט והרגולטורים

ג'ד רייקוף, השופט שפסל הסדרי פשרה של הרשות לני"ע בארה"ב עם סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה ננזף על ידי בית משפט לערעורים כמי שחרג מסמכותו; אך השפעתו של רייקוף על האכיפה כבר מורגשת ולא יהיה פשוט להחזיר את הגלגל לאחור

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

השופט ג'ד רייקוף הוא משפטן דעתן שפתח במאבק לפני 3 שנים כדי לאלץ את הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC) לגלות יד קשה יותר נגד הבנקים בוול סטריט. ביום רביעי, רייקוף, שופט בית המשפט הפדרלי המחוזי במנהטן, הפסיד במאבק המשפטי הזה, כאשר בית משפט לערעורים הפך על פיה את פסיקתו מ-2011, אז דחה הסדר אליו הגיעה הרשות עם בנק סיטיגרופ. אך הפסיקות שלו בתחום בשנים האחרונות כבר הותירו חותמן על דעת הציבור ועל הרגולטורים, וסטנדרט האכיפה השתנה, כך שלמרות ההפסד, יתכן כי רייקוף למעשה ניצח.

ב-2011 טען רייקוף כי ההסדר של הרשות עם סיטי אינו יותר ממכה קלה ליד. לאחר יותר משנה של ציפייה, פירסם ביום רביעי בית המשפט לערעורים את החלטו לגבי הערעור, ופסק כי רייקוף "ניצל" את כוח שיקול הדעת שלו "כאשר יישם סטנדרט משפטי לא תקין" במקרה. בית המשפט לערעורים החזיר את ההסדר לרייקוף, שצפוי בסופו של דבר לאשר את העסקה.

החלטת הפאנל, המעניקה ניצחון לא רק לוול סטריט, כי אם גם לרגולטור הפדרלי, צפויה להביא למיתון הביקורת של רייקוף על הסדרי הרשות לניירות ערך. עבור הרשות, שחטפה מטחי אש מרייקוף ואחרים על הגעה להסדרי פשרה ללא דרישת הודאה באשמה, זו רגע של תיקוף טענותיה. "משפטים נוגעים בסופו של דבר לאמת", כתב פאנל 3 של שופטי בית המשפט לערעורים בחוות הדעת. "הסכמי פשרה נוגעים לפרגמטיזם".

אין שופטים האוהבים נזיפה מערכאה גבוהה יותר. אך מאמציו של רייקוף לא היו לחינם. המאבק שלו ברשות העניק השראה לשופטים אחרים להטיל ספק במספר תביעות הנוגעות לניירות ערך. רייקוף הפך לסוג של סלבריטי בקרב מבקרי וול סטריט, ונתפס כנציג המאמץ הציבורי להגביר את האכיפה על וול סטריט. מגזין "רולינג סטון" הכתיר אותו כ"גיבור משפטי של זמננו".

הרשות לני"ע, בהנהגת היו"ר מרי ג'ו וייט, נקטה בשינוי כיוון משלה לאחר כמה פסיקות של רייקוף. בשנה שעברה שינתה הרשות את המדיניות הלא רשמית אך הממושכת שלה, שאיפשרה לחברות "לא להודות ולא להכחיש דבר עבירה", ואותתה כי בכוונתה לדרוש הודאה באשמה במקרים שערורייתיים במיוחד.

"בית המשפט לערעורים אינו יכול להחזיר את השדון לבקבוק", אומרת ג'יל  פיש, פרופ' בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה המתמחה בחוק תאגידי. "הפסיקה הזו לא תחזיר את הגלגל לאחור".

רייקוף לא היה לבדו בנוגע לחששות לגבי התביעה נגד סיטיגרופ. ב-2012, חבר מושבעים פדרלי דחה תביעה של הרשות לני"ע נגד עובד בדרג בינוני בסיטיגרופ, ויו"ר חבר המושבעים שאל: "מדוע הם לא הלכו על הדרגים הגבוהים, במקום לתבוע שעיר לעזאזאל?".

רייקוף, הידוע בחריפותו ובהשקפות שוברות פרות קדושות, לא הגביל את הביקורת שלו לסיטיגרופ. הוא דחה גם הסכם קודם של הרשות לני"ע עם בנק אוף אמריקה – הסכם שאישר רק לאחר שהרשות הסכימה להעלות את הקנס, תוך שהוא מכנה אותו "צדק אפוי למחצה במקרה הטוב".

גם מחוץ לכתלי בית המשפט השופט הוא מטרד עבור הרגולטורים. באחרונה כתב מאמר ב"ניו יורק ריוויו אוף בוקס" בו תהה מדוע הרגולטורים מעולם לא תבעו בכיר בוול סטריט בנוגע למשבר הפיננסי.

התביעה נגד סיטיגרופ לכדה את תשומת הלב של וול סטריט, והייתה אחד הרגעים הגדולים של רייקוף באור הזרקורים. בעוד המגזר הפיננסי מתמודד עם מספר הולך וגדל של חקירות פליליות ואזרחיות, בנקים בחנו תביעה זו כמדד לתגובה הרגולטורית. בניגוד למרבית השופטים, שאינם יותר מחותמת גומי להסדרים מסוג זה, רייקוף דחה הסדר שלטענתו היה מתנה עבור סיטיגרופ, שהואשם בהונאת משקיעים לרכישת אג"ח מגובות משכנתאות מסוכנות בסוף ימי בועת הדיור. הבנק הסכים לשלם 285 מיליון דולר כדי ליישב את התביעה האזרחית. רייקוף טען כי סכום זה הוא "דמי כיס" עבור הבנק.

אך בית המשפט לערעורים הסיק כי "לא בסמכות בית המשפט המחוזי לדרוש עובדות מוצקות", והגדיר מעין רשימת עזר של תנאים לשופטים בבואה לשקול מקרי אכיפה, לפיה עליהם "לקבוע האם ההסדר המוצע הוגן וסביר, וכן לשקול גם האם לא תהיה בו מן הפגיעה באינטרס הציבורי".

לפסיקה יהיו השלכות מיידיות על תביעה גדולה נוספת: הסדר תביעת מסחר לפי מידע פנים נגד SAC קפיטל. השופט ויקטור מאררו ממנהטן העלה חששות לגבי הניסוח של "ללא הודאה או הכחשת דבר עבירה" בהסדר.

השופט ג'ד רייקוףצילום: בלומברג

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ