האם כדי להצליח אתם צריכים להיות פסיכופתים? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם כדי להצליח אתם צריכים להיות פסיכופתים?

אנדי מקנאב, חייל לשעבר שאובחן לפני 4 שנים כפסיכופת, יושב בכמה דירקטוריונים, ומלמד מנהלים כיצד להיות יעילים יותר

6תגובות

אנדי מקנאב מנסה לשכנע אותי שפסיכופתיות טובה לעסקים. "כשאני מסתכל על מנכ"לים, או אפילו מנהיגים פוליטיים, אני לא רוצה שתהיה להם אמפתיה", הוא אומר. "אני רוצה שהם יהיו ממוקדים ויקבלו את ההחלטות הטובות בעולם. "אני רוצה שהם יהיו חסרי רחמים", אומר החייל לשעבר, כשתשוקה קלה בקולה חותרת תחת טענתו כי "אין לו רגשות".

קולו אולי בוגד בו, אך פניו לא ניתנות לפיענוח במרתף החשוך שנבחר לראיון שלנו. זהותו האמיתית מוסתרת בשל פעילותו ביחידת העלית הבריטית SAS נגד טרור. מקנאב אינו שמו האמיתי, אלא שם בדוי בו השתמש כדי לכתוב את הספר "בראבו טו זירו" שיצא ב-1993, בו תיאר את זמנו מאחורי קווי האויב בעיראק.

הטראומה היא נושא חוזר בחייו של מקנאב, מה שעשוי להסביר את יכולתו להסתיר את רגשותיו. הוא ננטש בפתח בית חולים בלונדון כתינוק, בתיק של רשת הארוד'ס, עבר ילדות קשה בה יצא ונכנס למוסדות לעבריינים צעירים בדרום מערב לונדון, ובסופו של דבר גילה כי המשמעת הצבאית מתאימה לו, והצטרף לצבא בגיל 19.

אף שהוא אובחן כפסיכופת רק לפני 4 שנים, מקנאב אומר כי תמיד ידע שהוא שונה. "כילדים, מתרוצצים בשיכונים בכנופיות", הוא אומר. "כשהכנופיות החלו את העישון והשתייה שלהן, זה כלל לא עניין אותי – תמיד הייתי קצת מנותק מזה". כחייל מקצועי, מקנאב אומר כי הפעם הראשונה בה הרג אדם היה בשנתו הראשונה בצבא, והוא הופתע לגלות שלא חש חרטה.

"מוצאים את עצמכם במצבים בהם ב-90% מהעימותים, הצד השני מנסה לעשות לך את אותו הדבר. יש לך אחריות כלפי עצמך להישאר בחיים, ואחריות לשמור על כל יתר הצוות בחיים", הוא אומר.

אך מהו בדיוק פסיכופת? האם הפרעה זו מגבילה, או שמא היא עשויה להיות מועילה?

מצ'רלס מנסון ועד טד באנדי, תולדות ימי הפשיעה עתירי דוגמאות של מה שניתן לכנות פסיכופתים מסורתיים לא מתפקדים – אנשים המסוגלים לבצע את הפשעים המחרידים ביותר, אנשים שאינם חווים רגשות ואין להם יכולת לקיים מערכות יחסים משמעותיות.

כעת, לאחר מחקר מקיף, מדענים החלו לזהות תכונות פסיכופתיות פחות קיצוניות שלחלקנו יש, תכונות שלדברי מקנאב, אם מנצלים אותן כראוי, יכולות להפוך לנשק סודי. "כשאנחנו מסתכלים על פסיכופתים, אנחנו תמיד חושבים על מעין דמות חניבעל לקטר  או נורמן בייטס. אבל הספקטרום רחב", הוא אומר.

"יכולת מיקוד היא המפתח. בסוג העבודה שלי, גיליתי שהמיקום שלי במדרג הפסיכופתיות הוא יתרון", אומר מקנאב. אך הרימונים והרובים כבר נעלמו מזמן. מקנאב שומר את שיח המלחמה שלו לחדרי הידרקטוריון, בהם הוא מנחה הנהלה בכירה על הפיכה למנהיגים טובים יותר. יש לו 5 תפקידי דירקטור, וספר חדש שנקרא "המדריך להצלחה של הפסיכופת הטוב". חדר דירקטוריון זהה לחדר המצב", אומר מקנאב. "ב-90% מהמקרים, הליכי המחשבה דומים. אני אומר להם: תיפטרו מהאמפתיה, תתמקדו במה שאתם חייבים לעשות. המשימה היא הדבר החשוב ביותר", הוא אומר. "חישבו מה אתם מנסים להשיג", הוא אומר – "אמפתיה אינה עוזרת לכם להגיע לשם".

המסר של מקנאב אולי נשמע חריף, אך הדוקטרינה שלו אינה חדשה. ב-2011, ספרו של רון ג'ונסון: "מבחן הפסיכופת: מסע דרך טירופו של מגזר", העריך כי שכיחות הפסיכופתיות בקרב מנכ"לים גדולה פי 4 לעומת החברה בכללה. בראיון במגזין "פורבס", העיתונאי אמר כי היארעות הפסיכופתיות בעולם העסקים נראית גבוהה, כיוון שהקפיטליזם מסנן אותם בשל תכונות התנהגותיות מסויימות.

הפסיכופת, אומר רונסון, "הועלה על נס וניתנו לו משרות רמות מעלה – וככל שהוא היה יותר חסר רחמים, כך מחיר המניה שלו זינק עוד יותר". ואין מה שגורם למחיר מניה לזנק יותר מדיווחים על קיצוצים בעלויות. וזה מוביל אותי לשאלה: כיצד פסיכופת מפטר אנשים?

נראה כי את מקנאב מזמנים לעתים קרובות כדי לסייע בשדה מוקשים תאגידי זה. "אשה אחת שדיברתי איתה הובאה לחברה כדי לפטר כ-400 אנשים. היא חשה אמפתיה לאנשים אלה, למשפחותיהם, למשכנתאות שלהם. זה היה נטל רגשי אדיר עבורה. היה צורך לשבת עימה ולגרום לה לחשוב על המהלך בצורה אחרת".

האם מקנאב חושב שהשוק החופשי הוציא את הסטיגמה מהמילה "פסיכו", והאם זה לרעת החברה?

"בהחלט, אם אנחנו בוחנים את הקפיטליזם, מי שאנחנו רואים הם אלה שלוקחים על עצמם יותר, ולהם רמת פסיכופתיות גבוהה. אין זה אומר שהם טיפוסי גורדון גקו, ממש לא", הוא אומר. מקנאב מסביר כי כ-2 מיליון אנשים נכנסו לאתר שלו כדי לעשות את מבחן הפסיכופתים, בעוד מנכ"לים רבים רכשו את הספר שלו.

אך מקנאב מתעקש כי אינו מנסה להמיר את כל אילי התעשייה לצורת המחשבה שלו. "אנחנו לא מנסים להפוך את כולם לפסיכופתים. זה ממש לא יהיה יעיל", הוא אומר. "אנחנו מנסים להכין אותם, לגרום להם להבין איך המותגים שלהם עובדים, איך המוח שלהם עובד, כדי שיוכלו להיות יותר יעילים". כדי לסכם את האסטרטגיה שלו, מקנאב משתמש במילה שמוזכרת רק לעתים נדירות בהקשר של מצב הפסיכופת: "צריך להגיע לאיזון", הוא אומר.

נינה דוס סנטוס היא מגישת חדשות וכתבת של CNN בלונדון. היא מארחת את תכנית העסקים החדשה של CNN אינטרנשונל, The Business View, שעולה לאוויר מדי יום בשעה 13:00 בצהריים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#