מגיבור למושמץ

"פיננשל טיימס": פיקטי זייף נתונים; פיקטי: הם אומתו במחקרים

עורך הכלכלה של FT שבחן את המידע שעליו התבסס ספרו המצליח של פיקטי על אי שוויון טען כי יש טעויות ושינוי מידע מגמתי; פיקטי: אם כבר, השגיאה היא הפוכה ואי השוויון האמיתי גדול יותר

זה היה חייב להגיע, במוקדם או במאוחר. תומס פיקטי, הכלכלן הכי מדובר בעולם כיום, שכתב ספר מעודד הדים על אי השוויון הכלכלי בעולם, נהפך מאחד המהוללים בכלכלנים וההוגים בני זמננו לאחד המושמצים בהם.

לאחר שזכה לשבחים עצומים על ספרו "קפיטל במאה ה-21", בו טען כי אי השוויון מערער את המערכת הקפיטליסטית והציע דרכים שאינן אהודות על העשירים לתקן אותו - בעיקר על ידי מסים - פיקטי החל לספוג ביקורת. היא הגיעה לשיאה בסוף השבוע עם מאמר בפייננשל טיימס שבו נטען על ידי עורך הכלכלה של FT כריס ג'יילס כי בנתונים שעליו התבסס במחקרו יש טעויות, שנעשה בהם שימוש שגוי, ואף נרמז שפיקטי ערך מניפולציות כוזבות כדי לבסס את התיאוריה שלו. הביקורת התמקדה בחישובים של צבירת עושר, ולא באי השיוויון בהכנסות. 

במכתב תשובה, שפיקטי ביקש מג'יילס לפרסם לצד הביקורת, מסביר פיקטי כמה מהנקודות שמעלה FT. אחת, שאין נתונים אחידים ועקביים אודות צבירת עושר, ולכן נדרשו תיקונים כדי שאפשר יהיה לעשות בהם שימוש השוואתי. שתיים, פיקטי מסביר כי ההחלטות שקיבל בשינוי הנתונים עולות בקנה אחד עם מחקרים אחרים, ובעיקר הוא מזכיר את עמנואל סאאז מברקלי וגבריאל זוקמן מ-LSE, שפירסמו לאחר יציאת "קפיטל במאה ה-21" סדרה חדשה ועקבית יותר של נתונים, שתוצאותיה מאששות את ממצאיו של פיקטי. המלומד הצרפתי עוד מוסיף כי לא היה מפרסם את כל הנתונים והנוסחאות בפומבי ברשת אם היה לו מה להסתיר. 

צילום: אי־אף־פיצילום: AFP

לסיום, הוא מוסיף מכת מחץ: נתוניו אודות ריכוזיות העושר אינם כוללים נכסים המוחזקים במקלטים חוץ גבוליים, כך ש"ככל הנראה אם יש טעות היא כלפי מטה", בחישוב ריכוזיות העושר. "נתוני עושר שמתפרסמים ברשימות עשירים במגזינים רחוקים מלהיות מקור אמין לגמרי. אולם לעת עתה, זה מה שיש לנו, והם מצביעים על כך שריכוז העושר בפסגה גדל בכל מקום". פיקטי מודה לעיתון על השימוש המעמיק שעשה בנתוניו ואומר שישמח לראות את ניתוחיו ולשנות את מסקנותיו אם ישתכנע. 

FT טען כי פיקטי טעה בחישובי אי השוויון שאותם  הציג בספרו המשפיע "הקפיטל במאה ה-21"? ואף רמז על משהו מדאיג יותר: השגיאות הוכנסו במכוון, והצגת הנתונים עוותה, על מנת לחזק את והמסקנות שלו - לפיהן אי השוויון צמח ב-30 השנים האחרונות חזרה לרמה בו היה בתחילת המאה הקודמת.

העיתון כתב כי שניים מכתביו בדקו את הנתונים והחישובים עצמם, ושם הם מצאו שורה של טעויות ונתונים בלתי מוסברים שמערערים כמה מהגרפים המרכזיים שבספר. "אלה שגיאות חמורות מספיק כדי לערער על הקביעה של פרופ' פיקטי לפיה חלקם של העשירים בהון הלאומי נמצא בעלייה", הם כותבים.

ב"פייננשל טיימס" כותבים כי נמצאו שגיאות פשוטות של הכנסת נתונים, שיטות חישובי ממוצע לא מושלמות, נוסחאות שגויות, התאמות בלתי מוסברות לנתונים, נתונים ללא מקורות, שימוש לא מוסבר בתקופות שונות ושימוש לא עקבי בנתונים. "נראה שחלק מהנתונים נבחרו או נבנו ללא מקורות", הם כותבים

קפיטל של תומאס פיקטי
קפיטל של תומאס פיקטי

אם מתקנים את הנתונים, טוען העיתון הבריטי, לא ניתן לזהות הצטברות של הון בידי העשירים מאז 1970, כפי שטוען פיקטי – ולכן גם התזה של הספר אינה תקפה. העיתון הבריטי מדגיש כי השגיאות צורמות במיוחד לאור העובדה שפיקטי מתפאר בספרו על כך שיצר את בסיס הנתונים המקיף והיסודי אי פעם בשאלת התפלגות ההכנסות באוכלוסייה. 

בניתוח הנתונים על ארצות הברית, אנשי ה"פיננשל טיימס" לא מוצאים הצטברות של עושר בידי המאיון העליון, אך בכל זאת מוצאים הצטברות מסוימת בידי העשירון העליון. לטענתם, הם מוציאים שגיאות של עיבוד נתונים משוודיה, בריטניה וצרפת, רובן החלטות על התאמות ללא הסבר כשלהו, כמו גם אי שימוש במקדמים להתאמת גדלי הכלכלה וערבוב של נתונים ממקורות ומסדרות ממקורות שונים.

ספרו של פיקטי, שזכה למעמד של כוכב-על תוך זמן קצר, נמכר עד כמה בהיקף שיא של 200 אלף עותקים. בשבוע שעבר התפרסמו ידיעות לפיהן בת זוגו לשעבר, אורייל פיליפטי, כיום שרת התרבות של צרפת, הגישה נגדו תלונה במשטרה ב-2009 לפיה היכה אותו במהלך מריבה ביניהם. התלונה בוטלה על ידי פיליפטי. פיקטי אמר כי מדובר על הכפשות.

"מעניין מה יכתוב קרוגמן"

התגובות על פרסום המאמר ב-FT היו מגוונות, עם החלוקה הצפויה מראש של תומכים מהצד הפרוגרסיבי וגינוי מהצד השמרני. "עד המקרה האומלל הזה לא היה לי מושג עד כמה הפרוגרסיביים שונאים את העשירים, ועד כמה הם מזלזלים ביושרה אינטלקטואלית", כתב רוברט מרפי, מרצה בהילסדייל קולג', כלכלן ראשי במכון למחקר אנרגיה ומחבר הספר "המדריך הלא תקין פוליטית לקפיטליזם".

בטוויטר ניתן היה למצוא תגובות משועשעות כמו: "בואו ננחש מה יהיו שורות הפתיחה בבלוג של פול קרוגמן מחר בבוקר", ו"אין אי שוויון, שיאכלו עוגות", וכן "עכשיו נצטרך להעמיד פנים שקראנו את הספר שלו, למי בכלל יש כח".

ג'סטין וולפרס, עמית מחקר בכיר במכון ברוקינגס הליברלי ופרופסור לכלכלה ומדיניות ציבורית באונ' מישיגן ניתח את הביקורת של FT  ב"ניו יורק טיימס" והשווה את המחלוקת לזו שהתעוררה בשנה שעברה לגבי מחקרם של כרמן ריינהרט וקן רוגוף וטעויות לכאורה שנפלו בחישובים בו.

"אינני משוכנע (עדיין) מהאשמות אלה (של FT). העיתון עשה עבודה מעולה בחפירה עמוקה לנתוני פיקטי, ופיקטי ראוי לקרדיט ענקי על מאמציו להוציא משמעות מרישומים מקוטעים של טלאים טלאים על האבולוציה של חלוקת העושר. מסקנותי הן שלא כל ההבדלים בנתונים הם טעויות (למרות שיש מקומות שבהם ברור שפיקטי הקליד את הנתונים מהשורה הלא נכונה בטבלה). בנוסף, החישובים שערך FT לגבי ארה"ב, בריטניה, צרפת ושוודיה דומים להפליא לאלה של פיקטי. לא כל פערי הנתונים שמצביע עליהם העיתון הם בעלי משמעות, ופיקטי זכאי ליהנות מהספק בנוגע לקבלת החלטות בטיפול בנתונים. השורה התחתונה של FT מפוקפקת ממה שנראה – הם הטילו ספק בקבלת ההחלטות של פיקטי בבחירת הנתונים, אבל עשו בעצמם הנחות גדולות מאוד בהשוואת הנתונים.

"הניתוח של FT הוא פרובוקטיבי בהחלט, אולם למרות שהוא מעלה שאלות חשובות, איני משוכנע שיש בו יותר מזה. אני מקווה שברבות הזמן פיקטי יכתוב תשובה יותר מפורטת, יודה בטעויות היכן שהן קיימות ויגן על בחירת המידע שלו היכן שאפשר. ייתכן שטוב ייצא מזה – פיקטי הביא תשומת לב חדשה לחלוקת העושר. אני מאמין שהעניין בזה ימשיך לגדול ולשפר את הבנתנו בהתפתחות אי השוויון בעושר".

הבלוג אפשוט של הסופר והעיתונאי ניל אירווין, שמתפרסם ב"ניו יורק טיימס" בוחן גם הוא את הטענות ומסיק: "כמה מהבעיות שזוהו על ידי ג'יילס הן טעויות חד וחלק, ואחרות הן בגדר מרווח לשיפוט בניתוח מידע, שאולי אינן מוסברות במלואן על ידי פיקטי אולם אינן בהכרח שגויות". 

קטעים ממכתבו של פיקטי

"אני שמח לראות שעיתונאי FT משתמשים בגיליונות האקסל שהעליתי לרשת! אעריך זאת אם תפרסמו את תגובתי זו עם המאמר שלכם.

"ראית, הסיבה שהעליתי את כל הנתונים לרשת, כולל נוסחאות האקסל.. היא בדיוק רצוני לקדם דיון פתוח ושקוף על נושאים חשובים ורגישים אלה של מדידה. (אם היה לי מה להסתיר, או בעיית שגיאות הקלדה, מדוע הייתי מפרסם הכל ברשת?)

"אני מסכים כי מקורות הנתונים הזמינים על עושר הם פחות עקביים מאלה שעל הכנסה... לעת עתה, ניאלץ להסתפק במה שיש לנו, כלומר מערך נתונים מאוד מגוון והטרוגני על עושר, כמו הצהרות ירושה, נתוני מס עזבון וסקרי משקי בית... כפי שהבהרתי בנספחים ובמאמרים טכניים רבים שפרסמתי, יש צורך לערוך מספר התאמות למידע הגולמי כדי להפוך אותו להומוגני יותר על פני זמן ולרוחב מדינות. ניסיתי לעשות במסגרת הספר בחירות והתאמות נתונים מוצדקות. אין לי ספק שניתן לשפר את סדרות הנתונים ההיסטוריות, והן ישופרו בעתיד... אולם אהיה מאוד מופתע אם המסקנות המהותיות על התפתחותה ארוכת הטווח של התפלגות העושר תושפע מאוד על ידי שינויים אלו.

"לדוגמא, סדרת הנתונים על ארה"ב כבר הורחבה ושופרה במאמר מחקר חשוב וחדש של עמנואל סאאז (ברקלי) וגבריאל זוקמן (LSE). עבודה זו פורסמה לאחר שספרי נכתב, כך שלמרבה הצער לא יכולתי להשתמש בה בספרי...

"כפי שתוכלו לראות בעצמכם, התוצאות שלהם מאשרות ומחזקות את ממצאיי שלי: העלייה בנתח העושר בפסגה בארה"ב בעשורים האחרונים היתה אפילו גדולה מזו שאני מראה בספרי...

"לסיום, הרשו לי לומר שחישוביי שלי על ריכוזיות העושר לא לוקחת בחשבון באופן מלא את העושר הנמצא במקלטים חוץ גבוליים, כך שיש סיכוי שהיא שוגה כלפי מטה. אינני מנסה לצייר תמונה קודרת יותר ממה שהיא. כפי שציינתי בפרק 12, בעלי העושר הגדול עלו בקצב מהר יותר בממוצע העושר שלהם בעשורים האחרונים, לפחות לפי רשימות דירוג העושר במגזינים כמו 'פורבס'. זה נכון לא רק בארה"ב, אלא גם בבריטניה וברמה הגלובלית. זה איננו נלקח בחשבון בסקרי עושר ובסטטיסטיקות רשמיות.

כמובן, כפי שהבהרתי בספרי, דירוגי עושר שמתפרסמים במגזינים רחוקים מלהיות מקור מידע אמין לגמרי. אולם לעת עתה, זה מה שיש לנו, ומה שיש לנו מצביע על יגדול בריכוז העושר בפסגה בכל מקום, למעשה. כמובן אם FT יפיק סטטיסטיקות ודירוגי עושר שמראים את ההיפך, אני אתעניין מאוד לראות את הניתוחים שלהם, ואשמח לשנות את מסקנותי! אנא עדכנו אותי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ