אפילו הפילנתרופ בלומברג לא מאמין שמיליארדרים יכולים לשנות את העולם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפילו הפילנתרופ בלומברג לא מאמין שמיליארדרים יכולים לשנות את העולם

עם הון המוערך ב-32 מיליארד דולר, סבור ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג שעל פילנתרופים להתמקד בבעיות קטנות ובפתרונות חדשניים - ולא להתעסק בדברים שהממשל יכול לעשות טוב יותר ■ "אני רוצה לעשות דברים שבהם הכסף שלי ישפיע"

3תגובות

מייקל בלומברג, לשעבר ראש עיריית ניו יורק, כבר תרם מיליארדי דולרים לארגונים ללא כוונת רווח, ובכוונתו לתרום עוד עשרות מיליארדים נוספים. הקרן שלו, בלומברג פילנתרופיז, מדורגת כאחד הארגונים החדשניים ביותר בארה"ב. בין השאר, הוא מוכן גם לממן תוכניות שעשויות להיות שנויות במחלוקת אם ייכשלו - כמו לימוד בוגרי תיכון בטנזניה לבצע ניתוחי תוספתן וניתוחים קיסריים.

אך בראיון הראשון שלו בנושא פילנתרופיה מאז שסיים בסוף 2013 את כהונתו השלישית כראש עיריית ניו יורק, אמר בלומברג, שמגיע השבוע לישראל לרגל קבלת פרס בראשית מידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כי על פילנתרופים כמוהו להיות ריאליסטיים יותר בנוגע ליכולת שלהם להתמודד עם בעיות גדולות בעולם.

"כל המיליארדרים יחדיו הם 'כסף קטן' ביחס לסכומי הכסף שממשלות מוציאות", הוא אומר. "מדובר בטריליוני דולרים. פילנתרופיה פרטית לא יכולה לעשות זאת", אמר בלומברג, בראיון שנערך לפני כחודש.

BLOOMBERG NEWS

בלומברג, 72, אמר כי על פילנתרופים להתמקד בתחומים שבהם הם יכולים לבחון רעיון, ולאחר מכן, מצוידים בתוצאות, להשיג כספים ממשלתיים כדי להפוך את הרעיון לתוכנית. אמונה כי ממשל טוב יותר חיוני לשיפור חייהם של בני אדם היתה אות היכר של כהונת בלומברג כראש עיריית ניו יורק - עד כדי כך שמבקריו נהגו להאשימו בניהול "מדינת אומנה" (nanny state).

הוא נזכר כי בתחילת כהונתו היה בכנס, ומנהל קרן גידור משך אותו הצדה אל מאחורי קקטוס כדי לדון בהצעה דחופה. "לעולם לא אשכח כיצד הוא עמד מאחורי הקקטוס הזה לשם הגנה", אומר בלומברג. "הוא אמר לי שהוא מתכוון לגייס מיליארד דולר מקהילת קרנות הגידור בתוך חמש שנים כדי לתקן את החינוך הציבורי. לאחר שהסברתי לו שתקציב החינוך השנתי של ניו יורק הוא 22 מיליארד דולר בשנה, לא שמענו ממנו יותר".

בכל הנוגע לחלוקת הונו, המוערך על ידי מגזין "פורבס" ב–32 מיליארד דולר, אמר בלומברג כי הוא מעוניין להתמקד בנושאים שאחרים אינם מטפלים בהם, ולבחון רעיונות חדשים. "אני רוצה לעשות דברים שבהם הכסף שלי ישפיע", אמר. "לדעתי, עוד מענק למלחמה במחלה שרבים בעולם מתמקדים בה אינו הדרך שבה אני רוצה ללכת".

תרם עד כה 
3.3 מיליארד דולר

AP

בלומברג תרם עד כה 3.3 מיליארד דולר, לפי נתוני הקרן שלו. הוא הגדיל את תרומותיו מדי שנה, מ–279 מיליון דולר ב–2010 ל–452 מיליון דולר ב–2013. כמו פילנתרופים אחרים בשנים האחרונות, הוא הצהיר כי בכוונתו לתרום את כל נכסיו האישיים עוד בחייו. לפי מרכז העמותות, בלומברג פילנתרופיז מדורגת במקום 12 בין קרנות הצדקה הגדולות בארה"ב, אחרי קרנות גייטס, פורד ומקארתור ולפני הקרנות של משפחות רוקפלר וקרנגי.

בראיון בחדר ישיבות במטה הקרן שלו באפר איסט סייד במנהטן, בלומברג הביע ספק בנוגע ליכולת של פילנתרופים להביא לשינוי משמעותי - אך הוא דיבר בפתיחות על הסיפוק האישי כתוצאה מסיוע לאנשים בקנה מידה קטן יותר. ערב קודם לכן, ארגון הארלם צ'ילדרנס זון (מתחם הילדים של הארלם) כיבד אותו ביצירת סרטון של ילדים המדברים באופן חיובי על כהונתו כראש העיר. "לא התרגשתי - אני בחור קשוח", צחק, "אך ישבתי שם וחשבתי לעצמי - אם אני לא מאושר עכשיו, לא אהיה מאושר לעולם".

בלומברג, בנו של רואה חשבון שמימן את לימודיו בקולג' בכוחות עצמו, תרם כסף לראשונה ב–1968, שנתיים לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למינהל עסקים של הרווארד ועבר לניו יורק. באמצעות 5,000 דולר מחברת ההשקעות סלומון ברדרס ו–5,000 דולר שהשיג באמצעות חבר, הקימו השניים תוכנית קטנה בהארלם לסיוע לילדים בשיעורי הבית שלהם.

באחרונה הוא תרם 30 מיליון דולר, ושיכנע את המיליארדר ג'ורג' סורוס לתרום סכום זהה, לתוכנית המסייעת לילדים ממשפחות אפרו־אמריקאיות ליצור קשר עם אבות שעזבו את הבית, ומספקת מנטורים וסיוע בלימודים. התוכנית, לדברי בלומברג, היא דוגמה למשהו שניתן להגדיל ולהרחיב למקומות נוספים. לדבריו, יש דמיון בינה לבין יוזמה של נשיא ארה"ב, ברק אובמה.

גם העובדים בקרן מקבלים החלטות

ניסוי תוכנית בטרם הממשל מאמץ אותה בצורה נרחבת יותר היא גישה שבלומברג אוהב, אך היא אינה היחידה שעובדת. לזלי לנקובסקי, פרופסור לפילנתרופיה בבית הספר למדיניות ציבורית וסביבתית של אוניברסיטת אינדיאנה, העוקב אחר פעילותו הפילנתרופית של בלומברג, אומר כי מיליארדרים יכולים גם לנקוט גישה מוכוונת שוק, למשל באמצעות מימון מחקר של תרופה למחלה מסוימת, ולאחר מכן דרישה לשיווק התרופה בזול. הם גם יכולים לנקוט גישה מוּנעת ידע, כפי שעשתה קרן ארון דיימונד בשנות ה–80, כשמימנה מחקרי איידס.

בלומברג, שהשקפותיו על פילנתרופיה עוצבו לא רק ב–12 שנותיו כראש עיר, אלא גם על ידי קריירה עסקית ממושכת ומצליחה, אמר כי הוא חש בנוח לאפשר לעובדיו לקבל החלטות על תוכניות ומענקים של הקרן. "אי־ אפשר לעשות הכל בעצמך", אמר, "ואין סיבה לחשוב שכל הרעיונות הטובים הם שלי".

הקרן של בלומברג מתמקדת בחמישה תחומים: חדשנות של הממשל, סביבה, בריאות הציבור, חינוך ואמנויות. השבוע הכריזה הקרן על 21 המועמדים הסופיים לאתגר ראשי הערים באירופה - אחת מיוזמות החדשנות בממשל שלה. הפרס הראשון יהיה 5 מיליון יורו, וארבעה מועמדים נוספים יקבלו מיליון יורו.

הפרויקט נערך בעקבות תחרות דומה בארה"ב בשנה שעברה, שבה זכתה העיר פרובידנס במדינת רוד איילנד, עם תוכנית להגדלת מספר המלים שילדים עניים שומעים בגיל הרך. מחקרים מראים כי ילדים להורים מבוססים שומעים יותר מלים בתחילת חייהם, מה שמעניק להם יתרון בעת הכניסה לגן חובה.

אף שהיה ראש עיר ותרם את המימון לתחרות, בלומברג אינו לוקח עליה קרדיט, ואומר כי זה היה רעיון של אחד מעובדי הקרן. עם זאת, מטרת התחרות הולמת את הפילוסופיה האישית שלו. "אני לא אוהב אנשים שמתלוננים ולא מנסים לעשות דבר בנושא", אמר. "לדעתי יש פתרונות, ויש לי כבוד למי שמנסה לפתור בעיות. לפעמים מנסים וזה לא עובד".

לנקובסקי אומר כי פילנתרופים שמצליחים להאציל סמכויות לרוב מצליחים יותר - אך עליהם להיות רציניים בכך. הפילנתרופים הגרועים ביותר, לדבריו, הם מי שמנסים לנהל כל פרט בקרב מקבלי התרומה, ודורשים כי הכל ייעשה בדרך שלהם. לדבריו, "פילנתרופיה טובה דורשת הרבה יצירתיות".

"אפשר להצליח בפילנתרופיה יותר"

בלומברג אומר כי הוא מוכן לקחת סיכונים ולנסות דברים חדשים. דוגמה אחת היא תוכנית בטנזניה שבה מלמדים אנשים ללא הכשרה רפואית, עם השכלה תיכונית בלבד, כיצד לבצע ניתוחים פשוטים. במדינה אין מספיק רופאים, והרופאים הקיימים לרוב מרוחקים מהנזקקים לשירותים רפואיים. אחת התוצאות היא שאנשים מתים מכיוון שלא עברו ניתוחים שגרתיים, כמו הוצאת תוספתן או ניתוח קיסרי.

"מתברר כי אלה שני ניתוחים פשוטים יחסית, כך שבוגרי תיכון לא ממש יכולים להחמיר את המצב", אומר בלומברג. "אם משהו משתבש, האנשים האלה יכולים למות, אבל אם לא יעשו דבר, הם מתים. כך שכל עוד שיעור ההצלחה גדול מאפס, זה שיפור".

התוכנית הכשירה יותר מ–100 איש, לפי נתוני הקרן. מוקדם יותר השנה, הקרן הכריזה על תוכנית להשקיע 50 מיליון דולר בבריאות נשים במדינות אחרות באפריקה.

בסך הכל, נראה שראש העיר לשעבר נהנה מהחיים לאחר הפוליטיקה. רק כאשר נשאל מהו החלק הגרוע ביותר בלהיות פילנתרופ מיליארדר, הוא השתהה לרגע, והשיב כי "אם יש חלק גרוע, זה שאפשר להצליח הרבה יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#