לאינדונזים כבר לא משתלם להגיע לעבוד - וענף שמן הדקלים המלזי בסכנה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאינדונזים כבר לא משתלם להגיע לעבוד - וענף שמן הדקלים המלזי בסכנה

מצוקת עובדים מאלצת בעלי מטעים להותיר פירות להירקב על העצים; הפריחה הכלכלית של אינדונזיה מאיימת גם על ענף הדקלים המקומי

תגובות

האטה במספר העובדים האינדונזים המגישים בקשות עבודה במגזר שמן הדקלים של מלזיה מחמיר את מצוקת העובדים שלדברי שחקנים בשוק פוגעת ברווחי היצוא של המדינה, יצרנית שמן הדקלים השנייה בגודלה בעולם. אינדונזיה ומלזיה מייצרות כ-85% משמן הדקלים בעולם - רכיב המשמש במגוון מוצרי מזון, ממרגרינה, דרך ביסקוויטים ועד לנודלס.

במשך שנים, מלזיה נסמכה על יבוא עובדי מעטים מאינדונזיה השכנה לשם קטיף הפירות מעצי הדקל, שגובהם יכול להגיע ל-20 מטרים. מתברר כי הטכנולוגיה מתקשה להחליף את העובדים בתחום זה. אך מספר האינדונזים המוכנים לעזוב את בתיהם ומשפחותיהם לשם עבודה מפרכת זו פוחת הודות לעלייה בשכר בשוק האינדונזי. הפריחה הכלכלית של אינדונזיה מאיימת לא רק על מגזר שמן הדקלים של מלזיה, כי אם גם על המגזר בשוק המקומי, שכן יותר ויותר עובדים עוברים מהכפרים לערים.

מספר מבקשי העבודה האינדונזים בענף שמן הדקלים של מלזיה צנח ל-38 אלף ב-2013 לעומת יותר מ-120 אלף בכל אחת משתי השנים שקדמו לה, לפי נתוני השגרירות האינדונזית במלזיה. "לא כולם מעוניינים לעבוד במטעים היום", אומר עבד אל רחים, אינדונזי בן 32 העובד במטע דקלים במחוז סלנגור במלזיה. "אם היו לי האמצעים, הייתי חוזר הביתה ומקים עסק משלי".

רויטרס

גורמים בענף ואנליסטים מעריכים כי בעלי המטעים מאבדים כ-5%-10% מהפירות מדי שנה בשל מחסור בכוח אדם, מה שמפחית את הכנסות מלזיה מיצוא בכ-2.5 רינגיט (766 מיליון דולר) בשנה. ב-2013 ירד שווי יצוא שמן הדקלים של מלזיה לרמתו הנמוכה מאז 2010, והסתכם ב-13.85 מיליארד דולר. שמן הדקלים מהווה 6% מכלל הייצוא מהמדינה.

אל מול המחסור בעובדים, בעלי המטעים צריכים לבחור בין העלאת שכר העובדים - מה שיפגע בשולי הרווח הדקים גם כך - או לקצר את עונות הקטיף ולהותיר פירות להירקב על העצים. "אנחנו פשוט לא יכולים לשכנע מספיק עובדים להגיע", אומר קרל בק-נילסון, מנכ"ל חברת יונייטד פלנטיישנס הדנית-מלזית. מבין 550 אלף עובדי מטעים אינדונזים במלזיה, 95% עובדים במגזר שמן הדקלים. 80% מעובדי המגזר במלזיה הם אינדונזים, והיתר הם הודים. שכר עובד מטעים במלזיה הוא כ-900 רינגיט (280 דולר) עד 2,000 רינגיט לחודש לעומת ממוצע של כ-700 רינגיט לחודש באינדונזיה. אך עובדים זרים במלזיה נדרשים גם לשלם מסים נוספים. שכר גם אינו הגור המכריע היחיד - זכויות סוציאליות גם חשובות לעובדים.

הצמיחה הכלכלית היציבה באינדונזיה - 6% בממוצע בשנים האחרונות - הגדילה את אמון הצרכנים בה, ופתחה שלל משרות מחוץ לענף החקלאי.  היא גם הובילה לצמצום פערי השכר בין שתי המדינות. בירת אינדונזיה, ג'קרטה, העלתה בשנה שעברה את שכר המינימום ב-11%, וב-2012 ב-44%. החקלאות אחראית ל-15% מהתמ"ג באינדונזיה, וכ-35% מ-240 מיליון האנשים החיים בה תלויים בחקלאות להכנסתם הראשית. להערכת מקינזי גלובל אינסטיטוט (MGI), שיעור האוכלוסיה החי בערים יגיע ל-71% עד 2030 לעומת 53% כיום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#