לא תאמינו מה עשו תושבי עיירה בנורווגיה כדי לשפר את מצב הרוח - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא תאמינו מה עשו תושבי עיירה בנורווגיה כדי לשפר את מצב הרוח

העיירה ריוקן יושבת עמוק בתוך עמק וסובלת ממחסור באור שמש ■ מאז שהותקנו מראות ענק נעות שמקרינות אור שמש למרכזה השתפר המצב החברתי ותיירים החלו לזרום

10תגובות

התשוקה לאור השמש היתה חלק בלתי נפרד מהחיים בעיירה הקטנה והנידחת ריוקן במרכז נורווגיה מאז ומעולם. השמש כאן נעלמת מאחורי ההר שישה חודשים בשנה. תושבים חדשים, כמו מרטין אנדרסן, האמן הקונספטואלי שהגיע לעיירה לפני 12 שנים, סובלים מכך במיוחד. אנדרסן מצא עצמו הולך בחיפוש אחר כתם האור האחרון לעמוד בו. באחת מהליכות אלו הוא חשב על רעיון - להתקין מראות ענקיות בצלע ההר מצפון לעיירה, כדי שקרני השמש יוחזרו למטה, לריוקן.

לבסוף הצליח לשכנע את העיירה, על 6,000 תושביה, ובסתיו האחרון החלו שלוש מראות ענק המופעלות באנרגיית הרוח והשמש ונעות בתיאום עם תנועת השמש, לשגר את האור לכיכר העיר. אלפי אנשים התייצבו לאירוע ההשקה, חובשים משקפי שמש ונושאים עמם כסאות חוף. מאותו רגע, הם אומרים, חייהם השתנו.

העיר נהפכה ליותר חברותית. ביציאה מהכנסייה בימי ראשון, אנשים השתהו בכיכר, דיברו, צחקו ושתו בשמש, תוך שהם נזהרים מלהישיר מבט להרים. ספסלים חדשים הותקנו בכיכר.

אולם השמש, חיוורת וחלשה, לא נשארה זמן רב. למעשה, במהלך שלושה חודשים, בין 25 בדצמבר ועד 15 במרץ, השמיים היו מעוננים כל כך שהמראות הניבו רק 17 שעות אור שמש בכיכר, והעניקו תמיכה לטיעונים של המתנגדים, שאמרו שפרויקט המראות הוא בזבוז. 1,300 אנשים חתמו על עצומה לעצור את הפרויקט, שעלה 840 אלף דולר.

במרבית הימים הכיכר נראית כמו מגרש חנייה. רוח מקפיאת עצמות נושבת בה, ונושאת עמה מדקרות חול ששימש לפיזור על הכבישים מכוסי השלג. מיעוט השמש גרם לכך שהמנגנון הסולארי שמניע את המראות הפסיק לעבוד ואור השמש נעלם מהכיכר. אופנוע שלג נשלח להר לתדלק גנרטור.

אולם ראש העיר, סטיינר ברסגסלנד, לא מודאג. הסירוב לחיות בצללים, הוא אמר, משך תשומת לב רבה לריוקן, שהוקמה על ידי תעשיין שהקים בה את מפעל הדשנים הגדול הראשון בעולם ב-1905. התעשיין, סמואל אייד - המכונה כאן הדוד סם - בנה כל דבר שעומד היום בריוקן. מנהלי המפעל קיבלו את הבתים שזוכים למרב שעות השמש. העובדים קיבלו דירות עמוק יותר בעמק. עם זאת, הבנייה היתה חדשנית לזמנה, כולל צנרת ושירותים בפנים.

ברסגסלנד אומר שתיירים החלו לזרום לעיירה, כולל מבקרים מאוסלו, שנמצאת שלוש שעות נהיגה משם. רבים מהעסקים בעיירה מדווחים על עלייה בהכנסות. אם ריוקן תוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנה הבאה, יבואו עוד תיירים, מקווים התושבים.

ניו יורק טיימס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#