האמריקאים ממש לא הכי טובים בעולם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האמריקאים ממש לא הכי טובים בעולם

כדי להיות תחרותיים צריך להשקיע בבני אדם ובחברה

2תגובות

אנחנו גדלים בארה"ב בידיעה שאנחנו האומה רבת העוצמה ביותר בעולם, האומה העשירה ביותר, החופשייה והמבורכת ביותר.

טכנית, לנורווגים יש יותר הכנסה לנפש, והיפנים חיים יותר זמן, אולם העולם צופה ב–NBA, נמס לנוכח קייטי פרי, משתמש באייפון ומעלה פוסטים לפייסבוק, הוא נרעד לנוכח נושאות המטוסים שלנו, ומאשים את ה–CIA בכל דבר. אנחנו מספר אחת.

בכמה מובנים אנחנו באמת הראשונים, אולם דירוג חדש של 132 מדינות לפי איכות החיים שבהן מציב את ארה"ב במקום 16, ומפכח אותנו מאשלייתנו. אנחנו ניגפים משום שעוצמתנו הכלכלית והצבאית לא מיתרגמת לרווחת האזרחים הרגילים.

לצפייה בסלולרי וטאבלטים

אי–פי

במדד הקידמה החברתית (Social Progress Index) ארה"ב מצטיינת בגישה לחינוך מתקדם, אבל מדורגת 70 בבריאות, 69 בקיימות המערכת האקולוגית, 39 בחינוך בסיסי, 34 בגישה למים וסניטציה ו–31 בביטחון אישי. אפילו בגישה לטלפונים סלולריים ולאינטרנט, ארה"ב מדורגת במקום ה–23 המאכזב, בין היתר בגלל שלאחד מכל חמישה אמריקאים אין גישה לאינטרנט.

"זה מדהים שבאומה שבה צמח עמק הסיליקון, אין גישה למידע", מציין מייקל גרין, מנהל ארגון Social Progress Imperative, המנהל את המדד. ארה"ב טובה יותר בתחום ההשקעה במזל"טים מאשר בילדים, וקיצוצים בשירותים החברתיים עלולים לפרום את המרקם החברתי עוד יותר.

המדד מדרג את ניו זילנד במקום הראשון, ואחריה את שווייץ, איסלנד והולנד. כולן עניות מעט מאמריקה במונחי תמ"ג לנפש, אולם הן עושות עבודה טובה ביותר במענה לצורכי אזרחיהן. המדד הוא פרי מוחו של מייקל אי. פורטר, הכלכלן הנכבד מהרווארד, שסייע לפתח את דו"ח התחרותיות הגלובלית. פורטר הוא רפובליקאי שעבודתו התמקדה עד כה במדדים כלכליים.

"זה סוג של מסע עבורי", אמר לי פורטר. לדבריו, הוא מודע יותר ויותר לכך שגורמים חברתיים תומכים בצמיחה כלכלית: מדיניות מס ורגולציה משפיעות על שגשוג כלכלי, אולם כך גם חינוך, בריאות והכלה תרבותית.

אי לכך, פורטר וצוות של מומחים בילו שנתיים בפיתוח המדד, המבוסס על שלל נתונים כמו שיעורי התאבדות, זכות קניין, שיעור השתתפות בלימודים, יחס למהגרים ומיעוטים, הזדמנויות לנשים, חופש דת, תזונה וחשמל.

קיצוץ בשירותים 
לא יגביר תחרותיות

רבים שתומכים בקיצוצים המוצעים על ידי הרפובליקאים ב–Medicaid (ביטוח בריאות ממלכתי למעוטי יכולת), בתלושי מזון ובשירותים ציבוריים מאמינים כי קיצוצים אלה יגבירו את התחרותיות של אמריקה. אולם מהתבוננות בדו"ח זה, עולה כי ההפך הוא הנכון. אירלנד, שממנה ברחו רבים במאה ה–19 למצוא הזדמנויות בארה"ב, מדורגת עתה 15, דרגה מעל ארה"ב. היא גם מדורגת גבוה ממנה בהזדמנויות.

קנדה שביעית, הטובה בין מדינות G–7. גרמניה 12, בריטניה 13 ויפן 14. התחתית שייכת לצ'אד ולמדינות אפריקאיות אחרות.

פורטר מציין כי מדינות האביב הערבי סובלות מציון נמוך בקטגוריית הזדמנויות. הוא טוען כי מדובר בסמן לבעיות עתידיות, ולפיכך רוסיה, סין, סעודיה ואיראן צריכות לעמוד על המשמר. אף אחת מהן אינה מצטיינת בתחום ההזדמנויות, הכולל דירוגים של חופש פרט, דת, חינוך גבוה, סובלנות והכלה.

בניגוד לכך, כמה מדינות מצטיינות בכך יותר משמעיד עושרן. קוסטה ריקה טובה בהזדמנויות מהרבה מדינות עשירות יותר, וכמוה הפיליפינים, אסטוניה וג'מייקה. באפריקה מתבלטות מלאווי, גאנה וליבריה. בנגלדש זוכה לדירוג גבוה יותר מהודו העשירה יותר. אוקראינה (62) טובה מרוסיה (80). סין זוכה לדירוג נמוך של 90, אחרי מונגוליה הענייה יותר. סין מצטיינת בחינוך בסיסי, אולם מפגרת בתחומי זכויות פרט וגישה למידע.

כל זה מלמד איזה סוג של מדינה אנחנו רוצים להיות, ואם עלינו לשים את מבטחנו בתמ"ג כאמצעי מדידה. בסך הכל, כלכלת ארה"ב עלתה על זו של צרפת בין 1974 ל–2006. ואולם, 99% מאוכלוסיית צרפת נהנו בתקופה זו מהשיפור במצב הכלכלה יותר מ–99% מהאוכלוסייה האמריקאית. אם מוציאים מהמשוואה את המאיון העליון, האזרח הצרפתי הממוצע במצב טוב יותר ממקבילו האמריקאי. היעדר השיתוף בשגשוג ובהזדמנויות פגע בהתקדמותנו החברתית.

אין תרופה מהירה לבעיות, אבל חינוך בסיסי ושירותי בריאות הם המקומות הברורים להתחיל בהם, במיוחד בשנות החיים הראשונות, כשהתשואה היא הגבוהה ביותר. הטיעון בזכות שיפור ההזדמנויות והשירותים החברתיים מנומק בדרך כלל בצדק חברתי והגינות. ואולם מדד הקידמה החברתית מזכיר לנו שמה שמוטל על הכף הוא הבריאות של החברה - והתחרותיות הגלובלית שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#