אל תגעו בסחר עם רוסיה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

אל תגעו בסחר עם רוסיה

הסנקציות של האיחוד האירופי על אנשי עסקים רוסים יכולות להועיל - כל עוד לא פוגעים בסחר

תגובות

בחתימה מהירה בעטו כתב נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פרק חדש בהיסטוריה הסוערת של חצי האי קרים, כאשר פסק כי האזור ישוב לשליטה רוסית. 60 שנה קודם לכן חתם כמעט באותה מהירות המנהיג הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב על העברת חצי האי הזה לידיים אוקראיניות.

אבל ההתמודדות של האיחוד האירופי, שבו חברות 28 מדינות, עם השתלטות כזו בוטה על האגף השמאלי שלו, לא תהיה כל כך מהירה ופשוטה. זאת משום שבניגוד למשאל העם הזריז בקרים, כאן הקולות של כולם צריכים להישמע.

לאחר שבתחילה הוטלו הגבלות על אשרות והוקפאו נכסים של כמה פוליטיקאים ואנשי צבא לא ידועים, אירופה ניצבת בפני קריאות להרחיב את צעדיה כך שיופנו במיוחד כלפי קהילת אנשי העסקים של רוסיה.

ההגיון שעומד מאחורי כך הוא שמי שמנהלים את רוסיה ומי שמחזיקים בבעלות עליה נמצאים בעצם משני צדי המטבע.

אלכסיי נוואלני, שבעבר התמודד בבחירות לראשות העיר מוסקבה וכיום נמצא במעצר בית לאחר שהתנגד לשלטון המקומי, קרא למנהיגי אירופה לאסור על כולם – מהבנקאי הפרטי של פוטין ועד לבעלי מועדון הכדורגל צ'לסי רומן אברמוביץ' – להחזיק בחשבונות בנק בחו"ל.

הקפאת נכסים והגבלות על אשרות הן אפשרויות מתקבלות על הדעת עבור האיחוד האירופי, משום שניתן ליישם אותן על בסיס שיקול דעת, ומבלי להזדקק להליכים משפטיים מסורבלים.

למעשה, רוסיה מבטלת כל הזמן אשרות לאנשים שהיא לא אוהבת. קחו למשל את מייסד הרמיטאג' קפיטל ביל בראודר, אשר איבד הן את זכותו להיכנס לרוסיה והן את הכסף שלו במוסקבה ב-2005 ולא מעז לחזור לשם.

רוסיה גם אסרה על אמריקאים לאמץ ממנה יתומים, לאחר שארה"ב יישמה את החוק נגד שחיתות שנקרא על שם סרגיי מגניצקי, עורך דינו של בראודר אשר מת לאחר שנה במתקן מעצר במוסקבה, ככל הנראה לאחר שהוכה עד מוות.

עם זאת, כאשר היא רוצה לשחק בקלף של "הכסף מדבר", אירופה חייבת להיות מוכנה להשלכות של פעולה שכזאת. כי הכסף גם לא רק מדבר, הוא גם הולך.

ומנהיגי האיחוד האירופי חייבים להיות מוכנים להכיר בעובדה שהסנקציות הן משחק דו כיווני ויפגעו בשני הצדדים. פגיעה בקהילה העסקית הנודדת של רוסיה תהיה דרך אחת להחליש את התמיכה שלה בנשיא פוטין. אסטרטגיה כזו עשויה להתגלות גם כנקודת אור: היא מספקת למדינות האיחוד האירופי סוף כל סוף הזדמנות לטפל בכמה מהצדדים הפחות נעימים של הפטרונות שלהם, כולל הלבנת הון ושחיתות, אשר ניפחו במשך שנים את מחיריהם של נכסים כמו נדל"ן בלונדון ויצירות של פיקאסו.

ואולם הסחר הוא המקום שבו אירופה צריכה לעצור. שני עשורים של התקרבות פוסט-סובייטית ומסחר בשווי של כמעט 500 מיליארד דולר הם הרבה לסכן. נכון שכל מלחמת סחר תהיה קשה הרבה יותר לרוסיה מאשר לאיחוד האירופי – במיוחד לאור העובדה ש-15% מהתמ"ג של רוסיה מגיע מייצוא לאיחוד.

אבל אירופה – שלה תלות גדולה בגז מרוסיה – תתקשה מאוד לשמור על פעילות המפעלים שלה ועל אזרחיה ללא האנרגיה ממזרח. ובשעה שפוטין מראה את שריריו הפוליטיים, ערוצי הסחר הפתוחים שומרים על הדיאלוג ונותנים לכל הצדדים הזדמנות לשנות את הנושא ולשוחח פחות במתיחות.

איש לא יכול להרשות לעצמו לנתק את חבל ההצלה הזה, במיוחד עכשיו כשכלכלת אירופה מתאוששת וכלכלת רוסיה דועכת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#