הבנקים איבדו את אמון הציבור באשמתם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים איבדו את אמון הציבור באשמתם

הרגולטורים בארה"ב מתחילים להישמע לוחמניים יותר בכל הנוגע לתרבות ולאתיקה במגזר הבנקאי ■ אך הציבור ספקן גם לגבי יכולתם של הרגולטורים להשפיע על הנושא

תגובות

הלבנת הון, מניפולציה בשווקים, העלמות מס, מכירת מוצרים פיננסיים פגומים, דריסת זכויות בעלי בתים ונטילת סיכונים מופרזת - אלה חלק מהחטאים שחטאו הבנקים הגדולים בארה"ב בשנים האחרונות. כעת, רשויות ממשלתיות מתחילות לתהות אם כשלים אלה אינם רק פרי פעולתם של כמה שחקנים גרועים, אלא פגם יסודי הרקום במארג של תעשיית הבנקאות.

לאחר שנים שבהן לא אמרו כמעט דבר על התנהגות הבנקאים, גם כששערורייה אחר שערורייה נחשפת, הרגולטורים מתחילים לתהות אם יש משהו רקוב ביסודות התרבות הבנקאית. חשש זה נשמע באחרונה בדבריו של ויליאם דאדלי, נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק - מוסד שהמגע היומיומי שלו עם וול סטריט הדוק יותר מאשר זה של כל זרוע ממשל אחרת בארה"ב. "יש ראיות לכשלים תרבותיים ואתיים יסודיים במוסדות פיננסיים גדולים רבים", אמר דאדלי בנאום שהעביר צמרמורת במגזר הפיננסי בשנה שעברה.

בראיון שהתקיים באחרונה הסביר דאדלי מדוע החליט לצאת באמירה כה טעונה בנוגע לתרבות בבנקים: כדי להבהיר "ש'גדולים מכדי ליפול' אינה הבעיה היחידה", אמר במשרדו בדרום מנהטן, שבמרחק שלושה רחובות מוול סטריט. "איני רוצה שהנהלות הבנקים יחשבו שאם יפתרו את בעיית הגדולים מכדי ליפול, הם סיימו את חלקם".

Bloomberg

"גדולים מכדי ליפול" מתייחס לאמונה כי חלק מהבנקים כה גדולים, עד כי אם הם ייקלעו לצרות, לממשלה לא תהיה ברירה אלא לחלצם כדי למנוע פגיעה רחבה יותר בכלכלה. רשויות ממשל והקונגרס נקטו צעדים רבים כדי לייצב את מצבם הפיננסי של הבנקים, אך מאמצים אלה אינם מתמקדים בשיפור האתיקה בחברות הגדולות.

הרגולטורים עשויים לגלות שלא פשוט לשכנע את הציבור שהם רציניים. הצהרות נרחבות שכאלה לא פורסמו לאחר המשבר הפיננסי ב–2008, אז נחשפה הפזיזות של הבנקים. ואולם השערוריות מצטברות והולכות, וייתכן שהרגולטורים ירגישו כי עליהם להשתמש בסמכותם - ולפרסם הצהרות חשובות בנוגע לערכים במגזר שעליו הם מפקחים. "אני חושב שבאמת יש להם בעיה חמורה עם הציבור", אמר דאדלי על הבנקים. "ואני חושב שבעיית האמון מקורה בפעילותם הם - הם עשו זאת לעצמם".

רגולטורים בכירים אחרים מדברים בצורה דומה. תומס קארי, העומד בראש משרד המפקח על המטבע - אחד משלושת הרגולטורים של הבנקים - הקדיש כמה מנאומיו באחרונה לטיהור התרבות הבנקאית. בראיון שהתקיים באחרונה, הוא חשף כיצד הסוכנות שבראשה הוא עומד רואה לעתים את הקשר שלה עם הבנקים. "זה לא יעבוד אם הגישה שלנו תהיה כמו של עורכי דין", אמר קארי. "זו צריכה להיות מערכת יחסים יותר דומה לזו של כומר ומאמינים".

"זו תגובה הגיונית לגמרי למה שהם התמודדו עמו", אומר ברני פרנק, חבר הקונגרס לשעבר, שנמנה עם מחברי הרפורמה הנרחבת במערכת הפיננסית הידועה בשם "חוק דוד־פרנק". "יש תחושת תסכול".

מעמידים בסיכון 
את משלמי המסים

לב הבעיה הוא חוזה חברתי שהבנקאים אמורים לכבד. הממשל מסכים להגן על הבנקים מפני התמוטטות, ובתמורה מצופה מהבנקאים לנהוג לפי אמות מידה מוסריות גבוהות כשהם מטפלים בכספים של אחרים.

ואולם כשהבנקים מתחילים לעבור על החוק ולבצע טעויות, זה סימן כי המגזר הפסיק להיצמד לחוזה החברתי, והעמיד בסיכון את משלמי המסים. ניהול גרוע יכול להיות מדד טוב לבעיות פיננסיות עתידיות במוסד. "זה לרוב מיתרגם להפסדים בהמשך הדרך", אומר קארי.

השאלה הגדולה היא אם לרגולטורים יש את הנחישות הדרושה כדי לתמוך במלים הקשות שלהם באמצעות עונשים משמעותיים. לבנקים יש צבאות של עורכי דין הנוקטים אסטרטגיות כמו סירוב למסור ראיות פוטנציאליות לרגולטורים. לבנקים הגדולים רווחים כה גדולים כיום, עד כי הם פשוט סופגים בקלות כל קנס שנזרק לעברם. בנוסף, יש לציין כי בכירי המגזר הבנקאי גם לא מיהרו לתמוך בפומבי בדאדלי לאחר דבריו החריפים על התרבות הבנקאית. "לא ראיתי בנקאים ממהרים לומר שביל דאדלי דובר אמת בנושא", אמר קורנליוס הרלי, פרופ' בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת בוסטון.

Bloomberg

למרות זאת, יש סימנים כי רגולטורים פיננסיים החלו להיות אסרטיביים יותר מאז המשבר הפיננסי. משרד המפקח על המטבע והבנק הפדרלי של ניו יורק, שלשניהם היתה תדמית של יד רכה כלפי הבנקים, ביצעו כמה שינויים משמעותיים.

הרגולטורים אומרים כי נקטו צעדים חשובים מאז המשבר, שנועדו להקל עליהם לפעול כנגד הבנקים בעת הצורך. קארי הצביע על תקנות חדשות שהציע משרד המפקח על המטבע באמצע ינואר, שלדבריו יקלו על אכיפה במקרה של הפרת חוקים. "אנחנו מחזקים את ההשלכות הפוטנציאליות", הוא אמר. "זה חדש".

הרגולטורים טוענים בנוסף כי הם הגבירו את הלחץ על הנהלות הבנקים. הם מקווים כי דירקטורים עצמאיים יותר ידרשו שינויים אם יראו שהבנקים לא עומדים בנהלים, בייחוד בתחומים חיוניים כמו חשבונאות וניהול סיכונים. כדי לעודד לחץ זה, אומר דאדלי, הבנק הפדרלי של ניו יורק חיזק את מעמדם של המפקחים הבאים במגע יומיומי עם הנהלות הבנקים. "שמנו חלק מאנשינו הטובים ביותר בנקודות אלה", אמר.

לטפל במדיניות התגמול הפתיינית

אך ייתכן שלהנהלות הבנקים סדר עדיפויות שונה מאוד מזה של הרגולטורים. הן עשויות שלא לראות את הצורך בשינויים מרחיקי לכת, כל עוד הבנק מפיק רווחים גדולים שמיטיבים עם בעלי המניות. דירקטוריון ג'יי.פי מורגן צ'ייס נקט צעדים להטלת אחריות על ההנהלה לאחר פרשת "הלווייתן מלונדון", שהעיבה על הבנק ב–2012–2013. ועדיין, בינואר אישר דירקטוריון הבנק העלאה חדה בשכרו ל-2013 של המנכ"ל ג'יימי דיימון.

אנטוני ג'נקינס, מנכ"ל ברקליס, בנק שסבל משערוריות משלו, נקט גישה אחרת לגבי שכרו ב–2013. מוקדם יותר השנה, הוא דחה בונוס בשווי 4.5 מיליון דולר.

שכר הוא תחום שבו רגולטורים עשויים להידרש לעשות יותר משעשו עד כה, אם ברצונם באמת לטהר את התרבות הבנקאית, אומרים מבקרי המגזר. מנהגי השכר בוול סטריט יכולים לתגמל רמות מסוכנות של נטילת סיכונים לטווח קצר, ולפתות בנקאים לעבור על קודים אתיים. מתוך הכרה בכך, רגולטורים ברחבי העולם הסכימו לאחר המשבר לבצע רפורמה בשכר הבנקאים במדינתם, בין היתר באמצעות דרישה לתשלום בונוסים דחויים בכמה שנים - שאותם ניתן לשלול בקלות בדיעבד אם הבנקאים לא עמדו בדרישות.

ואולם יש ראיות כי הבנקים האמריקאיים הגדולים נוטים פחות מעמיתיהם האירופיים לדחות שכר. הבנק הפדרלי אחראי על מעקב אחר השכר בבנקים האמריקאיים. כאשר נשאל האם הרפורמה בשכר הבנקאים הלכה מספיק רחוק, אמר דאדלי כי "יש פוטנציאל לדחות שכר למשך תקופות ארוכות יותר".

אתגר גדול במיוחד יהיה לשפר את האתיקה בבנקים. כמה מהבנקים כה גדולים ומורכבים, עד כי יהיה קשה למנהליהם לשמור על תרבות נקייה בכל תחומי הפעילות. אך דאדלי אומר כי אין בכוונתו להתיר לגודל או למורכבות לשמש כתירוץ להפרות אתיות. "או שהחברה אינה מורכבת מכדי לנהל אותה ולדעת מה קורה בכל זרוע וזרוע", הוא אמר, "או שאתם לא יודעים מה קורה, ואז עולה השאלה - האם החברה מורכבת מכדי לנהל אותה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#