מיליארדר הודי ניסה להסתיר תרמית: שלח 127 משאיות מסמכים לרשות ני"ע - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיליארדר הודי ניסה להסתיר תרמית: שלח 127 משאיות מסמכים לרשות ני"ע

סיפור הסינדרלה של סוברטה רוי נראה מבטיח - הוא התחיל מ–32 דולר וקטנוע והקים אימפריית פיננסים ■ ואולם לדברי בית המשפט בהודו, החברה שימשה מסווה להלבנת כספי עשירים ולא למתן אשראי לעניים ■ המשקיעים, ששמם נמסר לרשות ניירות ערך ההודית, התגלו כשמות בדויים ומומצאים, טענה הרשות, ועכשיו חייבת החברה של רוי 5 מיליארד דולר לממשלה

2תגובות

סוברטה רוי היה זה מכבר אחד המיליארדרים המוחצנים של אסיה. מהרג'ה מודרני שמתגורר באחוזת ענק ומנהל את סהרה גרופ, שלדבריו היא המעסיקה הפרטית הגדולה בהודו. אוהדיו רואים ברוי גיבור שבנה עצמו בשתי ידיו מאפס והקים אימפריה שמספקת שירותים פיננסיים לעניי הודו. ואולם בשבוע שעבר, בית המשפט העליון בהודו השליך אותו לכלא בניו דלהי בשל ביזיון בית המשפט ודרש ערבות של לפחות 3 מיליארד דולר כדי לשחרר אותו.

החברה תיאלץ למכור או למשכן חלק מנכסיו היקרים של רוי למען חירותו. בין היהלומים בכתר של סהרה נמצאים מלון פלאזה בניו יורק ומלון גרוסבנור בלונדון.

בית המשפט טוען כי השקעותיה של סהרה היו בלתי חוקיות והמשקיעים שלה פיקטיביים. בית המשפט דורש שרוי ייאשם בביזיון הדין עד שהחברה תחזיר את המיליארדים שגזלה. החברה טוענת כי השקעותיה היו חוקיות, וכי יש קושי למצוא את המשקיעים שלה. בלב הסכסוך עומדת הטענה כי סהרה היא מכונת הלבנת כספים לעשירים מושחתים, ולא ספקית אשראי לעניים.

AP

בנוסף להיותה המעסיקה הפרטית הגדולה בהודו, סהרה טוענת כי היא בעלת הנדל"ן הפרטי הגדולה והמוסד הפיננסי הפרטי הגדול במדינה. יש לה 1.2 מיליון עובדים ב–4,800 משרדים, חנויות, מלונות, בתי חולים, עיתונים ותחנות כוח. בחברה אמרו כי לא עשתה דבר לא חוקי, וכי מגיע לה פרס נובל על עבודתה. לטענת בכירי החברה, הפגיעה בסהרה היא פגיעה בהודו כולה.

ואולם, חשדות כי סהרה מלבינה כספים התעוררו כבר ב–1996, כשרשויות המס חקרו האשמות. "האם סהרה היא הבנק השווייצי של הודו, שבו העשירים והמיוחסים שומרים את כספם ללא פיקוח ומיליוני משקיעים עשו זאת רק בשם החברה?", נכתב באחד מעיתוני הודו השבוע.

רוי הואשם בהלבנת כספים, אף שיש לו ידידים רבים בעלי השפעה. באתר החברה מופיעים צילומים שלו עם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הנשיא לשעבר ביל קלינטון, כמעט עם כל פוליטיקאי בעל השפעה בהודו ב–25 השנים האחרונות ועם שלל כוכבי בוליווד.

מקורבים לחקירה אמרו כי כמה פוליטיקאים רבי עוצמה התקשרו לרגולטורים בשנים האחרונות לבקש הקלה ביחס לרוי. "מדוע התרמית של סהרה לא גונתה על ידי פוליטיקאים, כמו תרמיות אחרות", שאל פריטבי הלדה, אנליסט ניירות ערך שיושב בוועדות פיקוח של הממשלה. "יש שתיקה מהדהדת בנושא סהרה, מכיוון שכולם שותפים למזימה".

רויטרס

מעצר בבית 
הארחה ממשלתי

רוי, 65, הקים את סהרה ב–1978 עם 32 דולר וקטנוע שמוצג כיום על כן במטה החברה. הוא התבסס על פקדונות זעירים וקבועים, ממאות, אחר כך אלפים, ולבסוף מיליונים מעניי הודו, בהבטיחו לשלם על חתונות או ניתוחים רפואיים, בשירות שהיה חלקו בנק, חלקו ביטוח וחלקו השקעה. הוא לא דרש שימלאו ערימות של מסמכים שבנקים בהודו מתעקשים לקבל, ועובדיו ביקרו תדירות בבתי המפקידים.

כמו אנשי עסקים רבים בהודו, רוי נתקל תדירות בבעיות משפטיות. הוא זילזל בהן כל כך, ובפברואר אפילו לא הופיע לשימוע בבית המשפט העליון בתירוץ שאמו בת ה–92 חולה. בית המשפט הוציא נגדו צו מעצר.

המשטרה הגיעה לאחוזתו בעיר לוקנאו, ששמה סהרה שהר, שבה אגם מלאכותי, תחנת דלק, תיאטרון ואולם של 5,000 מושבים. רוי לא נכח שם, והוא הסגיר את עצמו למחרת. הוא בילה את סוף השבוע הראשון למעצרו בבית הארחה של הממשלה, אולם עתה הוא כלוא בבית הכלא הנודע לשמצה טיהר, הגדול בדרום אסיה.

Bloomberg News

"המשפט נגד סהרה מדגים לא רק את ההגנה החריגה שמקבלים העשירים והמקושרים בהודו, אלא גם את ההיעדר של פיקוח מתוחכם על המערכת הפיננסית בהודו", אמר אג'אי שאה, פרופסור במכון הלאומי למימון ציבורי בניו דלהי. "החוקים של הודו לא קשורים למה שקורה בכלכלה האמיתית", הוא אמר.

הבנק העולמי העריך כי רק ל–35% מאוכלוסייתה הבוגרת של הודו יש גישה לבנקאות פורמלית. רוב עסקי סהרה מבוססים על שירותים לשאר האוכלוסייה - נהגי ריקשה, מוכרי תה וחקלאים.

באמצעות מיליוני פיקדונות קטנים שלא ניתן לנטרם, סהרה דיווחה כי שתיים מהחברות שלה מכרו אג"ח באופן פרטי ב–4 מיליארד דולר. ואולם החוק בהודו דורש כי על השקעות שיש להן יותר מ–50 משקיעים תפקח רשות ני"ע. במשך שנים שלחה הרשות שאלות לסהרה בנוגע לאג"ח, ובמשך שנים סהרה סירבה לספק תשובות. בתגובה לאחת הפניות של הרשות הגיבה: "רוב הצוות נמצא בחופשה ממושכת עם הילדים, בשל הקיץ". לאחר בקשות נוספות סיפקה סהרה דיסק ובו רשימה של מיליוני משקיעים, אך לא נתנה את הסיסמה לקבצים בו.

סהרה שלחה 127 משאיות, המכילות 31,669 קרטונים, שבהם תועדו השקעות מ–30 מיליון משקיעים. השיירה גרמה לפקק ענקי במומבאי, שם נמצא מטה רשות ניירות ערך. ואולם אלפי המכתבים שנשלחו מהרשות למשקיעים הרשומים הוחזרו כי לא נמסרו ליעדם. הרשימה כללה, לדברי הרשות, שמות רבים שהיו בדויים ומומצאים.

סהרה טוענת כי החזירה כבר 3 מיליארד דולר למשקיעים ו–800 מיליון דולר לרשות. ואולם לדברי הרשות, סהרה לא סיפקה הוכחה כי החזירה את הכסף למשקיעים. בית המשפט העליון פסק כי אם הרשות אינה יכולה לאתר משקיעים אמיתיים של סהרה, החברה צריכה להחזיר את הכסף לממשלה. כולל ריבית, מדובר ב–5.4 מיליארד דולר. בשימוע ביום חמישי הורה בית המשפט לרוי להישאר במעצר, וביקש מהחברה למצוא דרך חדשה להחזיר את הכסף למשקיעים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#