מנכ"ל סקסו בנק: "בקצב הזה, בעוד כמה שנים הישראלים יהיו עשירים מהדנים" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל סקסו בנק: "בקצב הזה, בעוד כמה שנים הישראלים יהיו עשירים מהדנים"

לארס סייר כריסטנסן, מנכ"ל סקסו בנק הדני, אינו אופטימי לגבי מצב הכלכלה העולמית ב–2014, ממליץ להתרחק ממניות ואג"ח ארוכות ומתוסכל ממודל הרווחה הדני: "העשירים משלמים יותר מדי מסים והשיטה מחבלת בצמיחה. השוודים, שהבינו זאת, דווקא הפחיתו מסים"

71תגובות

בשבוע שעבר ננעל מדד S&P 500 בשיא בפעם ה–51 ב–12 החודשים האחרונים, ולמרות האווירה הזהירה נראה שבינתיים השווקים נמצאים במגמת עלייה. ובכל זאת, לארס סייר כריסטינסן, מייסד ומנכ"ל משותף של סקסו בנק (Saxo Bank) הדני, מסרב להיות אופטימי. "2014 לא צפויה להיות שנה טובה באופן כללי", הוא אומר. "קשה לצפות את השיא והשפל, אבל בשורה התחתונה – האם כדאי להיות מושקעים כיום במניות? אנחנו חושבים שלא".

אז איזו השקעה עדיפה על מניות? סקסו בנק ממליץ על השקעה באג"ח קצרות טווח, "אבל על אג"ח לטווח ארוך אנחנו לא ממליצים, משום שאפשר לראות שם בבירור בועה", מסביר כריסטנסן. "אנחנו לא משקיעים באופן אגרסיבי עכשיו כי שום דבר לא באמת מלהיב אותנו, הכל בועתי ונובע מההרחבה הכמותית בארה"ב. למעשה, מזומן עדיף כיום".

כריסטנסן, שהגיע לישראל בשבוע שעבר, היה שותף לייסוד סקסו בנק בקופנהגן ב–1992. מאז פועל הבנק, המתמחה בהשקעות ובמסחר באינטרנט, ב–25 מדינות באירופה, אסיה, המזרח התיכון, אמריקה הלטינית, אפריקה ואוסטרליה. "הרבה מהמשרדים שפתחנו בשנים האחרונות היו מחוץ לשווקים המסורתיים, בשוקי צמיחה פוטנציאליים", אומר כריסטנסן. גם במדינות שבהן עדיין אין לסקסו בנק משרדים חשוב לבנק למצוא שותפים, וזוהי הסיבה לכך שהוא הגיע לישראל. "אנחנו בדרך כלל מזהים אחד או שניים מהשחקנים הגדולים בשוק והופכים אותם לשותפים בפלטפורמה שלנו", הוא מסביר. "אנחנו חושבים שיש לנו משהו להציע לשוק עם פלטפורמה שעדיין לא קיימת כאן".

סקסו בנק מאפשר ללקוחות פרטיים ומוסדיים לסחור במניות, תעודות סל, חוזים עתידיים, אופציות, מט"ח ומכשירים נגזרים אחרים באחת משלוש פלטפורמות: פלטפורמה אינטרנטית בשם SaxoWebTrader, מערכת מסחר הניתנת להורדה למחשב ואפליקציית סקסו־טריידר. הפלטפורמות זמינות ב–20 שפות (לרבות עברית), ואומצו על ידי יותר מ–100 מוסדות פיננסיים גדולים בעולם.

אייל טואג

הרצון של סקסו בנק לפעול בישראל בולט במיוחד מול החרם הכלכלי האירופי על ישראל שהתהדק באחרונה. בינואר, למשל, הנחה משרד האוצר של נורווגיה את קרן הנפט של המדינה להפסיק להשקיע באפריקה ישראל ובדניה סיבוס.

"לכל חברה יש כמובן הזכות לעשות מה שהיא רוצה, אבל אנחנו לא מסכימים עם הגישה הזאת, והעובדה שאני כאן מוכיחה זאת", אומר כריסטנסן. "כמו שאמר מילטון פרידמן, 'The business of business is business' - אני מתעניין בפוליטיקה בזמני הפנוי, ולא נותן לה להתערבב בעסקים".

כריסטנסן בספק אם החרם ימשיך להתפשט. "המנגנון הקפיטליסטי פועל לטובת ישראל, וכרגע מצב הכלכלה שלה טוב בהרבה מבמקומות אחרים", הוא אומר, ומציין כי "ישראל שמרה על צמיחה יציבה, יחס החוב–תמ"ג שלה טוב, יש לה עניין רב בטכנולוגיה ובתחומי צמיחה אחרים, כך שכל מי שעושה עסקים - אין סיבה שלא ירצה לקחת חלק בהצלחה הזאת". באירופה, אמנם, "אי אפשר אף פעם לדעת כי יש שם הרבה התעסקות בשטויות פוליטיות, אבל אני מאמין שאנשי עסקים יעדיפו להסתכל על ההזדמנויות שיש בישראל", הוא אומר.

לדבריו, סקסו בנק יעשה עסקים בכל מקום שבו הוא רואה הזדמנות: "מובן שלא נשקיע במדינה מושחתת מאוד או שאין בה שלטון חוק כמו בצפון קוריאה, אך אם זו מדינה לגיטימית עם שלטון חוק שעל בסיסו עובדים כמו בישראל, ויש שם עסקים טובים, נשקיע שם".

כריסטנסן מאמין שכלכלת ישראל תשרוד את החרם הנוכחי. "החוזק של הכלכלה וההזדמנויות שיש פה יעלו על כל השפעה פוליטית", הוא אומר. "כמו כן, אלה דברים שיכולים להשתנות מחר - אם מישהו מחליט להפסיק להשקיע בעסק טוב, הוא רק יחכה כבר להזדמנות לחזור אליו שוב".

הדנים מאושרים? אולי בזכות נוגדי דיכאון

כריסטנסן מתלהב מישראל, אבל בישראל דווקא מקנאים לא פעם דווקא בדנמרק, מדינה שנתפשת כמודל לדמוקרטיה ולאיזון בין שוק חופשי ותחרותי לבין מודל רווחה נדיב. לא מעט סקרים בשנים האחרונות מצאו שדנמרק היא האומה המאושרת בעולם. כריסטנסן לא מבין כל כך על מה ולמה. "אני לא חושב שדנמרק היא מודל לחיקוי", הוא אומר. "בעוד שהצמיחה אצלכם היא בין 3% ל–4%, הצמיחה שלנו אפסית, כך שבקצב הנוכחי, הישראלים יהיו בעוד כמה שנים עשירים מהדנים. מבחינה כלכלית לפחות, המודל הדני אינו משהו שצריך לשאוף אליו". יש לו גם הסגות בעניין האושר: "10% מהאוכלוסייה בדנמרק לוקחים נוגדי דיכאון, אז אולי זוהי הסיבה לכך שכולם מאושרים כל כך", הוא מגחך, ומוסיף ברצינות: "אני לא חושב שמיליונרים בדנמרק מאושרים במיוחד, כי הם משלמים הרבה מאוד מסים - והאנשים שמאושרים כיום לא יהיו כל כך מאושרים אם העשירים לא יהיו בסביבה לממן אותם".

כריסטנסן לא מחבב את מודל הרווחה הדני: "אנחנו צריכים חברה דינמית שבה המגזר הפרטי מניע את הצמיחה", הוא אומר. "זה מודל מאוד קורבני. הוא מניע אנשים להיהפך לנזקקים במקום למצוא עבודה ולחיות חיים מלאים". לדבריו, מדינת הרווחה היא בעיה חמורה בכל אירופה. "מובן שאף אחד לא רוצה לראות אנשים מתים ברחובות, לא משנה כמה הוא קפיטליסט, אבל כשזה מגיע למצב שבו אנשים תלויים בקצבאות במקום לחפש עבודה, אנחנו לא עושים להם שום טובה, וגם לא לחברה, שקורסת תחת התשלומים האלה".

מדיניות הרווחה הנדיבה של דנמרק מתאפשרת בזכות הכנסותיה הגבוהות ממסים, המגיעות לכמעט 50% מהתמ"ג. לדברי כריסטנסן, המיסוי הזה גבוה מדי, "וישנה מעורבות גדולה מדי בחיים של כולם". הוא מעדיף את הכיוון שבו צועדת שוודיה השכנה: "לחץ המסים שם היה גבוה, כמו אצלנו, אבל בעשור האחרון השלטון שם הפחית את ההוצאות הממשלתיות ואת לחץ המסים - מס החברות ומס ההכנסה - וכיום בשוודיה יש צמיחה מהירה יותר, ולאנשים יש יותר מוטיבציה ללכת לעבודה".

"במקומכם לא הייתי מודאג מאי השוויון"

בתקופה שבה הפערים החברתיים רק מתרחבים בישראל, דנמרק היא מושא קנאה גם בשל היותה שוויונית בהרבה. "אני במקומכם לא הייתי מודאג מאי השוויון. הוא מניע אנשים להצליח ומספק להם תמריץ להתעשר", הוא אומר. "בדנמרק יש התמקדות גדולה מדי בצמצום אי השוויון. יש אנשים שלא מבינים שמותר למי שעובד קשה להרוויח יותר ולקנות בית גדול. אם את הדבר הזה אי אפשר לקבל, אנחנו הורגים את היסוד לצמיחה".

עניין השוויון מושרש היטב בתרבות הדנית, שאחד העקרונות שלה הוא "חוק ינטה", קוד חברתי שמעודד אנשים להצניע לכת ולא להבליט את הישגיהם. "מובן שזה יצר חברה מלוכדת שבה כולם דואגים זה לזה, אך זה גם עצוב כי נוצרה תרבות שבה מי שממש טוב במשהו צריך לשמור זאת לעצמו", אומר כריסטנסן. "אף אחד לא אוהב אנשים שמתנשאים מעל אחרים, אבל חשוב שיהיו גם מודלים לחיקוי, כדי שאפשר יהיה לראות מה מוביל להצלחה. לשמחתי התופעה הזאת היתה רווחת יותר לפני כמה עשורים, וכיום היא דועכת".

גם בדנמרק, כמו במקומות אחרים בעולם, הציבור אינו מחזיק בדעה חיובית במיוחד לגבי בנקאים, במיוחד לאחר המשבר הכלכלי העולמי: "בחלק מהמקרים זה מוצדק ובחלק מהמקרים לא, אבל זה תמיד יהיה ככה", אומר כריסטנסן. "היו לא מעט בנקאים דנים שהתנהגו בטיפשות במהלך המשבר, כך שאני לא יכול להאשים אנשים על כך, אבל אני חושב שהדעה עלינו שונה. אנחנו עוסקים בתחום מסוים מאוד ולפי מודל שונה לחלוטין, ולכן לא נקלעים להרבה מהבעיות שעמן מתמודדים בנקים אחרים".

לבנקים יש בעיית אמון, מודה כריסטנסן. "הם צריכים ללמוד לנהוג בשקיפות, להתייחס ללקוחות בכבוד ולתקשר עמם ביעילות", הוא אומר. לדבריו, צריך לאפשר לאנשים להיות חלק מקבלת ההחלטות. "לאנשים אין אמון ביועצים שמביטים עליהם מלמעלה, וטוב שכך כי הרבה מהחבר'ה האלה לא הבינו מלכתחילה מה הם עושים והיו מרוכזים מדי בעצמם". הפלטפורמה של סקסו בנק יוצרת קהילה של משקיעים, שיכולים לעקוב זה אחר זה ולהחליף דעות. "אנו משתדלים לנהוג כמה שיותר בשקיפות לגבי המוצרים והסיכונים הכרוכים בהם, אך גם מנסים לרתום את הלקוחות לדבר זה עם זה, כי לעתים כשאנשים משקיעים באותו מוצר עדיף שידברו זה עם זה מאשר עם איש מכירות".

עם זאת, מה שמפריע לכריסטנסן, כמו לבנקאים רבים, היא רגולציה מופרזת. "הרגולציה לא יעילה במיוחד, כי בהרבה מקרים הסוגיה שהיתה בעייתית אתמול כבר לא תהיה רלוונטית מחר, כשינסו לפקח עליה. אנשים לומדים דרכים אחרות לעשות דברים ולעקוף את הפיקוח", הוא אומר. "רגולציה צריכה להתבסס על שקיפות - שהבנק יגיד ללקוחות מה הוא עושה בכספם, אם הוא נוטל סיכונים גבוהים. הלקוח צריך לדעת על כך, ולבנק עצמו צריך להיות מספיק הון כדי שיוכל לקחת את הסיכונים מבלי שהלקוחות ישלמו את המחיר. הרגולציה צריכה להיות בהתאם לחוק. מי שמטעה את הלקוחות או משקר להם צריך להיענש. אבל כל הפרטים הקטנים - אני לא חושב שיש להם הרבה משמעות, והם אולי אפילו מזיקים ללקוחות, כי כך הם גם לא מקבלים עצות טובות".

סקסו בנק מנסה לייעץ בצורה הטובה ביותר ללקוחותיו באמצעות תחזיות שהוא מפרסם מפעם לפעם. בסוף כל שנה הוא מפרסם גם תחזית שבוחנת את התרחישים הגרועים ביותר - תרחישים שהסיכוי שיתממשו נמוך יחסית, אך בחינתם מאפשרת להיערך אליהם ולהבין באילו מסלולים עשויה הכלכלה העולמית ללכת גם אם לא תגיע לנקודות הקיצון. כך, למשל, צפה סקסו בנק בדצמבר האחרון מחיקה של האג"ח הממשלתיות שברשות הבנק המרכזי של יפן כדי להחליש את הין, התחזקות של מפלגות בדלניות ברחבי אירופה שתוביל לשיתוק של האיחוד וצניחה של 40% בבורסת פריז. אף אחד מהתרחישים האלה לא התממש בינתיים, אך תרחיש שנשמע קצת פחות שערורייתי היה צניחה של מטבעות השווקים המתעוררים.

בחודשים האחרונים, על רקע תחילת הצמצום של ההרחבה הכמותית בארה"ב, צנחו מטבעותיהן של ברזיל, רוסיה, הודו וטורקיה, מה שהוביל בנקים מרכזיים בהן להעלאות דרסטיות של הריביות - צעד לא יעיל, אם שואלים את כריסטנסן. "אי אפשר להשיג הרבה בהזזת ריביות לכאן או לכאן", הוא אומר. "על המדינות האלה לבצע רפורמות במדיניות, הכלכלה הבסיסית שלהן צריכה להיות פחות מושחתת, פחות ביורוקרטית ועם פחות מגבלות על עסקים. הצניחה של המטבעות האלה, אגב, אינה בהכרח דבר רע - היא מועילה ליצוא ומושכת משקיעים".

סיום ההרחבה הכמותית, לדברי כריסטנסן, לא צפוי בעתיד הקרוב: "הכלכלה תמשיך לצמוח לאט, כי האופטימיות שנשמעת מצד פוליטיקאים היא חסרת בסיס. מצבה של כלכלת ארה"ב אמנם טוב משל אירופה, אך הצמיחה בה עדיין לא חזקה מספיק, ועדיין מונעת בעיקר ממדיניות התמריצים והגדלת החובות. גם אם מספר המשרות עולה, זה בעיקר בגלל משרות זמניות, ולכן אני לא רואה העלאה של הריבית עד סוף 2015 או 2016 לפחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#