האוליגרכים הרוסים בבעיה: הסכסוך באוקראינה עבר לשדה הקרב הפיננסי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוליגרכים הרוסים בבעיה: הסכסוך באוקראינה עבר לשדה הקרב הפיננסי

פוטין דורש נאמנות מוחלטת מהטייקונים שעומדים בראש המערכת העסקית ברוסיה, ובינתיים הם סוכרים את פיהם לנוכח ההשתלטות על קרים ■ ואולם ייתכן שהנשיא לא שקל את ההשלכות של מעשיו על כלכלת רוסיה, כולל סנקציות מערביות ובידודה של ארצו

12תגובות

כשולדימיר פוטין חזר למושב הנשיאות של רוסיה ב–2012, אחד המסרים הראשונים שהוא שיגר לאליטה הפוליטית של ארצו, שרבים בה הם ראשי בנקים ותאגידים גדולים, היה שהזמנים השתנו. הוא אמר כי בעלות על נכסים מחוץ לרוסיה חושפת את אילי ההון למהלכים של ממשלות זרות וכי הגיע הזמן להחזיר את הכסף הביתה.

שנתיים לאחר מכן, מלותיו של פוטין נראות כמעט נבואיות. לאחר שבוע של הסלמה במתיחות בין רוסיה וארה"ב, ברור כעת כי הסכסוך באוקראינה יעבור לשדה הקרב הכלכלי. אותם ענקי עסקים מחשבים עתה
 את הנזק שהמשבר ימיט על כלכלת רוסיה.

20 שנה לאחר תחילת שילובה של רוסיה במוסדות המערביים, נראה כי התהליך עשוי להיבלם ואפילו להתבטל.

סנקציות פיננסיות שארה"ב והאיחוד האירופי רמזו עליהן במקרה שהסכסוך יחריף, עשויות לאתגר את המערכת הפוליטית ברוסיה. פוטין דורש נאמנות מוחלטת ממי שהורשו להוביל את האימפריות העסקיות של רוסיה. הוא הבהיר כי יעניש את מי שיחתור תחתיו.עמידתו האיתנה בקרים התקבלה בברכה על ידי הציבור הרחב, כולל רבים מאנשי העסקים. אף אחד לא מעז לשבור את השורות.

AP

ואולם, הסיכויים לאבד גישה למימון מערבי מפחידים את מנהיגיה העסקיים של רוסיה, שקולם בתהליך קבלת ההחלטות על מדיניות החוץ לא נחשב כמעט במעגל ההדוק של עמיתיו של פוטין מהק.ג.ב לשעבר, שעבורם שיקולים כלכליים הם משניים כנראה.

חרדה מפגיעה כלכלית החלה להיות נפוצה בחוגים העסקיים ברוסיה. יש התוהים אם פוטין מבין לאשורו של דבר את עוצמת הנזק הכלכלי האפשרי. אנליסט אחד תיאר את הלך הרוח כ"דיסוננס קוגניטיבי".

"ראיתי עשרה אנשים מרשימת עשירי העולם של 'פורבס' בימים האחרונים. הם חיוורים; הם לא מבינים", אמר אלכסנדר לבדב, בנקאי ידוע שמכר את רוב נכסיו ברוסיה לאחר סכסוך פומבי עם פוטין. ואולם לדבריו, "האוליגרכים מבינים כי האינטרסים שלהם לא נשקלים במצב זה", במיוחד אם הם, כמו לבדב, מחזיקים ברכוש מחוץ לרוסיה. "אלה שנמצאים ברוסיה יישאו בנטל", אמר 
לבדב ממוסקווה, "אך הם ישמרו על שתיקה".

בשבוע שעבר, לאחר ההשתלטות על קרים, הכריזה ארה"ב על סבב ראשון וצנוע של סנקציות, והאיחוד האירופי אותת שיילך בעקבותיה. שתי המעצמות הבהירו כי יהיו עוד סנקציות. הקיצונית שבהן 
היא איסור על חברות ובנקים רוסיים לקבל גישה למערכת הפיננסית במערב, בדומה למה שהוטל על איראן.

לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, סמכויות נרחבות להכריז סנקציות ללא אישור הקונגרס, והוא ישקול את צעדיו לאחר שקרים תצביע במשאל עם על היפרדות מאוקראינה ביום ראשון הקרוב, אמר מייקל מקפאול, שהיה עד לאחרונה שגריר ארה"ב למוסקווה. "צריך לומר זאת בצורה מפורשת ככל האפשר, ישירות לפוטין או לשניים־שלושה האנשים שיכולים לדבר אתו על זה".

רוסיה אולי מהמרת, כמו אנליסטים רבים, שארה"ב ובעלות בריתה לא יטילו סנקציות דרקוניות, והבהירה כי תגיב בחריפות. ביום שישי רמזה גזפרום, חברת הגז של ממשלת רוסיה, כי תפסיק להזרים גז לאוקראינה בשל חובות, כפי שעשתה ב–2009. פקיד במשרד ההגנה של רוסיה אמר כי המשרד ישקול להפסיק פעילות פיקוח בינלאומית על הנשק הגרעיני שלה.

הטייקונים של רוסיה שתקו מאז תחילת המשבר, למעט שיגור כמה הודעות תמיכה בפוטין במדיה החברתית. רבים בתאגידים הגדולים של רוסיה תומכים ללא ספק במהלכי פוטין בקרים, שנחשבים לתיקון טעות היסטורית של המנהיג הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב, שהעביר את קרים לידי הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אוקראינה ב–1954. שיעור התמיכה בפוטין הגיע באחרונה לרמה הגבוהה ביותר מאז נבחר לנשיאות ב–2012. אם אילי ההון מתלוננים, הם עושים זאת בשקט רב.

"כמובן שאנשים לחוצים, אבל זה לא אומר שהם מוכנים להתנגד למדיניות החוץ של רוסיה", אמר מיכאיל דמיטרייב, כלכלן במרכז למחקר אסטרטגי שהוקם לעיצוב המצע הכלכלי של פוטין. "זוהי מציאות חדשה. אבל אני לא מאמין שמישהו יבטא התנגדות. המדיניות נתמכת על ידי רוב הציבור - זו 
לא הגזמה".

משיחות פרטיות עולה כי יש חרדה רבה בתוך התאגידים, בעיקר מחשש שהסנקציות ישפיעו על הבנקים. תאגידים רוסיים גדולים הגדילו משמעותית את ההלוואות שלקחו בחו"ל בשנים האחרונות. 10 מהם היו במגעים לקבלת הלוואות כשהמשבר פרץ, אמר בן אריס, העורך והמו"ל של ביזנס ניו יורופ. סנקציות פיננסיות עשויות לעורר תגובת שרשרת של עסקות מבוטלות, חשבונות מוקפאים וסגירת בנקים.

BLOOMBERG NEWS

סברבנק, הבנק הממשלתי הקמעוני, ובנק ההשקעות הממשלתי VTB התרחבו במזרח אירופה, כולל באוקראינה, ויש להם נכסם במערב אירופה וארה"ב. רוזנפט, חברת הנפט הלאומית, חתמה על עסקה עם אקסון מוביל לקדוח בחוג הקוטב הצפוני בתחום רוסיה - פרויקט הדגל של איגור סצ'ין, סגן ראש הממשלה ואחד ממקורביו הבולטים של פוטין.

סכנה ארוכת טווח יותר היא שהסכסוך המסלים יבודד את כלכלת רוסיה. "יכול להיות שהשבוע שעבר היה הנקודה שבה האינטגרציה הגוברת של רוסיה עם כוכב הלכת תיסוג", אמר ברנרד סוכר, ראש מריל לינץ' רוסיה לשעבר.

לא ברור עד כמה שקל פוטין את ההשלכות הכלכליות כשהחליט לתפוס את השליטה בקרים. במהלך שנותיו הראשונות כנשיא, הוא היה ידוע כליברל כלכלי, ואחד מיועציו הנאמנים היה אלכסיי קודרין, שר האוצר לשעבר שגם הוא נחשב ליברל, שהעניק לפוטין את תפקידו הראשון בקרמלין.

אולם פוטין, שחזרתו לנשיאות לוותה בהתנגדות של ליברלים עירניים רבים, מקבל עתה את ההחלטות החשובות ביותר שלו במעגל פנימי של אנשים שהם בוגרי מערכת הביטחון של רוסיה. בין הפרויקטים החדשים הראשונים שלו היתה "הלאמתה של האליטה", כשדרש מפקידים בכירים למכור השקעות ונכסים מחוץ לרוסיה, כי אלה, להשקפתו, חותרים תחת נאמנותם במקרה של עימות עם המערב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#