רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה מלחמה קרה נוספת - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוסיה לא יכולה להרשות לעצמה מלחמה קרה נוספת

אף שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, התייחס למשבר באוקראינה באופן שמזכיר את המלחמה הקרה, למאבק באזור אין כיום פן אידיאולוגי ■ מלבד זאת, האינטרסים הכלכליים של שני הצדדים למנוע הסלמה של המצב גדולים בהרבה מאשר בימי הבידוד הסובייטי

29תגובות

חיילים רוסיים נוהרים מעבר לגבול; מנהיג רוסי אוטוקרטי מאשים את ארה"ב ו"רדיקלים ולאומנים" לא מוגדרים בהתערבות בעניינים לא להם; שליט בובה נשבע אמונים למוסקווה.

אין פלא שהמשבר באוקראינה השבוע גרר השוואות להונגריה ב–1956 ולצ'כוסלובקיה ב–1968, או ששלל פרשנים כבר הכריזו על חזרתה של המלחמה הקרה. אך יש לפחות הבדל אחד מרכזי בין אז לעכשיו: למוסקווה יש בורסת מניות.

תחת אחיזתו האוטוקרטית של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ייתכן כי רוסיה היא דמוקרטיה בשמה בלבד, אך תנודות הבורסה סיפקו משאל עם בזמן אמת על פעולות ברמה הצבאית והמדינית. ביום שני, מדד RTSI צנח ביותר מ-12%, במה שמקור בממשל הרוסי כינה "פאניקת מכירות". הצניחה מחקה כמעט 60 מיליארד דולר משווי השוק בבורסה – אפילו יותר מהעלויות מרקיעות השחקים של אולימפיאדת סוצ'י. הרובל צנח, ואילץ את הבנק המרכזי של רוסיה להעלות במפתיע את הריבית ב–1.5% כדי להגן על המטבע.

ביום שלישי, כשפוטין אמר כי אינו רואה צורך בהתערבות צבאית נוספת מצד רוסיה, שוק המניות הרוסי התאושש ב-6%. בעקבות המתיחות הגוברת בסוף השבוע, ייתכן כי גם מחר תיפתח הבורסה הרוסית בירידות.

AP

נראה כי פוטין "פועל לפי ספר החוקים הסובייטי הישן", באוקראינה, אמר בשבוע שעבר סטרוב טאלבוט, מומחה להיסטוריה של המלחמה הקרה. "אך אז, לא היה חשש לגבי מה יקרה לשוק המניות הסובייטי. אם למעשה פוטין מנסה להרגיע ועשוי למצמץ, זה ככל הנראה בגלל החשש הגובר לגבי המחיר שיהיה על רוסיה לשלם". טאלבוט הוא נשיא במכון ברוקינגס ושגריר לשעבר בממשל קלינטון בעת פירוק ברית המועצות.

רוסיה הרבה יותר חשופה לתנודות שוק המניות ממדינות אחרות, מכיוון שיש לה נתח שליטה בכמה מהחברות הגדולות במדינה. ענקית האנרגיה גזפרום, החברה הגדולה ברוסיה לפי שווי שוק, נמצאת בבעלות הממשל הרוסי. מניותיה נסחרות בבורסת לונדון עם תעודות סל בבורסות וול סטריט, ברלין ופריז. יותר ממחצית מבעלי המניות שלה אמריקאים, לפי נתוני ג'יי.פי מורגן סקיוריטיז.

"רוסיה חלשה ופגיעה מכדי לצאת למלחמה"

חברות ובנקים רבים ברוסיה משולבים היטב במערכת הפיננסית העולמית. השבוע, גלנקור אקסטרטה, ענקית הכרייה השווייצית, היתה באמצע עסקה למיחזור חובות עם חברת הנפט רוסנפט, בשווי מיליארד דולר. גלנקור מסרה כי היא צופה להשלים את העסקה למרות המשבר. הכנסות גלנקור בשנה שעברה היו גדולות מהתמ"ג של אוקראינה, שהסתכם ב–176 מיליארד דולר לפי נתוני הבנק העולמי.

ברית המועצות לשעבר, לעומת זאת, כמעט שלא היתה נתונה ללחצים כלכליים או עסקיים זרים, בין היתר הודות למחויבותה האידיאולוגית לאוטרקיה. ב–1985, סחר החוץ שלה היה אחראי ל–4% בלבד מהתמ"ג, וכמעט כולו היה עם מדינות קומוניסטיות אחרות במזרח אירופה. אך הבידוד והקיפאון הכלכלי שנבעו מכך היו גורמים משמעותיים לקריסתה של ברית המועצות. לדברי טאלבוט, נשיא ברה"מ דאז, מיכאיל גורבצ'וב, הושפע רבות מכלכלנים ואקדמאים אחרים שהזהירו שעד שנת 2000 כלכלת ברית המועצות תהיה קטנה מזו של קוריאה הדרומית, אם לא תבצע רפורמות כלכליות משמעותיות ותיקח חלק פעיל יותר בכלכלה העולמית.

בניסיון למשוק השקעות, גורבצ'וב הקים את בורסת המניות במוסקווה ב–1990, והכריז על צו המתיר לאזרחי ברית המועצות להחזיק ולסחור במניות, באג"ח ובניירות ערך אחרים – לראשונה מאז המהפכה הבולשביקית ב–1917 (עד אז לרוסיה היתה בורסת מניות משגשגת בסנט פטרסבורג, שהוקמה בצו פטר הגדול. כסמל לעושר ולקפיטליזם, הבורסה היתה אחד הקורבנות הראשונים של המהפכה).

עוד לפני התנודות בשבוע האחרון, בורסת המניות הרוסית נחלשה כמעט ב–8% בשנה שעברה, וכלכלת רוסיה סבלה מירידה במחירי הסחורות ומחששות משקיעים לגבי השפעת סוף ההרחבה הכמותית בארה"ב – גורמים שהיו כמעט חסרי משמעות בתקופת המלחמה הקרה.

Bloomberg

לעומת זאת, כיום "רוסיה חלשה מדי ופגיעה מדי כלכלית מכדי לצאת למלחמה", אומר אנדרס אסלונד, שותף מחקר בכיר במכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית בארה"ב. "הטעות היסודית של הקרמלין היתה התעלמות מחולשתה הכלכלית ותלותה באירופה. כמעט מחצית מהיצוא של רוסיה מגיע לאירופה, ו-75% מכלל היצוא שלה הם נפט וגז. לאחר שרוסיה צימצמה את אספקת הגז לאירופה ב-2006 וב-2009, האירופאים החלו לגוון את מקורות האנרגיה שלהם, וכעת יכולים להחליף ירידה באספקה מרוסיה בגז טבעי נוזלי, גז מנורווגיה וגז פצלים מארה"ב. אם האיחוד האירופי יטיל סנקציות על אספקת הגז של רוסיה לאירופה, רוסיה תאבד כחמישית ממקורות הכנסותיה מיצוא – 100 מיליארד דולר, ורוסיה תהיה במשבר קשה".

ייתכן כי פוטין "חי בעולם אחר", כפי שאמרה בשבוע שעבר קאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, אך ודאי אפילו הוא מכיר בכך שהעולם השתנה מאוד מאז 1956 או 1968. הוא ללא ספק חטף ביקורות מחבריו האוליגרכים, שרבים מהם מנהלים את החברות הגדולות ברוסיה ושהחביאו נכסים אישיים בלונדון ובניו יורק. "האוליגרכים לא יעזו לקרוא עליו תיגר", אמר לי כלכלן רוסי ידוע, "אך הם עשויים לומר משהו כמו 'יהיה עלינו לפטר עובדים ולצמצם תשלומי מס'.

במלחמה הקרה, לא היו כמעט מיליארדרים רוסיים. כיום יש 111 כאלה, לפי דירוג המיליארדרים של מגזין "פורבס". רוסיה היא המדינה שמספר המיליארדרים שלה הוא השלישי בגודלו בעולם, לאחר ארה"ב וסין. לדברי אותו מיליארדר, האליטות הרוסיות – כמעט כולם מקורבים ובעלי בריתו של פוטין – הם מי שייפגעו קשות על ידי צווי איסורי הכניסה לארה"ב שהוטלו על ידי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ביום חמישי. פעולות אחרות עשויות להיות הקפאות נכסים. לאוליגרכים רוסיים רבים נדל"ן ונכסים אחרים באירופה ובארה"ב. "ייתכן כי זה מה שאילץ את פוטין לסגת", אמר הכלכלן הרוסי.

"אין אפילו צל של מרקסיזם ברוסיה"

במלחמה הקרה גם לא היתה נוכחות של עסקים מערביים ברוסיה. כיום המצב שונה בתכלית, והעסקים הבינלאומיים, מפפסיקו ועד רנו, מנסים להיערך לכל מצב. בכירים במטה רנו בפריז נמצאים בקשר מתמיד עם בכירי החברה ברוסיה כדי להעריך את המצב המשתנה במהירות במדינה, שבה לרנו יש מיזם משותף חשוב. מנהלי קרלסברג בקופנהגן החליטו לספק אבטחה נוספת לנכסיהם ולעובדיהם ברוסיה ובאוקראינה, שני השווקים הגדולים ביותר של החברה.

אחד החששות הגדולים של החברות האמריקאיות היא שסנקציות בינלאומיות יפגעו בכלכלה הרוסית ויעודדו תגובת נגד של מוסקווה. "המצב הוא שמי שיטילו את הסנקציות ייפגעו ממש כמו הצד שעליו הוטלו הסנקציות", אומר אלכסיס רודזיאנסקו, נשיא לשכת המסחר האמריקאי ברוסיה. לאירופה עסקים בשווי 460 מיליארד דולר ברוסיה – בעיקר בתחום האנרגיה, והיא שותפת הסחר הגדולה ביותר של רוסיה. קשרי הסחר עם ארה"ב קטנים בהרבה – כ–40 מיליארד דולר בשנה – אך רוסיה היא עדיין שוק חשוב עבור חברות קמעונות, בנייה ואנרגיה אמריקאיות. רוסיה היא השוק הגדול ביותר של פפסי מחוץ לארה"ב, וגם למקדונלד'ס נוכחות גבוהה במדינה.

ובעוד המלחמה הקרה היתה מאבק עולמי בין שתי אידיאולוגיות – מרקסיזם וקפיטליזם – כיום "אין רכיב אידיאולוגי אמיתי למאבק, מלבד העובדה שפוטין הפך להאנשה של דחיית המערב. הוא רוצה לקדם קהילה אירופית־אסיאתית בהנהגת מוסקווה, אך זה לא אידיאולוגיה. הכלכלה הרוסית היא אולי דוגמה לקפיטליזם של מקורבים, אך זה עדיים קפיטליזם. אין אפילו צל של מרקסיזם או לניניזם ברוסיה כיום", אומר טאלבוט.

מה שהפיל את ברית המועצות לשעבר ושם קץ למלחמה הקרה "היה הצורך הכלכלי להפוך את רוסיה למדינה מודרנית, יעילה ורגילה, שחקנית בכלכלה הבינלאומית. לא בגלל כוח צבאי, אלא בגלל כוח כלכלי", מוסיף טאלבוט. "אך בשביל כלכלה מודרנית, צריך שלטון חוק וחופש עיתונות". פוטין, לדבריו, "אינו מקדם את רוסיה".

הכלכלן הרוסי מסכים. "האמנה החברתית עד 2008 היתה שפוטין ישלוט ברוסיה, והרוסים ייהנו מגידול בהכנסות. כעת, הצמיחה התעכבה, והוא זקוק לאידיאולוגיה חדשה, בצירוף תעמולה ודיכוי. נראה כי השבת הסובייטים היא האידיאולוגיה היחידה שחשב עליה".

לרוסיה יש קשר חזק במיוחד לאוקראינה. "מבין כל המחוזות לשעבר של רוסיה הסובייטית, אוקראינה היא האובדן הכאוב ביותר, ורוסים רבים רוצים מחוז זה יותר מכל", אומר טאלבוט. "הקשרים בין קייב למוסקווה נמשכים כבר יותר מ–300 שנה. אוקראינה היא לב התרבות הרוסית". כשחיילים רוסיים יושבים בחצי האי קרים וחלק מהאוקראינים קוראים לסיפוח האזור לרוסיה, אין כמעט דבר שארה"ב ובעלות בריתה יכולות לעשות כדי להשיב את הסטטוס קוו, מעריך טאלבוט. אך הוא לא צופה מלחמה קרה נוספת.

"מלחמת פרופגנדה תיתכן בהחלט", אומר הכלכלן הרוסי. "האירועים האחרונים היו חסרי היגיון, והכעיסו את המערב ללא סיבה. זה הדבר הכי מפחיד, בעיקר לעסקים. במקום לבצע רפורמה בכלכלה, פוטין הפחיד את כולם ללא סיבה וללא רווח מכך באופק. לכן, קשה לחזות את מהלכיו הבאים. אך לדעתי, מלחמה קרה אמיתית אינה סבירה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#