הכוכבת העולה של האתלטיקה האמריקאית שקורסת בסוף כל מירוץ - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
צפו

הכוכבת העולה של האתלטיקה האמריקאית שקורסת בסוף כל מירוץ

קיילה מונטגומרי, בת 18, אובחנה לפני כ-3 שנים עם טרשת נפוצה; המחלה, שמונעת מרגליה לשלוח אותות מצוקה למוח וגורמת לה לחוסר תחושה ברגליים, מאפשרת לה לרוץ במהירות שגורמת כאב עז לאחרות

15תגובות

כשקבוצה של נערות דקיקות דהרה אל מעבר לקו הסיום של מירוץ 1,600 מטרים בתחרות בתי ספר בוינסטון-סיילם בקרוליינה הצפונית, רגליה של הקטנה שבהן רטטו כמו גומי, והיא קרסה לזרועותיו של מאמנה המחכה לה. היא מתמוטטת בכל פעם שהיא רצה.

קיילה מונטגומרי, בת 18, אובחנה בטרשת נפוצה לפני 3 שנים. בניגוד להיגיון, היא היתה לאחת הרצות הצעירות המהירות ביותר למרחקים גדולים בארצות הברית - אך היא אינה מצליחה להישאר עומדת על הרגליים לאחר קו הסיום.

כיוון שהטרשת הנפוצה חוסמת אותות מרגליה של מונטגומרי למוחה, בייחוד כאשר טמפרטורת הגוף שלה עולה, היא יכולה לנוע במהירות יציבה הגורמת לאחרות כאב, שהיא אינה יכולה לחוש בו, וכך נוצר המצב המוזר בו הסימפטומים של המחלה יכולים להוות יתרון תחרותי.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

אך פעילות מאומצת גם יכולה לגרום לחולשה וחוסר יציבות: כאשר מונטגומרי מאבדת את התחושה במירוץ, היא יכולה להמשיך לנוע קדימה, כמו על טייס אוטומטי, אך כל הפרעה, כמו עצירה, גורמת לה לאבד שליטה.

|כשאני מסיימת, התחושה היא שאני לא עומדת על דבר", אומרת מונטגומרי. "בהתחלה אני מרגישה רגיל, אך אז רגליי מאבדות את התחושה בהדרגה. הרגלתי את עצמי לחשוב על דברים אחרים כשאני רצה, כדי לעבור את זה. אך ברגע שאני מפסיקה את התנועה, אני לא יכולה לשלוט בהן (ברגליים), ואני נופלת".

בסוף כל מירוץ, היא נופלת ומתכווצת. בטרם המומנטום מטיח אותה בקרקע, המאמן שלה מתכונן לתפוס אותה, ונושא אותה הצידה בעוד המתחרות האחרות מסיימות, והוריה מגיעים לצנן את רגליה בקרח. דקות לאחר מכן, התחושה חוזרת לרגליה, והיא קמה ומתכוננת להזדמנות נוספת בעיכוב התקדמות המחלה שיום אחד עשויה לאלצה להחליף את מסלול המירוצים בכסא גלגלים. לטרשת נפוצה אין מרפא.

רצה ומשתפרת

בחודש שעבר, מונטגומרי, בכיתה יב' בתיכון מאונט טייבור, זכתה באליפות קרוליינה הצפונית במירוץ 3,200 מטרים. הזמן שקבעה במירוץ מדרג אותה במקום ה-21 בארה"ב. התחרות הגדולה הבאה שלה היא 5,000 מטרים, באליפות ארה"ב בריצה באולמות בניו יורק, ב-14 במארס. היא מקווה לרוץ פחות מ-17 דקות. ההתקדמות שלה כרצה למרחקים גדולים הייתה מהירה באופן חריג.

"כשהיא אובחנה, היא אמרה לי – 'אני לא יודעת כמה זמן נותר לי, אז אני רוצה לרוץ מהר. אל תחוס עליי'", מספר פטריק קרומוול, המאמן של מונטגומרי. באותה עת, מונטגומרי הייתה אחת הרצות האיטיות בקבוצה. היא סיימה את מירוץ ה-5 ק"מ הראשון שלה ב-24:29 דקות. בנובמבר האחרון היא כבר עשתה זאת ב-17:22 דקות, והתברגה במקום ה-11 לאליפות הארצית בקרוס-קאנטרי של פוט לוקר.

האבחון הגיע לאחר שמונטגומרי התלוננה שאינה מרגישה את רגליה לאחר שנפלה במשחק כדורגל. כשאמרה לקרומוול שאינה מרגישה את רגליה כשהיא רצה, הוא אמר לה "ככה זה כשרצים. זה כואב, ואח"כ זה מפסיק לכאוב – צריך פשוט להמשיך", סיפר. "אבל היא אמרה לי: 'לא, התחושה לא חוזרת'. ידעתי שזה לא נורמלי, ואז החלו כל הביקורים אצל הרופאים".

ג'רמי לאנג, ניו יורק טיימס
עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

בדיקת MRI הראתה 6 נגעים במוחה ועמוד שדרתה של מונטגומרי. לאחר טיפולים, המחלה נכנסה לנסיגה, ומונטגומרי חזרה לרוץ. כיוון שהיא אינה עושה עניין מהמצב שלה, אין אנשים רבים המבינים את סיומי המירוץ המוזרים שלה. באליפות הריצה באולמות הארצית בשנה שעברה, הסדרנים שכחו לתפוס אותה והיא נפלה על פרצופה ללא יכולת לזוז עד שמישהו נשא אותה משם. השדרנים העריכו כי היה לה התקף עוויתות כלשהו. אחרים מניחים שהיא מתעלפת. היא מספרת שיש גם מי שחושבים שהיא סתם רכרוכית. "לא רציתי שיתייחסו אליי או יסתכלו עליי אחרת", היא אומרת.

האם המחלה היא יתרון?

במובנים רבים, חייה של מונטגומרי דומים לאלה של ספורטאית תיכוניסטית רגילה. לפני כל מירוץ, היא לובשת את אותה חזייה בת מזל ואותן נעלי מזל. היא מעורבת בפעילויות הכנסיה המתודיסטית בה משפחתה חברה. היא רצה 80 ק"מ בשבוע.

אף שאין כמעט דוגמאות אחרות לאתלטים עם טרשת נפוצה, יש שטוענים כי חוסר התחושה ברגליה מעניקה למונטגומרי יתרון תחרותי, בייחוד בהתחשב בשיפור המרשים בזמני הריצה שלה מאז אבחונה. "למחלה אין פוטנציאל להפוך אותה לתחרותית יותר מבחינה פיסיולוגית", אמרה הנוירולוגית שלה, לוסי לאוב, שציינה כי אינה יודעת בדיוק מדוע מונטגומרי מתמוטטת אחרי ריצות. "אם הטרשת הפכה אותה לספורטאית טובה יותר – לדעתי הסיבה היא מנטלית".

קרומוול חושב שחוסר רגישותה לכאב עשוי להוות יתרון קטן. "אני חושב שיש יתרון לחוסר תחושה", הוא אומר. "אני לא מכיר אף אדם סביר שהיה עושה עסקה כזו: 'תנו לי טרשת נפוצה כדי שאאבד את התחושה קצת אחרי 3 ק"מ'. אבל אני חושב שזה השלב שבו מגיע הכוח שלה".

חוסר התחושה בעייתי במיוחד במקרים של נפילה באמצע המירוץ. בשנה שעברה, בתחרות מדינתית, נתקלה בעקב של רצה נוספת בחבורה המובילה, והתמוטטה. כשהיא שכובה על בטנה, היא לא הצליחה לקום. רצות אחרות עברו לידה, והיא איבדה סיכוי להתמודד על האליפות הארצית. לאחר שראתה יריבה עוברת אותה, הצליחה להשתמש בגדר קרובה כדי למשוך את עצמה למעלה, ולהתברג בסופו של דבר במקום העשירי. "עכשיו אני יודעת שאני יכולה לעשות את זה", היא אומרת. "זה יכול לקחת קצת זמן, אך אם אני נופלת, אני יודעת שאני יכולה לקום".

פעילות גופנית היא לרוב דבר מומלץ לחולי טרשת נפוצה, והרופאה של מונטגומרי אישרה לה לרוץ. אך יש מומחים החוששים כי למאמץ עד להתמוטטות עשויות להיות השלכות לטווח ארוך. "כשאתם דוחפים את עצמכם לגבול היכולת, הגוף שלכם לרוב שולח אותות מצוקה כדי להזהיר אתכם שאתם פוגעים ברקמות", אומר ד"ר פיטר קלברזי, מנהל המכון לטרשת נפוצה בג'ונס הופקינס. הוא לא טיפל במונטגומרי עצמה. "ענפי ספורט סיבולת עוסקים בדחיפת הגבול הזה. אך אם לא חשים באותות ומגיעים עד חוסר תחושה ממושך, יתכן כי אתם עושים נזק שכלל לא נדע עליו עד המשך הדרך", הוא אומר.

קבלה לאוניברסיטה הייתה אתגר נוסף, מספרת מונטגומרי. כאשר מאמנים פנו אליה, היא אמרה להם שיש לה טרשת נפוצה, והם השיבו שזו לא בעיה. "אך לאחר מכן הם לא התקשרו בשנית", היא מספרת. יוצאת הדופן הייתה אוניברסיטת ליפסקומב בטנסי הייתה יוצאת הדופן. היא תתחיל ללמוד שם בסתיו הבא על מלגה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#