שנה לאחר המשבר: עשירי רוסיה חוזרים לקפריסין - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנה לאחר המשבר: עשירי רוסיה חוזרים לקפריסין

אף שממשלת קפריסין כפתה על בעלי הפיקדונות הרוסים תספורת בצעד חסר תקדים, הם ממשיכים להקים חברות במקלט המס הים תיכוני ■ מומחים: "אין להם אופציה אחרת"

כשממשלת קפריסין אילצה את בעלי הפיקדונות הבנקאיים באי - רבים מהם רוסים - לשלם את החלק שלהם בחילוץ הבינלאומי של כלכלת קפריסין באביב שעבר, הטלפון של וסיליס זרטליס התחיל לצלצל. החברות שחברת הייעוץ שלו מסייעת להקים באי הים תיכוני השליו - גם רבות מהן רוסיות - רצו לדעת כמה מהר הן יוכלו לצאת משם.

ואולם בימים אלה השיחות זורמות מסיבה אחרת: חברות רבות נחושות להיכנס לקפריסין. "אנחנו רושמים פי שניים יותר חברות מכפי שעשינו לאחר שהמשבר פרץ", אומר זרטליס, העומד בראש חברת פרוספקטסי לימיטד, בשעה שהשמש שוקעת מעבר לעצי הדקל ליד משרדו. "רוסים, גרמנים, דרום אמריקאים, קנדים - כולם מגיעים".

במיוחד הרוסים - אף שהם היו בקטגוריה של משקיעים זרים שנראה שממשלת קפריסין והנושים הבינלאומיים שלה בחרו להעניש באביב שעבר, כשראשי המדינה ניסו להפוך את הכלכלה הקפריסאית לקצת יותר מסתם מקלט מס שהבנקים שלו מעלימים עין כשכסף מעסקות מפוקפקות זרם אליהם מחו"ל. מערכת הבנקאות של קפריסין עברה מהפך דרסטי, אבל החלק של מקלט המס לא ממש.

"אנשים עדיין מתעניינים בקפריסין כי מערכות המשפט והמיסוי בה עדיין יציבות הרבה יותר מאשר ברוסיה, והם מאמינים שהסיכוי לתספורת נוספת קלוש", אומר קוסטס ארוטוקריטו, סגן נשיא התאחדות העסקים הרוסית בקפריסין ועורך דין שהחברה שלו מתמחה בהקמת חשבונות במקלטי מס. התספורת שאליה הוא התייחס היתה הצעד של ממשלת קפריסין, שבו הניחה את ידה על סכומים גדולים, רובם פיקדונות של עשירים רוסים בבנקים הגדולים במדינה. היות שחלק מהכסף שנלקח הומר למניות בבנקים, אנומליה אחרת של החילוץ היתה שהוא הפך את הרוסים העשירים לבעלי מניות מהגדולים ביותר בבנקים הקפריסאים.

Bloomberg

החוב הציבורי 
זינק ל–300%

שנה לאחר החילוץ, כלכלת קפריסין עדיין בצרות צרורות וגודלו של המגזר הבנקאי שלה הוא מחצית משהיה אז. לאחר שפקידי בנקים, פועלי בניין וזבני חנויות רבים פוטרו במשבר, קפצה האבטלה ל–17.5% לעומת 14% שנה קודם לכן, ואבטלת הצעירים זינקה ליותר מ–40%.

הבנקים ריסנו במהירות את ההלוואות לאחר שהפיקדונות התכווצו, וכמעט מחצית מההלוואות שלהם נמצאות כיום במצב של חדלות פירעון או קרוב לכך. החוב הציבורי זינק לרמה של סביב 300% מתוך הכלכלה הקפריסאית, שגודלה כ–17 מיליארד דולר.

אבל יש תחום אחד שהתאושש, וזהו תחום התאגידים הזרים. קפריסין שבה להיות מקלט מס מועדף, גם לאחר שבכירי הנושים הבינלאומיים אילצו את הממשלה להעלות את מס החברות מ–10% ל–12.5%. זהו עדיין שיעור מס החברות הנמוך ביותר בגוש היורו, ביחד עם אירלנד, והרבה מתחת ל–29.5% בגרמניה ו–33.3% בצרפת.

מספר החברות שנרשמו בקפריסין - רובן חברות קש שהוקמו כדי להגן על הכנסות - היה בינואר 1,454. זה יותר מפי שניים ממספרן באביב שעבר, לאחר החילוץ, ואף מעט יותר מאלה שהיו רשומות בדצמבר 2012, לפני הקריסה.

כתוצאה מכך, כ–273 אלף חברות רשומות כיום אצל רשם החברות בקפריסין - נתון מדהים עבור מדינה שאוכלוסייתה מונה 839 אלף תושבים בלבד. והרוסים חוזרים. "הרוסים לא עוזבים משום שאין להם שום אופציה אחרת", אומר זרטליס. "ברור שהם הפסידו כסף בתספורת, אבל כשזה מגיע לעסקים, הם ימשיכו להשתמש באי הזה כי חזרה לרוסיה אינה פתרון טוב יותר עבורם".

"לא מחזיקים יותר מ–100 אלף יורו בבנק"

במקום אחד לא הרוסים ולא אף משקיע זר אחר מעזים לשים את כספם: הבנקים הקפריסאיים. בעקבות המשבר והתספורת, "חברות כבר לא מחזיקות יותר מ–100 אלף יורו בבנק בקפריסין כיום", אומר ארוטוקריטו.

הוא מתייחס לצעד חסר התקדים שאילץ בעלי פיקדונות לספוג הפסד. הרשויות סגרו באביב האחרון את לאיקי, הבנק השני בגודלו בקפריסין, ומיזגו את שאריותיו בבנק הגדול ביותר, בנק אוף סייפרוס, שממנו החרימה הממשלה 60% מהפיקדונות הגבוהים מ–100 אלף יורו.

סך הפיקדונות בבנקים בקפריסין, שהיו 57 מיליארד יורו באפריל שעבר, ירדו ל–47 מיליארד יורו בנובמבר. הם עלולים היו לרדת בקצב מהיר יותר אם הממשלה לא היתה מגבילה את המשיכות ואת ההעברות בשיא המשבר.

אבל בינתיים הוקלו ההגבלות עד כדי כך שהן בקושי משפיעות על הפעילות העסקית, ומאפשרות לחברות שעדיין חשות עם כך בנוח להשאיר את כספן בחשבון בנק בקפריסין כדי לבצע עסקות בצורה קלה יותר מכפי שעשו לפני חצי שנה.

יש עדיין הגבלות על חשבונות של אנשים פרטיים, כולל הגבלת משיכה של 300 יורו ביום ובדיקה מקיפה של הבנק המרכזי על כל העברה בנקאית גדולה. ואולם בשבוע שעבר הודיע משרד האוצר כי צפויה הקלה נוספת בתנאים. היה זה לאחר שחוות דעת שפירסמה קרן המטבע הבינלאומית פסקה כי קפריסין ממלאת את ההתחייבויות התקציביות שנטלה על עצמה במסגרת החילוץ.

למרות זאת, חברות רבות מעדיפות לא לקחת סיכון ופותחות חשבונות מחוץ לגוש היורו מחשש שכפי שקרה בקפריסין, ישתמשו בחשבונותיהם כדי לשלם על משברים בנקאיים שיפרצו במדינות אירופיות אחרות, אומר זרטליס. "לא משנה מה מנהיגי אירופה אומרים עכשיו, כל הלקוחות שלנו אומרים 'בואו נפצל את החשבונות שלנו בכמה שיותר מדינות ובנקים שונים'". לדבריו, "הם אומרים 'אנחנו לא רוצים לשמור את הכסף שלנו בקפריסין, אבל אנחנו גם כבר לא מרגישים בטוחים לגבי אירופה'". זרטליס אומר כי רבים פנו לבנקים בקנדה, שווייץ ומדינות באסיה.

ואולם אף שסוכנים פיננסיים כמו זרטליס נהנים מהתאוששות - הוא הכפיל את צוות העובדים הקטן שלו בששת החודשים האחרונים ומתכנן להכפיל אותו שוב השנה - רבים בקפריסין נפגעו קשות מקריסת הבנקים. אלפי עסקים קטנים ובינוניים מתקשים לקבל הלוואות, אומר ג'ורג' פמבורידיס, שותף בכיר בחברת רואי החשבון פמבורידיס.

ברחוב הקניות הראשי של ניקוסיה, חלונות הראווה שבעבר היו מלאים בבובות, נעליים ומוצרי אלקטרוניקה, עומדים ריקים. בכיכר המרכזית של ניקוסיה, השטח המסחרי שבעבר ניצב עליו סניף של בנק לאיקי שומם עם הריסות במקום שבו היו בעבר אשנבי הפקידים.

מחוץ לניקוסיה, במחסן גדול ליד אחו ירוק ועצי זית, ממהרים מתנדבי ארגון הצדקה אלקיונידס להתכונן ל–50 משפחות שיגיעו לשם לקבל מזון, חיתולים ובגדים משומשים. לפני שנתיים סייע הארגון לכ–15 משפחות בחודש. כיום הוא מוצף בבקשות מ–1,000 משפחות נזקקות, בעיקר של אנשים שעבדו בעבר במגזרי הבנקאות, הבנייה והקמעונות, אומרת קולה דמטריו, מתנדבת. "האנשים האלה לא מצליחים למצוא עבודה, ובכל חודש המצב מחמיר", היא אומרת, בשעה שהיא מוציאה תלוש מזון לאנג'ליקי בת ה–42, אם לשלושה שלאחרונה פוטרה מעבודתה כמאבטחת בבנק. "התקווה העיקרית כעת היא שתושבי קפריסין יסייעו זה לזה".

בינתיים הפער בין הקפריסאים חסרי המזל לבין הזרים העשירים - ובמיוחד הרוסים - מעולם לא היה גדול יותר. "העשירים הרוסים אוהבים את הארץ הזאת", אומר ארוטוקריטו. "הם ימשיכו לחזור לכאן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#