לפעמים העשירים דווקא ראויים לכספם - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לפעמים העשירים דווקא ראויים לכספם

איש לא מוחה על כך ששחקנים מרוויחים עשרות מיליונים לסרט - מדוע הכעס על שכר הבכירים גדול כל כך?

15תגובות

ב-2012 גילם השחקן רוברט דאוני ג'וניור את דמותו של טוני סטארק, הידוע יותר בכינויו איירון מן, בסרט "הנוקמים". על עבודתו בסרט הבודד הזה הרוויח דאוני סכום מדהים של 50 מיליון דולר.

האם העובדה הזאת מכעיסה אתכם? האם השכר שלו נחשב בעיניכם לאי צדק גדול? האם הוא גורם לכם לרצות לצאת לרחובות במחאה? השאלות האלה נוגעות לדיון לגבי אי השוויון הכלכלי, שאליו הפנה באחרונה נשיא ארה"ב ברק אובמה את תשומת הלב הציבורית.

נכון, 50 מיליון דולר הם הרבה כסף. האמריקאי הממוצע צריך לעבוד בערך אלף שנים כדי להרוויח כל כך הרבה. הסכום הזה מציב את דאוני בראש רשימת בעלי השכר בארה"ב. כל שכר של יותר מ-400 אלף דולר בשנה מציב את מקבלו ב-1% המדובר כל כך. ואם אתם מרוויחים יותר מ-10 מיליון דולר, אתם נמצאים ב-1% העליון של המאיון העליון. דאוני מתברג לשם בקלות.

ובכל זאת, באיזשהו אופן, כשאני מספר על כך לאנשים, רובם לא מזדעזעים מההכנסה של דאוני. מדוע?

נראה שאחת הסיבות לכך היא שהם מבינים כיצד הרוויח זאת. "הנוקמים" היה שובר קופות עם הכנסות של יותר מ-1.5 מיליארד דולר בכל העולם. מתוך הסכום הזה, כ-3% הוענקו לדאוני. במילים אחרות, אם קניתם כרטיס להצגה יומית ב-8 דולר, 25 סנטים מתוך הסכום הזה היו תגמול על המשחק של דאוני. אם ראיתם את הסרט, אתם בטח מתפתים לומר: "הוא נתן הופעה מצוינת. אנחנו שמחים לשלם לו 25 סנט עליה".

אנשים נשארים רגועים באותה מידה כשהם שומעים שב-2013 הרוויחה אי. אל. ג'יימס, מחברת טרילוגיית "50 גוונים של אפור" 95 מיליון דולר, או שבאותה שנה הרוויח כוכב האן. בי. איי. לברון ג'יימס 56 מיליון דולר משכר וחסויות. כשאנשים רואים במו עיניהם שאדם מוכשר הרוויח ביושר הרבה כסף, הם בדרך כלל לא מוחים על כך.

© 2012 Marvel

אבל שחקנים, סופרים וספורטאים אינם העשירים היחידים. רוב המשתכרים הגבוהים ביותר בארה"ב מרוויחים את הונם בדרכים הרבה פחות שקופות לציבור.

קחו למשל כדוגמה מנכ"לים. אין ספק, הם מקבלים שכר נדיב, אך שכרם גדל עם הזמן ביחס לזה של העובד הממוצע. ב-2012, השכר החציוני של מנכ"לי חברות במדד S&P 500 היה כמעט 10 מיליון דולר. האם הוא מגיע להם?

המתנגדים טוענים לעתים כי שכר גבוה משקף את אי יכולתם של הדירקטוריונים למלא את תפקידם. במקום לייצג את בעלי המניות, הם טוענים, הדירקטוריונים יוצרים קשרים עם המנכ"לים ומשלמים להם יותר מכפי שהם שווים באמת.

אולם הטיעון הזה לא מצליח להסביר את התנהגותם של תאגידים פרטיים. חברת השקעה פרטית עם נתח שליטה בחברה לא מתמודדת עם אותה בעיה בין בעלי המניות לדירקטוריון, ובכל זאת גם חברות כאלה משלמות למנכ"לים שלהן שכר גבוה. לאור זאת, ההסבר הטבעי ביותר לשכר מנכ"לים גבוה הוא שערכו של מנכ"ל טוב הוא גבוה במיוחד.

זה לא מפתיע במיוחד. מנכ"ל בדרך כלל אחראי על מיליארדי דולרים בכספי בעלי המניות, כמו גם על אלפי עובדים. הערך של קבלת ההחלטות הנכונות עצום. חישבו למשל על חלקו של סטיב ג'ובס בעלייתה של אפל ובמוצרים פורצי הדרך שלה.

דומה לכך הוא המגזר הפיננסי, שבו אפשר למצוא הרבה חבילות שכר נדיבות מאוד. אין ספק שהמגזר הזה ממלא תפקיד כלכלי חיוני. מי שעובדים בבנקים, קרנות הון סיכון וחברות פיננסים אחרות ממונים על משאבי ההשקעה של הכלכלה. הם קובעים, בדרך מבוזרת ותחרותית, אילו חברות ותעשיות יתכווצו ואילו יצמחו. הגיוני שמדינה תקצה רבים מהאנשים המוכשרים ביותר שלה למשימה, ולפיכך גם תעניק להם שכר גבוה במיוחד.

בנוסף לכך, מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי מי שעובדים במגזר הפיננסי מקבלים שכר לפי סיכונים. סיכון גבוה יותר משמעו תגמול גבוה יותר.

שיהיה ברור – ישנם אנשים שמוצאים דרכים להתעשר על חשבונם של אחרים. ברנרד מיידוף הוא השם המפורסם ביותר שעולה בהקשר הזה. אולם הפיתרון במקרה הזה אינו להתמקד בחלוקת ההכנסות אלא לשפר את הרגולציה והפיקוח.

מערכת מס אמינה חשובה גם היא כדי להבטיח שהעשירים משלמים את חלקם ההוגן כדי לתרום לשגשוג הציבורי. ככה זה באופן כללי. מערכת המיסוי בארה"ב רחוקה מלהיות מושלמת ואין ספק שהיא זקוקה נואשות לרפורמה, אך התחמקות ממסים אינה הנורמה בקרב העשירים.

המכון לחקר מדיניות מס העריך כי ב-2013 העשירון העליון של המאיון העליון, מי שמרוויחים יותר מ-2.7 מיליון דולר, שילמו 33.8% מהכנסתם במסים פדרליים. בהשוואה לכך, המעמד הבינוני, אשר מוגדר כחמישון האמצעי בחלוקת ההכנסות, שילם רק 12.4%.

בהופעותיהם המרשימות בשוברי קופות הכוכבים הגדולים בעצם לא רק מבדרים מיליוני צופים והופכים את עצמם תוך כדי כך לעשירים. הם גם תורמים מיליונים במסים פדרליים, ומיליונים נוספים במסים במדינות. והמיליונים האלה מסייעים לממן בתי ספר, חטיבות במשטרה וביטחון לאומי עבור הציבור האמריקאי.

שלא כמו גיבורי העל של "הנוקמים", אנשי המאיון העליון לא מונעים מרצון אלטרואיסטי לפעול לטובת הציבור. אבל ברוב המקרים, זה בדיוק מה שהם עושים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#