פרשן ניו יורק טיימס רוג'ר כהן: "המטרה הנסתרת של BDS היא לחסל את מדינת ישראל" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשן ניו יורק טיימס רוג'ר כהן: "המטרה הנסתרת של BDS היא לחסל את מדינת ישראל"

הפרשן הפוליטי טוען: אין ליישם את זכות השיבה; מדינת ישראל צריכה לחסל את מפעל ההתנחלות הלא חוקי ולהגיע להסדר לפי קווי 67 עם החלפת שטחים, אולם חזון המדינה הדו לאומית בין הים לירדן איננו אפשרי

58תגובות

קטעים מפרשנות של רוג'ר כהן: 

אינני בוטח בתנועת BDS (התנועה לחרם על ישראל). המטרה המוצהרת שלה היא לשים קץ לכיבוש, להבטיח שוויון מלא לאזרחים הפלסטינים-ערבים של ישראל, ולהלחם לשובם של כל הפליטים הפלסטינים. המטרה הראשונה היא חיונית לעתידה של ישראל. השנייה ראויה לשבח. השלישית, בשילוב השנייה, שווה לסופה של ישראל כמדינה יהודית. זוהי האג'נדה הנסתרת של BDS, התרגיל הבלתי נסבל שלה: להקסים, להסתיר ולחנוק.

תנועת האנטי אפרטהייד בדרום אפריקה לא סבלה מדו משמעות כזו. כפי שדיאנה שו קלרק, פעילה לטובת פתרון שתי המדינות, כתבה לי, "אנשים הקשורים לתנועת האנטי אפרטהייד בדרום אפריקה לא היו בעלי אג'נדה מלבד לשחרר ולהעצים את הרוב המדוכא".

אי–פי

זהו לא המקרה בישראל, שבו המטרה המשולשת של BDS, במילותיה של קלר: "תחרוץ את גורלה של ישראל לאבדון כבית לאומי ליהודים". דברי המתק של BDS על דמוקרטיה, זכויות וצדק מסווים את מטרתו, שאיננה אחרת מאשר סופה של המדינה היהודית שלה ניתן מנדט שלא משתמע לשתי פנים על ידי האו"ם ב-1947. האנטי-ציוניות של BDS משמשת ככיסוי קל לאנטישמיות.

היה משמח אם הישראלים והפלסטינים היו לומדים בן לילה לחיות ביחד כאזרחים שווים במין ארצות הברית של הארץ הקדושה בין הים התיכון לנהר הירדן, כמדינה חילונית דמוקרטית ודו לאומית שבה כל המחלוקות נפתרו. אולם זוהי אשליה לחשוב שזה יוכל לקרות אי פעם. קווי השבר עמוקים מדי. מדינה דו לאומית לא תוכל לחגוג את יום עצמאותה או את יום אסונה באותו תאריך.

היהודים צריכים לא לאפשר לזה לקרות? לבטוח בשכנים? כן, כבר היינו שם. זכות השיבה לכאורה של מאות אלפי פלסטינים שגורשו ב1948 (שצאצאיהם נאמדים במיליונים) לא תוכל ליושם, לא יותר מזו של יהודי בגדדו קהיר. צריך להיות הסכם לפיצוי של המגורשים, אולם לא ניתן להשיב את ההיסטוריה לאחור.

יש צורך בבית לאומי יהודי. ההיסטוריה הוכיחה זאת. חייבים עכשיו להמציאו מחדש. הכיבוש המכרסם צריך להסתיים כדי להשיג זאת, ועימו כל תעשיית ההתנחלות.
BDS היא קריאת השכמה. אני מתנגד לה כי איני בוטח בה. אבל אין זה אומר, כפי שרמז לפיד, שישראל יכולה להתעלם מהמסר. ישראל יכולה להיות מדינת חוק שוב רק כשהמפעל הלא חוקי מעבר לקו הירוק יסתיים. ממערב לקו, ישראל היא דמוקרטיה שמציעה למיעוטיה יותר זכויות מאשר מדינות אחרות בסביבה. (לעומר ברגותי, מנהיג ב-BDS, יש תואר שני מאוניברסיטת תל אביב). אולם זה לא מספיק. כל האזרחים צריכים ליהנות משוויון בבית הלאומי היהודי, מדינה שבה נישואים אזרחיים יתאפשרו, שהמדינה תופרד מבתי הכנסת, ושישראלים יורשו לזהות את עצמם כישראלים אם ירצו, ולא כיהודים, ערבים או דרוזים.
 

ניו יורק טיימס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#