"מדדי המניות משוקללים לפי נכסים, מדדי האג"ח - לפי ההתחייבויות" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מדדי המניות משוקללים לפי נכסים, מדדי האג"ח - לפי ההתחייבויות"

מנהל הקרנות והסופר ג'ורג' קופר מעלה בעיה קשה המעיבה על שוקי האג"ח, ומוסיף: "מתן משקל גבוה במדד ללווה גדול זה כמו להלוות את רוב כספכם לחבר הכי פחות אחראי" ■ בעיות נוספות: ההבחנה המלאכותית של סוכנויות הדירוג בין סוגי אג"ח ואיבוד היתרון של הדירוג המושלם

תגובות

תארו לעצמכם ששוק המניות היה מתחלק לשניים. בנקי ההשקעות הגדולים - גולדמן סאקס, מורגן סטנלי ובנק אוף אמריקה מריל לינץ' - היו מרכיבים רשימה של המניות שהם אוהבים. המניות האלה היו מסווגות IB, כלומר קיבלו את אישור הבנקים, וסביר להניח שהיו אטרקטיביות יותר ממניות שלא זכו להמלצת ההשקעה. בתסריט כזה, לא מעט משקיעים היו נמנעים מרכישת כל מניה שאינה בסיווג IB.

נשמע מוזר, אבל הבחנה מלאכותית כזאת קיימת בשוקי איגרות החוב, שבהם סוכנויות דירוג האשראי מדרגות הנפקות אג"ח בסולם שבין AAA, הדירוג הגבוה ביותר, לבין D, עבור אג"ח שנמצאות במצב חדלות פירעון. אג"ח בדירוג BBB מינוס ויותר מסווגות דירוג השקעה (IG) - בעוד אלה המדורגות BB פלוס ומטה מוגדרות ספקולטיביות, או בשמן היותר מוכר, אג"ח זבל. יש משקיעים שלא מוכנים לגעת באג"ח זבל. רוב קרנות האג"ח מתמקדות רק באחת משתי הקטגוריות, אג"ח בדירוג השקעה או באג"ח זבל.

קווין קוריגן מחברת לומברד אודייר אינווסטמנט מנג'רס אומר כי החלוקה הזו קצת מוזרה. לדבריו, ההבדל בין קטגוריות BBB ו–BB אינו כה משמעותי. נתונים של סטנרדר אנד פור'ס (S&P), אחת מסוכנויות דירוג האשראי הגדולות, מראים כי מבין האג"ח הקונצרניות האמריקאיות שמדורגות BBB, רק 1.1% מגיעות לחדלות פירעון בתוך שלוש שנים. מבין אלה המדורגות BB, השיעור הוא 4.8%. לשם השוואה, 14.7% מהאג"ח שמדורגות B הפסיקו לשלם בתוך שלוש שנים, ו–41.7% מבין האג"ח בדירוג C ומטה. נתוני האג"ח האירופיות דומים.

שוק האג"ח סובל בשנים האחרונות מנטישה של השחקנים החזקים. האריסטוקרטיה של האג"ח, חברות המנפיקות אג"ח AAA, נעלמה כמעט לחלוטין. אין כבר הרבה יתרון בדירוג AAA. בעלי המניות רוצים, במקום זאת, שחברות יחזירו את המזומנים העודפים שלהן, שעשויים לסייע להן לזכות בדירוג גבוה יותר או שיהפכו את המאזנים שלהן ליעילים יותר, באמצעות נטילת יותר הלוואות כדי לנצל את האפשרות לנכות מס מתשלומי הריבית, ובכך מסכנות את המעמד הגבוה שלהן.

בלומברג

כתוצאה מכך, רוב האג"ח מרוכזות אי שם באמצע סולם הדירוג. כ–68% מאג"ח הזבל האירופיות מדורגות BB, בעוד אג"ח BBB מהוות כ–44% מקטגוריית דירוג ההשקעה. שוב, החלוקה המלאכותית בין שני הסוגים נראית משונה. האם הרעיון הוא לבחור את האג"ח האטרקטיביות ביותר, בלא קשר לקטגוריה?

היבט משונה נוסף להשקעה באג"ח הוא שמדדי האג"ח מושפעים משווי הגיוסים. במלים אחרות, החברות בעלות החובות הגדולים ביותר מקבלות את המשקל הגדול ביותר. כשענקית הטלקום האמריקאית ורייזון הנפיקה אג"ח בשוווי 49 מיליארד דולר בספטמבר האחרון, היא נהפכה אוטומטית למרכיב חשוב במדדי האג"ח הקונצרניות.

אף שזה נראה תואם את הגישה המשמשת את מדדי המניות, יש הבדל גדול. כך תיאר זאת מנהל הקרנות והסופר ג'ורג' קופר: "מדד מניות משוקלל לפי הנכסים, ומדד אג"ח משוקלל לפי ההתחייבויות. זה כמו להלוות את רוב כספכם לחבר הכי פחות אחראי שלכם".

ב–2010 חישב רמין טולוי מחברת ניהול קרנות האג"ח פימקו שמדדי אג"ח ממשלתיות המשוקללים לפי התמ"ג עלו בביצועיהם על אלה שמשוקללים לפי שווי ב–20 השנים האחרונות (ועם פחות תנודתיות בדרך). קוריגן טוען כי אותה גישה תקפה גם למדדי אג"ח קונצרניות. לדבריו, השקלול במדד יכול להתבסס על תרומתה של התעשייה לתמ"ג במקום על החוב. גישה כזו נוטה להפחית את המשקל של תחומי הבנקאות והחשמל בהשוואה למדד המבוסס על התחייבויות.

אימוץ של שיטות שקלול שונות למדדים קיים כבר זמן מה בשוק המניות, וידוע בשם "סמארט־בטא". הגישה מבוססת על שתי תקוות. הראשונה, שמערכת שקלול המבוססת על שווי שוק תשלב חשיפה גדולה יותר למניות שמחיריהן עלו וחשיפה קטנה יותר לאלה שירדו. הבעיה היא שמערכת כזו מקבילה לקנייה במחיר גבוה ומכירה במחיר נמוך, אבל ניתן לנקוט צעדים על מנת להתגבר על המכשול הזה.

התקווה השנייה היא שמנהלי קרנות המציגים ביצועים טובים יותר מהמדד יעשו זאת באמצעות הסתכלות על גורמים אחרים, למשל מניות שנראות זולות ביחס לדיווידנדים או לנכסים שלהן. גישת סמארט־בטא יכולה לאתר גורמים כאלה בלי לגבות עמלות גבוהות כפי שדורשת התעשייה.

סמארט־בטא - 
גם באג"ח

הגיוני ליישם רעיונות כאלה גם בשוק האג"ח. היות שבמדינות העשירות האוכלוסייה מזדקנת ויותר אנשים תלויים בפנסיות פרטיות למימון החיים לאחר הפרישה, קרנות האג"ח צוברות פופולריות.

אבל כשהתשואות על האג"ח נמוכות, העמלות מכרסמות ברווחי המשקיעים. צריך למצוא דרכים יעילות וזולות לקנות תיקים מגוונים של אג"ח קונצרניות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#