בניגוד לתפישה הרווחת: הניידות החברתית בארה"ב לא השתנתה כבר 40 שנה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בניגוד לתפישה הרווחת: הניידות החברתית בארה"ב לא השתנתה כבר 40 שנה

הניידות החברתית בארה"ב, הנושא היחיד שמחבר בין דעות הדמוקרטים לרפובליקאים, לא נמוכה כיום מזו שהיתה 
בשנות ה-70 - אז למה האמריקאים עדיין סבורים שהסיכויים שלהם לעלות בסולם ההכנסות כל כך נמוכים?

2תגובות

האמריקאים חלוקים בנושא גידול הפערים באי־שוויון: רבים טוענים שזו בכלל לא בעיה, ואין טעם לצעדים ממשלתיים בנושא; חלקם מזועזעים מכך שלביל גייטס יש כל כך הרבה כסף; ואחרים מאחלים לו הצלחה. אבל כמעט כולם מסכימים כי ירידה בניידות החברתית (מצב המציין מעבר של אדם משכבה סוציו־כלכלית אחת לשכבה גבוהה יותר) היא דבר רע.

בנאום מצב האומה של ברק אובמה מ–28 בינואר התמקד הנשיא בשאלת ההתמוטטות של "סולם ההזדמנויות" האמריקאי. בנאומיהם שהתקיימו באחרונה גינו פול ריאן ומרקו רוביו, שני רפובליקאים בולטים, את חוסר הניידות החברתית — ודרשו להגדיל את המאמצים הממשלתיים לשיפור מצבם של אנשים עניים שעובדים קשה.

בדיוק כששני הצדדים מצאו נושא אחד שהם מסכימים עליו, מחקר חדש מגלה כי החשיבה הרווחת עשויה כלל לא להיות נכונה. כך, לפי המחקר, למרות עלייה משמעותית באי־שוויון, ייתכן כי הניידות החברתית בארה"ב כיום לא נמוכה מזו שהיתה לפני 40 שנה.

AP

המחקר, שערך צוות כלכלנים מהאוניברסיטאות הרווארד וקליפורניה בברקלי, הוא הגדול ביותר שנערך עד כה בניסיון למדוד את הניידות החברתית. הכלכלנים עיבדו נתונים של יותר מ–40 מיליון דו"חות החזרי מס של אזרחים שנולדו בין 1971 ל–1993 (כל הנתונים המזהים נמחקו). החוקרים התמקדו בניידות בין דורות והשתמשו בכמה דרכים כדי למדוד זאת, כולל בדיקת מתאם בין ההכנסות של הורים לאלה של ילדיהם, והסיכוי של ילד שנולד למשפחה בחמישון התחתון לטפס לחמישון העליון.

הם מצאו כי אף אחד מהמדדים לא השתנה במידה ניכרת. ב–1971 היה לילד מהחמישון העני ביותר סיכוי של 8.4% לטפס לחמישון העליון. עבור ילד שנולד ב–1986 הסיכוי היה 9%. המחקר מאשש ממצאים קודמים, שלפיהם הניידות החברתית בארה"ב נמוכה ביחס למדינות אירופיות רבות (בדנמרק, למשל, לילד עני יש סיכוי כפול לטפס לחמישון העליון לעומת ארה"ב). אבל הוא מאתגר כמה מחקרים שנערכו באחרונה, שהגיעו למסקנה שארה"ב נהפכה למדינה עם ניידות חברתית מופחתת.

עקומת גטסבי הגדול

תוצאות המחקר עוררו רעש גדול, לא מעט מכיוון שהן מנוגדות לתפישה המקובלת בציבור. סקר שנערך באחרונה על ידי גאלופ מצא כי רק 52% מהאמריקאים חושבים כי לאדם האמריקאי הממוצע יש הזדמנויות רבות להתקדם, לעומת 81% שחשבו כך ב–1998.

כמה מחקרים מצביעים על הפערים המתרחבים בין עשירים לעניים כאחד הגורמים שישפיעו על הניידות, שמשפיעים בין השאר על איכות בתי הספר או השקעה של זמן וכסף על ידי ההורים בילדים שלהם. ניתוח חוצה מדינות בארה"ב מצביע על כך שקיים יחס הפוך בין פערי הכנסות לבין ניידות חברתית - תופעה שקיבלה את הכינוי "עקומת גטסבי הגדול".

מה קורה פה? אפשרות אחת היא שלריבוד חברתי לוקח זמן להשתרש. גרגורי קלארק, כלכלן היסטורי באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, שעקב בספר חדש אחרי הניידות החברתית במשך מאות שנים באמצעות ניתוח שמות משפחה, מגיע למסקנות פסימיות הרבה יותר. הסבר נוסף, אופטימי יחסית, הוא כי אף שפערי ההכנסות התרחבו ב–30 השנים האחרונות, מכשולים אחרים לניידות, כמו אפליה נגד שחורים ונשים, הופחתו.

סביר יותר כי התשובה מונחת באופי האי־שוויון בארה"ב, שהמאפיין המרכזי שלו הוא הנתח הגדל מכלל ההכנסה שמגיע ל–1% העליון של המשתכרים (מ–10% ב–1980 ל–22% ב–2012). המתאם בין העושר העצום המצטבר אצל אליטה מצומצמת ליכולת האנשים לעבור בין יתר השלבים בסולם ההכנסות עשוי להיות קטן - לפחות כיום.

מה שההסבר לא יהיה, לא יהיה חכם לשאוב נחת מהמחקר הזה. ראשית, מאז שהתרחב הפער בין החמישונים העליונים לתחתונים, ההשלכות של השאלה לאיזו משפחה נולדנו נהפכו למשמעותיות יותר. שנית, אם הגידול בצמיחה מגיע בעיקר לאלה שבצמרת, הדבר מבשר רעות לאלה שכישוריהם נדרשים פחות. כלכלנים רבים מודאגים מכך שתנאי המחיה של מי שלא נמצא באליטה יהיו בקיפאון זמן רב.

שלישית, אף שניידות חברתית לא השתנתה רבות במשך השנים, היא משתנה באופן נרחב ממקום למקום. כשחילקו צוות הכלכלנים את סטטיסטיקות המס לפי אזור, הם מצאו שהסבירות שילד שנולד לחמישון העני ביותר בסן חוזה שבקליפורניה יגיע לחמישון העליון היא 12.9% - לא נמוכה בהרבה מבדנמרק. אך בשארלוט, צפון קרוליינה, הסבירות הגיעה רק ל–4.4% - שיעור נמוך הרבה יותר מבכל מקום אחר בעולם העשיר.

הכלכלנים מצאו כי הניידות החברתית גבוהה יותר במקומות עם אוכלוסיות מעורבות (כלכלית וחברתית), בתי ספר טובים יותר, משפחות חזקות, פעילות קהילתית ענפה ופערי הכנסות נמוכים יותר בתוך המעמד הבינוני. זו אג'נדה לא רעה לקידום עבור פוליטיקאים, אם הם רק ידעו כיצד לעשות זאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#