תפסיקו להגיד תוכנה, תתחילו להגיד פלטפורמה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בתוך המהפכה

תפסיקו להגיד תוכנה, תתחילו להגיד פלטפורמה

ההפרדה בין פלטפורמות טכנולוגיות ליישומים שרצים עליהן היא אחד הסודות להצלחת המהפכה הדיגיטלית ■ מיקרוסופט זיהתה זאת מוקדם, ועתה כמה ענקיות טכנולוגיה מספקות תשתית שעליה פועלים הרבה שחקנים קטנים ויצירתיים ■ השלב הבא: ממשלות בעולם יהפכו בעצמן לספקיות של פלטפורמות

2תגובות

לפעמים, כל מה שצריך זה לספק את הפלטפורמה המתאימה. כך למשל, במקום לתכנן כיכרות עבור הולכי רגל באפיקים הביורוקרטיים הרגילים, החליט משרד התחבורה של העיר ניו יורק פשוט לסמן באופן זמני שטח מסוים ברחוב שמיועד לכיכר - ולאפשר לפעילים שכונתיים, אדריכלים ותושבי האזור להחליט מה לעשות בו. גישה זו הניבה עד כה 59 כיכרות בעיר, ובכלל זה את "משולש רחוב פרל" בברוקלין, נווה מדבר עירוני קטן הכולל עציצים גדולים ופינות ישיבה מוצלות.

בעולם החומר, פלטפורמות יכולות פשוט להיות משהו שעומדים או בונים עליו, למשל רחוב בעיר ניו יורק. הן גם יכולות לשמש כתשתית לשירותים ומוצרים רבים אחרים. מסילות רכבת איפשרו את התפתחותם של שירותים כמו דואר, רשתות חשמל איפשרו את הופעתם של שלל מוצרי חשמל ביתיים, ומכולות בגודל סטנדרטי הגבירו את היקף המסחר העולמי. אפילו בובות ברבי הן סוג של פלטפורמה עבור מבחר תוספות רווחיות - כמו נעליים, פאות ותיקי יד.

ואולם אף שפלטפורמות פיזיות נמצאות עמנו כבר זמן רב, הן לא עוררו תשומת לב רבה כרעיון עד לעלייתו של מגזר התוכנה בשנות ה–80 וה–90, מסביר מייקל קוסומנו, מבית הספר למינהל עסקים סלואן ב–MIT. עד מהרה התפצל מגזר התוכנה לשני חלקים: מערכות הפעלה (הפלטפורמות) ואפליקציות שפועלות על הפלטפורמות.

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, הבין בשלב מוקדם בהרבה ממתחריו כי הכוח (ולכן גם הרווח) נמצא אצל מי ששולטים במערכת ההפעלה, במקרה שלו: תוכנת "חלונות". הוא גם הבין שהמפתח ליצירת פלטפורמה מצליחה הוא בניית מערכת אקולוגית שוקקת סביבה, כדי ליהנות מפירות הרשת. הוא הבין שככל שיותר תוכניות יפעלו על חלונות, כך יותר משתמשים ירצו בה, ולכן היא תהפוך למוקד משיכה גדול ביותר עבור מפתחים.

Bloomberg

עידן ה"ערימות"

ישנן פלטפורמות שהן פנימיות לחברה אחת. בתעשיית הרכב, רכיבים מרכזיים של מכוניות, ובכלל זה מערכת ההיגוי והמנוע, משמשים לעתים קרובות בדגמים שונים של אותה חברה. פלטפורמות אחרות, כמו חלונות, משרתות מגזר שלם.

ישנן גם פלטפורמות סגורות, כאלה שהגישה אליהן נתונה לפיקוח מחמיר במיוחד - למשל האייפון של אפל. ואולם הנפוצות ביותר הן פלטפורמות פתוחות, כאלה שבהן כל אחד יכול להשתמש ללא צורך באישור, כמו מערכת ההפעלה בקוד פתוח לינוקס.

בעקבות הצלחתה של מיקרוסופט ובעיות ההגבלים העסקיים שבהן נתקלה, אנשי אקדמיה כמו אנאבל גאוור מאימפריאל קולג' ביזנס סקול בלונדון החלו להתעמק בסוגיה ומצאו שפלטפורמות הן עניין נפוץ במערכות כלכליות וביולוגיות. אבני הבניין הבסיסיות שומרות על יציבות כדי שחלקים אחרים יוכלו להתפתח במהירות רבה על ידי שילובים משתנים והוספת חלקים חדשים.

זה מה שמתרחש בעולם הסטארט־אפים: חברות חדשות משלבות באופנים שונים תוכנות קוד פתוח, מחשוב ענן ורשתות חברתיות כדי ליצור שירותים חדשים. רבים מהשירותים האלה הם ממשקי תכנות יישומים (API) - מיני־פלטפורמות שיוצרות את הבסיס למוצר דיגיטלי נוסף, ובכך מאפשרות לבצע שינויים אינסופיים.

מגזר טכנולוגיית המידע מתאפיין בגישה כזאת מכיוון שקל וזול לארגן מחדש ולשכפל מידע דיגיטלי. מערכות עם רכיבים המשולבים באופן אנכי כמו מחשבים מרכזיים בעלי עוצמה גדולה, נוטות לפנות את מקומן לארכיטקטורות עם שכבות אופקיות נפרדות, כמו מחשבים אישיים. מגזר טכנולוגיית המידע נראה כיום כמו פירמידה הפוכה שטוחה כמעט: התחתית מורכבת מקומץ פלטפורמות חזקות, ואילו החלק העליון, שבו יש עדיפות ליצירתיות וגמישות, הופך ליותר ויותר מפוצל - כשבטווח אין הרבה.

פיליפ אוונס, מחברת בוסטון קונסלטינג, מעריך שבעקבות חדירת הטכנולוגיה, יותר ויותר מגזרים לובשים בעצמם אותה הצורה. על ידי הוזלת עלויות העסקות, טכנולוגיית המידע מאפשרת לחלקים גדולים מהכלכלה לעצב את עצמם מחדש ולהפוך למה שאוונס מכנה ערימות: מערכות אקולוגיות חובקות מגזרים שלהן פלטפורמות גדולות בקצה אחד של שרשרת הערך, ומגוון רחב של אמצעי ייצור בקצה השני - מסטארט־אפים דרך מיזמים חברתיים, ועד קהילות ותוכן מבוסס משתמשים.

Bloomberg

מחוץ למגזר טכנולוגיית המידע, ערימות כאלה רק החלו להיווצר. בתחום הפיננסי, רשתות כרטיסי אשראי משמשות זה זמן רב כפלטפורמות המאפשרות לבנקים להנפיק כרטיסים משלהם. חברת יודלי (Yodlee), האוגרת נתונים פיננסיים על יותר מ–55 מיליון לקוחות בנקים, מאפשרת כיום לסטארט־אפים וחברות אחרות להתחבר למערכות שלה. בנקים קטנים יותר, בהם בנקורפ, רואים את עצמם כפלטפורמות, ומטפלים במאזנים של בנקים מקוונים חדשניים, כמו סימפל. חברות עיבוד תשלומים, כמו פירסט דאטה 
ו–TSYS, צפויות אף הן לפתוח את הרשתות שלהן לגורמים אחרים.

במגזרי הטלקום והחשמל, הרגולטורים דוחקים בחברות לעבור למודל אופקי בכך שהם מאלצים אותן לפצל את שירותיהן. ככל שרשתות החשמל הופכות לחכמות יותר, כך גוברים הסיכויים שיופיעו אפליקציות מונים חכמים. רשת חשמל חדשה באמסטרדם, למשל, הוקמה כך שחברות סטארט־אפ יכולות להשתמש בה לפיתוח אפליקציות לחיסכון באנרגיה. פלטפורמות חזקות צפויות להופיע גם במגזרים שמייצרים כמויות עצומות של נתונים, כמו מגזר שירותי הבריאות. הן יוכלו לפתוח בפני חברות סטארט־אפ הזדמנויות לבצע כריית נתונים במטרה למצוא חומרים דיגיטליים שישמשו לשירותים חדשים.

תהליך זה של "פלטפורמיזציה" מתפשט אפילו למרכיבי החיים עצמם. סנתוז דנ"א עדיין הרבה יותר יקר מקביעת רצף דנ"א, אבל העלויות שלו יורדות במהירות, ומערכת אקולוגית עבור פלטפורמה אולטימטיבית זו כבר מתחילה להיווצר. חצי תריסר ערים ברחבי העולם מציעות כיום מרחבי עבודה לביו־האקרים - למשל ג'נספייס בניו יורק - שבהם הם לומדים כיצד לבנות מכונות ביולוגיות פשוטות. חברת התוכנה אוטודסק מפתחת כלים לעיצוב דנ"א, תחת שם הקוד "פרויקט סייבורג".

כמו בתחום החומרה, החוף המערבי של ארה"ב והדלתא של נהר פרל בסין עשויים יום אחד לשתף פעולה בתחום זה - אם כי לא כולם יקבלו את הרעיון הזה בברכה, מכיוון שההשלכות של מכונות ביולוגיות עלולות להיות מפחידות. בעמק הסיליקון כבר יש כמה חברות סטארט־אפ בתחום הביוסינתזה, למשל קמבריאן ג'נומיקס, המפתחת מכונה להרכבה זולה של דנ"א. חברת BGI, בייג'ינן ג'נומיקס אינסטיטוט, מבצעת בעיר שנזן בסין ריצוף דנ"א בסדר גודל תעשייתי.

בתחום העסקי, השפעותיהן של הפלטפורמות כבר מורגשות. לדברי ג'ון הייגל, מזרוע המחקר של חברת השירותים המקצועיים דלויט, חברות נדרשות לבחור בין להפוך בעצמן לפלטפורמה למערכות אקולוגיות שוקקות חיים, הכוללות סטארט־אפים ומאיצי סטארט־אפים. לדבריו, קוקה קולה, למשל, מתכננת להשיק מאיצים בתשע ערים שונות בעולם, בהן ברלין ואיסטנבול. מהלכים מסוג זה עתידים לשנות את האופן שבו אנו מגדירים מהי חברה.

התפשטותן של פלטפורמות עתידה לטמון בחובה שינויים מרחיקי לכת גם עבור העובדים. רבים מהם ייהפכו למייסדים או עובדים בחברות סטארט־אפ. "הם יעבדו בגנים טכנולוגיים שבהם אלף פרחים יפרחו, אך רק קומץ מהם יצמחו ויהפכו למשהו ממש גדול", אומר תומס מאלון מבית הספר למינהל עסקים סלואן ב–MIT. מומחים מציינים שחלק מהאנשים עלולים להתקשות להסתגל לעולם משתנה במהירות שכזה.

גם ממשלות יצטרכו להסתגל למצב החדש. רשויות ההגבלים העסקיים יצטרכו להיות דרוכות, מכיוון שלמפעילי פלטפורמות, שהן מעין מונופולים פתוחים, יש תמריץ גדול לשמור על הדומיננטיות שלהם. החזקים ביותר מביניהם - למשל אמזון, פייסבוק או גוגל - יצברו כמויות אדירות של מידע וייצרו את בנקי הנתונים המרכזים של כלכלת המידע.

ממשלה כפלטפורמה

כמו חברות, גם ממשלות יצטרכו לשקול איזה תפקיד הן רוצות למלא בעולם החדש הזה. כיום תפקידן דומה לזה של מכונת מכירה אוטומטית שמציעה מבחר מוגבל של אפשרויות, אומר מומחה האינטרנט טים אוריילי. אבל הן יוכלו לתפקד הרבה יותר טוב כפלטפורמה עבור "יריד" של שירותים ממשלתיים, המציע אבני בניין לשימושם של אחרים.

המשמעות היא שהמדינה תצטרך לצמצם את פעילותה, אך לבצע היטב את הדברים שתמשיך לעשות. "היא תצטרך להיות גם מצומצמת יותר וגם חזקה יותר", אומר פול רומר מאוניברסיטת ניו יורק. בעולם הדיגיטלי העתידי, עסקים גדולים וממשלות עשויים למלא תפקיד דומה בתור מנהלי פלטפורמות. ערים וממשלות יוכלו להציע שירותים לערים ומדינות אחרות בתחומים כמו זהות מקוונת ופיקוח רגולטורי.

ההשפעות של הפלטפורמיזציה יהיו עצומות. מי שגורסים כי ההתפוצצות היזמית הנוכחית היא בסך הכל עוד בועת דוט.קום צריכים לבחון מחדש את הנחותיהם. המרק הקדמוני הדיגיטלי של ימינו כולל בתוכו את כל מרכיבי הכלכלה, ואולי אף את הממשל של המחר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#