רוצים לעזור לקדם את הצמיחה הכלכלית? שנו יותר - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים לעזור לקדם את הצמיחה הכלכלית? שנו יותר

רובנו סובלים מחוסר שינה, ולא ברור מדוע אנחנו כל כך מוותרים על אותה סחורה יקרת ערך

תגובות

יש החלטה אחת לשנה החדשה שראוי היה אם רובנו היינו מקבלים, אך למרבה הצער איננו עושים זאת: היא נוגעת לסחורה שכמעט כולנו זקוקים ליותר ממנה, וכשלוננו להתמודד עם הבעיה משפיעה על רווחתנו באותה מידה שאכילה לא בריאה ומחסור בפעילות גופנית משפיעות עליה. הבעיה פשוטה מאוד: רובנו זקוקים ליותר שינה.

סקר של מרכזי בקרת ומניעת המחלות בארה"ב (CDC) העלה כי 1 מבין כל 25 אנשים הודו כי נרדמו על ההגה בחודש האחרון. מודלים מתימטיים המבוססים על נתונים אלה מעריכים כי בכ-15%-33% מהתאונות הקטלניות בארה"ב מעורבים נהגים ישנוניים. אך גם נתון זה עשוי להיות הערכת חסר, כיוון שיתכן שאנשים רבים הנרדמים על ההגה לא מודים בכך.

מה הקשר בין שינה לכלכלה? קודם כל, ההשלכות הכלכליות של מחסור בשעות שינה אדירות. יתכן שיש יותר עובדים ישנוניים מנהגים ישנוניים. בחודש אחד ב-2008, סקר הראה כי 29% מהעובדים שהשתתפו בו נרדמו או היו מאוד ישנוניים בעבודה. ההשלכות יכולות להצטבר: מחקר באוסטרליה חישב את עלות הישנוניות כשווה ל-0.8% מהתמ"ג במדינה.

אך גם מספר זה, המדגיש את ההשלכות הפיסיות והרפואיות של מחסור בשינה, מתעלם מההשפעה הפוטנציאלית הגדולה ביותר על התמ"ג: מרבית העובדים היום מסתמכים על כישורים מנטליים וחברתיים. אם הם לא מקבלים מספיק שינה, האדישות, העצבנות והפגיעה בקבלת ההחלטות שלהם יכולים לפגוע בכלכלה במגוון דרכים משמעותיות.

למשל, מחקר אחד הראה כי בזבוז זמן ברשת גדל ביום שלאחר תחילת שעון הקיץ, כאשר לאנשים חסרה שעת שינה. מחקר אחר מראה כיצד הביצועים הקוגניטיביים מתדרדרים בעקבות מחסור בשינה: הזיכרון שלנו נפגע, וכך גם יכולת הלמידה והיצירתיות, ואנו פחות חברתיים ואופטימיים. השלכות אלה אינן שמורות למחסור חריף בשינה. מחקרים מראים כי שבועיים של שינה של 6 שעות בלבד בלילה עשויה להיות בעלת אותן השלכות כמו יום או יומיים ללא שינה כלל.

יש כאן פער מוזר. אם שואלים מדוע לאדם אחד היה יום אחד לא יעיל בעבודה, ונראה כי מחסור בשינה היא תשובה ברורה. אך כאשר שואלים מדוע פריון העבודה הלאומי ירד, מחסור בשינה נראית כמו תשובה נמהרת. אך מהו הפריון הכולל אם לא סכום עבודתם של כל העובדים?

שינה דורשת מחקר רציני מצד כלכלנים התנהגותיים מסיבה חשובה נוספת. יש מי שסובלים מבעיה רפואית המקשה על שינה. אך עבור מרבינו, כמות ואיכות השינה היא עניין של בחירה. אך רק קומץ כלכלנים בחנו את הנושא, והם לרוב הניחו שאנו בוחרים את שעות השינה שלנו בצורה אופטימלית. הרעיון הוא שאנחנו משקיעים מחשבה בהמרת שעת שינה בשעה של משהו אחר. שווה להטיל ספק בהנחה שאלו בחירות רציונליות ואופטימליות. אתם יכולים לשפוט בעצמכם: האם צפיה בעוד פרק של "משחקי הכס" הייתה שווה את העייפות שאתם חשים כעת?

אנו גם צריכים לשאול שאלה נוספת: מדוע אנו מזניחים את השינה שלנו? זה לא שתופעות הלוואי של עייפות מפתיעות, והיתרונות של שינה מיידיים וברורים. אם אוכלים בריא יותר או עושים יותר פעילות גופנית מרגישים את השיפור תוך שבועות, חודשים או שנים. אך אם ישנים טוב יותר מרגישים זאת כבר למחרת. אין מחקר רב בנושא, ולכן עלינו לנחש.

אחת הבעיות עשויה להיות חוסר הבנה של פיסיולוגיה. אנחנו מעריכים יותר מדי את יכולתנו להתגבר על מחסור בשינה. קל לחשוב שבכוח המחשבה נהיה עירניים. או שאנו מאמינים שקפאין מכפר על מחסור בשינה. הוא אולי הופך אותנו לעירניים יותר, אך אינו משיב את התפקוד המחשבתי במלואות, ומקשה עוד יותר על שינה טובה.

בעיה זו מוחרפת על ידי אמונה שכיחה כי אפשר להשלים שינה עבודה, שאפשר לנהל את חוב השינה שלנו. אך כשמגיע הזמן להחזיר את החוב, נראה שתמיד יש משהו מפתה יותר לעשות עם הזמן.

נראה שהבעיה מתפשטת מחקר אחד מצא כי מספר הישנים מעט – אלה שמקבלים פחות מ-6 שעות שינה בלילה – טיפס ב-22% בין השנים 1975 ל-2006, מגמה שהייתה משמעותית ביותר בקרב עובדים במשרה מלאה. הטכנולוגיה היא גורם ברור. גלישה באינטרנט ושימוש בסלולר פורחים בשעות הקטנות של הלילה. לפני עידן האינטרנט, הייתי לפעמים נשאר ער ורואה טלוויזיה. אך לטלוויזיה יש השפעה מרדימה, ולעתים הייתי פשוט נרדם. זה לא קורה בגלישה באינטרנט.

ניתן לעשות משהו בנדון בחיינו. לא מאוחר מדי להוסיף החלטה לשנה שעדיין הינה חדשה: לעשות קצת יותר ממה ששייקספיר כינה " צרי מרפא למוח הדואב, נתיב שני בכל אורחות הטבע הגדול, ראש מזונות החי". לשנת לילה טובה יש השפעה מיידית על יעילותנו, והיא גם יכולה לסייע לנו בקיום יתר ההחלטות לשנה החדשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#