בכיר בבנק ישראל: לא ברור למה השקל התחזק - אך לא נקבע שער רצפה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכיר בבנק ישראל: לא ברור למה השקל התחזק - אך לא נקבע שער רצפה

אנדרו אביר, ראש מחלקת פעילות שווקים בבנק ישראל, בראיון לרויטרס: השקל חזק מדי, אך הבנק לא מתכוון לקבוע שער רצפה לדולר-שקל כפי שעשו שווייץ וצ'כיה בשנים האחרונות

10תגובות

בנק ישראל נותר מחויב להילחם בהתחזקות השקל באמצעות מדיניות ההתערבות הנוכחית שלו, אבל קביעת שער רצפה לדולר אינה מהלך מתאים כרגע, אומר בכיר בבנק ישראל.

השקל התחזק ב-9% מול הדולר ב-2013 – מהעליות החדות מבין המטבעות בעולם. חשוב מכך, עבור בנק ישראל, השקל עלה ב-7% מול סל מטבעות מרכזי. השער הנוכחי שלו - 3.49 שקלים - נמצא ברמתו הגבוהה זה שנתיים וחצי, מה שגרם לתלונות של יצואנים על היכולת שלהם להתחרות והחל דיון ציבורי אם לקבוע רצפה לשער החליפין, כמו בשווייץ ובצ'כיה.

"אנחנו ממשיכים להתערב בשוק המט"ח... ולפעמים זה כדי להזכיר את זה לשוק", אמר אנדרו אביר, ראש מחלקת פעילות שווקים בבנק ישראל, תוך שהוא מזכיר שלשווקים יש זיכרון לטווח קצר. "חייבים לשים קצת כסף על השולחן כדי להזכיר לאנשים".

הוא אמר שבעוד שהבנק לא שולל קביעת רצפה בנסיבות מסוימות, אך כרגע זה לא מתאים לישראל. שוויץ קבעה שער רצפה לפרנק השוויצרי ב-2011 לאחר שהמטבע התחזק ב-35% מול היורו מאז 2007 ועלה חשש מדפלציה. בדומה לכך, צ'כיה בנובמבר שעבר התחייבה למכור קרונה כדי לשמור על המטבע ברמה של 27 קרונה ליורו, במטרה להניע את הכלכלה ולהקטין את איום הדפלציה.

עופר וקנין

"אלה לא תנאים רלוונטיים לישראל", אמר אביר בראיון לרויטרס ביום רביעי. "אנחנו מסתכלים על כל צעד מדיניות ומחליטים אם הוא מתאים בהתחשב במצב הכלכלי ובשווקים הפיננסים".

בין מאי לסוף 2013, הבנק המרכזי הצליח לבלום את קצב הייסוף של השקל באמצעות התערבות מתונה יותר מאשר ב-2008 ו-2009, אמר אביר. הבנק הגביר את רכישות המט"ח שלו החודש, כשהשקל החל להתחזק שוב. "מה היה שער החליפין לולא היינו נמצאים בשוק? רוב האנשים יסכימו שהוא היה נמצא במקום אחר כיום", הדגיש אביר.

מאז 2008, בנק ישראל רכש יותר מ-50 מיליארד דולר במטבע זר, ועתודות המט"ח שלו עלו ל-82 מיליארד דולר. 

אביר ציין כי קשה להסביר מדוע השקל התחזק כל כך בשנה שעברה, מאז שהפער בין שיעורי הריבית של ישראל לעומת מדינות אחרות הצטמצם, בעוד הצמיחה בהכנסה לנפש של ישראל הצטמצמה גם היא בהשוואה לארה"ב ואירופה.

הבנק רכש מט"ח ב-2013 בהיקף של 2.1 מיליארד דולר ומתכנן לרכוש 3.5 מיליארד נוספים ב-2014. לפי הערכות, הבנק ירכוש כמות דומה ב-2015. בהתבסס על מודלים פנימיים וחיצוניים, "השקל חזק מדי", אמר אביר.

"העובדה שאנחנו מתערבים פירושה שאנחנו מזהים שהשקל התחזק מעבר לרמה שניתנת להסבר על ידי נתוני היסוד", הוסיף. לדבריו, בנקים מרכזיים לרוב מתערבים נגד המגמה. "התערבות יכולה בהחלט לשנות את המגמה".

למרות האכזבה מצד יצואנים בנוגע למהלכי הבנק המרכזי, אביר הדגיש כי הבנק חייב להסתכל על הכלכלה כמכלול. "כשאנחנו מסתכלים על הכלכלה במלואה אנחנו חייבים לבחור במדיניות המשולבת הנכונה עבורה ולא רק עבור מגזר אחד. אנחנו לא מסתכלים רק על היצואנים ועל מגזר הסחר".

שקל/דולר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#