הבנק נקנס ב-20 מיליארד דולר - המנכ"ל קיבל העלאה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנק נקנס ב-20 מיליארד דולר - המנכ"ל קיבל העלאה

ג'יי.פי מורגן יצא מהמשבר מנצח, הגיע להסדרים שלא מוטטו אותו למרות אישומים קשים - לבעלי המניות יש כל סיבה לרצות לתגמל את ג'יימי דיימון

2תגובות

יש שהופתעו לגלות בשבוע שעבר כי ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס, קיבל העלאת שכר של 74% - לסכום המתקרב לכ-20 מיליון דולר, אף שחלק גדול ממנו במניות דחויות - בשנה בה הבנק שילם קנסות בסך למעלה מ-20 מיליארד דולר על שלל פרשות והונאות בהן היה מעורב הבנק בצורה זו או אחרת.

כשחושבים על זה לרגע, זה בכלל לא מפתיע. ג'יי.פי מורגן צ'ייס יצא מהמשבר הפיננסי הבנק הגדול בארה"ב. מעמדו היה בתחילה כאחד הבנקים הנקיים ביותר והיציבים ביותר. נכון, בינתיים נחשף שגם הוא היה מעורב בשלל שערוריות, בהן שערוריית מיידוף, שערוריית האפליה וההונאה במשכנתאות, שערוריית קיבוע הריביות, ולאחר המשבר – שערוריית הלוויתן מלונדון. ובכל זאת, ג'יי.פי מורגן צ'ייס הוא עדיין אחד הבנקים המוערכים ביותר בארה"ב.

אז על הונאות של כמה שנים, שהשפעתן על לקוחות קטנים מסויימים עשויה הייתה להיות הרסנית, שילם הבנק קנסות ופיצויים בסך כמה מיליארדי דולרים. 20 מיליארד דולר נשמעים למרביתנו כמו סכום אסטרונומי. עבור ג'יי. פי מורגן סכום זה קטן מההכנסות של רבעון אחד, ואולי קצת יותר מהרווח הנקי של שנה אחת. נכון, רווחי הבנק ירדו ברבעון הרביעי בעקבות הגדלת ההפרשות לכיסוי הוצאות משפטיות, אך עדיין הסתכמו ב-5.28 מיליארד דולר, שזה סכום נאה, ובינתיים הוא נתן מענה לסימני שאלה רבים בנוגע לפרשות שבהן היה מעורב, והצליח להותירן מאחור.

בלומברג

דיימון הצליח אם כן לנווט את הבנק בתקופה של משבר קשה, למתן חלק מהרפורמות ברגולציה שניסה הממשל להעביר (הוא ועמיתיו לא הצליחו לחלוטין, אך הגירסה הסופית של הרפורמות מתונה בהרבה מהטיוטות הראשוניות שהוצעו בקונגרס), להגיע להסדרים בסכומים שהבנק יכול לעמוד בהם מבלי לפגוע קשות ברווחיותו ולהימנע מתביעות שעשויות להיגרר שנים בבית משפט ואולי בסופו של דבר לעלות יותר מהסכומים ששילם בהסדר.

"אם בג'יי.פי מורגן מרוצים מהסדרי הפשרה של הבנק עד כדי כך שהעניקו למנכ"ל העלאה גדולה בשכר, האם לדעתכם הרגולטורים הפדרליים של הבנקים היו קשוחים מספיק?". שאלה זו הופנתה על ידי אליזבת וורן, סנאטורית דמוקרטית ממסצ'וסטס, לציבור, בקריאה לתמיכה בהצעת חוק שתחייב את הרגולטורים בשקיפות בנוגע להסדרי הפשרה אליהם הם מגיעים עם הבנקים.

לטענת וורן, הרגולטורים אינם תקיפים או תוקפניים מספיק ביחס לבנקים שעליהם הם אחראים, מה שמאפשר לבנקים לעשות ככל העולה על רוחם. יתכן שזוהי דמגוגיה מצד וורן, שיש שמעריכים שהיא עשויה להתמודד על המועמדות הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב אחרי אובמה. אך חשוב אולי לציין כי וורן יודעת על מה היא מדברת: היא עצמה הייתה לתקופה קצרה רגולטורית של וול סטריט.

וורן, ממקורבותיו של נשיא ארה"ב ברק אובמה ומהיועצות הכלכליות הבכירות שלו, הייתה מי שסייעה בגיבוש החקיקה להקמת גוף רגולציה חדש בעקבות המשבר – גוף שמהותו היא הגנה על צרכנים פיננסיים. היא הייתה גם המועמדת המועדפת על אובמה להיות הראשונה שתעמוד בראש גוף זה. תדמיתה כמי שצפויה להילחם בבנקים ולנקוט עמדה קשוחה נגדם, הובילה להתנגדות עזה מצד הלובי הפיננסי למינויה, והרפובליקאים טירפדו את המינוי (היא אמנם מונתה כיו"ר הזמנית, צעד של אובמה לעקיפת הקונגרס, אך לכולם היה ברור כי כשתגיע העת לבחירת יו"ר קבוע, אין סיכוי שמועמדותה תעבור).

וורן טוענת כי "אם הסדר פשרה הוא כה חלש עד כי וול סטריט חוגגת בהעלאות שכר, זו כנראה לא עסקה טובה לאזרחי ארה"ב". אך הדירקטוריון של ג'יי.פי מורגן צ'ייס אינו מחוייב בהתחשבות בכלל אזרחי ארה"ב, אלא אמון על ייצוג האינטרסים של בעלי המניות של הבנק. בראייה כזו, נראה שהדירקטוריון קיבל החלטה שקשה לחלוק על היותה סבירה והגיונית – לתגמל את המנכ"ל שהצליח לנווט את הבנק במים מאוד לא שקטים. הרגולטורים, לעומת זאת, צריכים לחשוב היטב האם לא יכולים היו לשרת את אזרחי ארה"ב בצורה טובה יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#