לצאת עם רובוט להפסקת צהריים: החידושים שיניעו את המהפכה התעשייתית הבאה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לצאת עם רובוט להפסקת צהריים: החידושים שיניעו את המהפכה התעשייתית הבאה

המהפכה התעשייתית של המאה ה–21 עשויה להתבסס על זן חדש של רובוטים, כאלה שתוכננו לשתף פעולה עם בני האדם במפעל, בבית ובכיתת הלימוד ■ עובדים לרוב חשים מאוימים על ידי רובוטים, אבל למעשה "הם נהפכים לכפופים לעובדים - וזה טוב למורל"

תגובות

הסצנה נראית כאילו נלקחה מהציור "תופת" של דנטה - רובוטים ענקיים עוסקים בענייניהם במפעל מכוניות. מסביבם אין־ספור ניצוצות, ובעזרת זרועות באורך של עמודי חשמל הם מעבירים חלקי רכב במהירות שהיתה הורגת כל אדם שנקלע למקום, אומר רודני ברוקס, העומד בראש יצרנית הרובוטים מבוסטון, ריתינק רובוטיקס. מסיבה זאת, הרובוטים פועלים רק בתוך כלובים שמאחורי גדרות ביטחון. ואולם ההפרדה הזו שלהם מהעובדים בשר ודם מצמצמת את המשימות שהם יכולים לבצע. במפעלי רכב, למשל, רוב שלבי ההרכבה הסופיים נעשים - ביוקר - ביד אנושית.

פולקר גרוננוולד, ראש מערכות האינטגרציה בחברת ההנדסה הגרמנית פילז, אומר כי לא העובדים ולא הרובוטים יכולים לממש את פוטנציאל היעילות שלהם ללא אינטראקציה קרובה יותר. הלהט לעצב מכונות שיכולות לשמש מגוון רחב יותר של משימות מביא אנשי טכנולוגיה כיום לנסות ולפתח דרכים שיוציאו את הרובוטים מ"הכלוב", כך שיוכלו לעבוד באופן בטוח ויעיל יותר עם אנשים. המטרה היא לשלב את המיומנות, הגמישות המחשבתית והיכולת לפתור בעיות של בני אדם עם החוזק, הסיבולת והדיוק של הרובוטים. עליית "הרובוטים השיתופיים", כפי שהמכונות החדשות האלה קרויות, עשויה להוביל לפיתוח רובוטים שיגישו עזרה במשרד, בבית הספר או בבית.

בדצמבר 2012 הציגה יצרנית הרכב הגרמנית ב.מ.וו במפעל החברה שבספרטנברוג בדרום קרוליינה רובוט שיתופי שנע באיטיות. הרובוט משתף פעולה עם עובדים כדי ליצור בידוד ממים בדלתות של כלי רכב. הרובוט מדביק את החומר שהושם במקום הנכון בידי אצבעות זריזות יותר של עובדים אנושיים. כשזה נעשה בלי העזרה של הרובוט, עובדים חייבים להפסיק את המשימה הלא נוחה הזאת אחרי שעה או שעתיים של עבודה כדי למנוע דלקת במרפק. כיום, ארבעה רובוטים שיתופיים עובדים במפעל, ועוד כמה בדרך, בספרטנברוג ובמפעלים נוספים.

שטפן בארצ'ר, ראש חטיבת החדשנות בב.מ.וו, אומר כי החברה מצפה להוציא "סכום משמעותי" על הטכנולוגיה ב–2014 בגרמניה, למרות ההגבלות ההדוקות יותר של המדינה על אינטראקציה של אנשים עם רובוטים.

Universal Robots

ב.מ.וו מתכננת לפתח משימות חדשות לרובוטים שיתופיים, כפי שהציגה בהדרגה בחמישה מפעלי רכב. רובוטים אלה יחייבו טכנולוגיות שונות מאלה שנמצאו ברובוטים רגילים, שאינם שיתופיים. ואכן, ד"ר אליזבת קרופט, רובוטיקאית באוניברסיטת בריטיש קולומביה, אומרת כי כשמדובר בהתמודדות עם בני האדם, לרובוטים יש מעט כל כך כישורים שאפילו משימה פשוטה לכאורה כמו הגשה של חפץ מסתיימת לרוב במעין משיכת חבל.

עם מימון מג'נרל מוטורס, יצרנית הרכב הגדולה בארה"ב, המעבדה של ד"ר קרופט לרובוטיקה מתקדמת ומערכות חכמות מפתחת רובוטים שיכולים לבצע משימות הגשה לא מתוכנתות מראש (unscripted) לבני אדם. זה מחייב את הרובוט להחליט אם האדם מעוניין ורשאי לקבל לידיו חפץ מסוים, בין אם זה מקדחה, מסמך או כוס תה. הרובוט חייב להציג את הפריט בכיוון העדיף ביותר לאדם, ולהתאים את האחיזה לשינויים בזווית ובמשקל של האובייקט. לבסוף, הרובוט נדרש להרפות רק כאשר החיישנים מזהים כי האובייקט נלקח בכוונה והפעולה הסתיימה בשלום.

בטיחות לפני הכל

במטרה למנוע תאונות, למיכון תעשייתי מסוכן יש יכולת לכבות את עצמו באופן אוטומטי ברגע שעובד "שובר" קרן אינפרא־אדום או פותח דלת לכלוב של הרובוט. עם זאת, למערכות בטיחות מסוג זה יש חסרונות: הן עלולות לעצור פס ייצור שלם, ומכיוון שהן מתריעות בפני העובדים על סכנות הן גורמות לעיכובים שעלולים להתפשט ברחבי המפעל.

לשם כך פיתחה פילז מערכת רבת מצלמות שמפקחת על הרובוטים ובוחנת את התנהגותם. המערכת, שקרויה SafetyEYE, מאפשרת לרובוט להרכיב כנף של מטוס מבלי לסכן אנשים. מודע לסביבתו, הרובוט מתגלגל לאורך הכנף ומאט את תנועותיו אם עובד מתקרב. הרובוט עוצר מיד את פעולתו בלי להפריע לפעילות במקום אחר. מאז שהוצג ב–2007, מערכת SafetyEYE איפשרה לרובוטים להתפרש בחלקים רבים של מפעלים שבהם הקמה של כלובי בטיחות או וילון קרן לייזר היו יקרים מדי או בלתי מעשיים.

Universal Robots

יש דרכים נוספות למנוע תאונות. לחלק מהרובוטים יש כפתורים אדומים לעצירת חירום. חוקרים פיתחו גם "עור מלאכותי" שמגיב ללחץ, באמצעות הצמדה של סיליקון עם פחמן שחור וחומר מוליך בין האלקטרודות. טפיחה על "העור" מכווצת אותו ומייצרת אות חשמלי שמנחה את הרובוט לעצור.

פר וגארד נרסת, ראש תחום הרובוטיקה ב–ABB, ענק תעשייה מציריך, ששקד על פיתוח רובוטים שיתופיים בשנים האחרונות, אומר כי פונקציה נוספת לבטיחות היא ציוד רובוטים במיקרופונים שגורמים לרובוט לחדול מפעילות בהישמע צעקה.

רובוטים בעלי יכולת לתקשר עם אנשים מנוצלים לרוב כדי לבצע משימות שהיו ידניות ונהפכו לאוטומטיות לראשונה, כך שהיעילות המתקבלת גבוהה במיוחד - בהינתן שהמכשירים מהירים ונוחים לתכנות. רובוט בעל זרוע אחת שייצרה יוניברסל רובוטס הדנית (UR) פותח כדי לעבוד לצד עובדים ויכול להיות מוכן לעבודה בתוך שעת הכנה.

התכנות שלו אורך לרוב פחות מ–10 דקות. המשתמש מזיז את הזרוע באופן ידני ואת החפץ שהוא מחזיק מנקודת ההתחלה של המשימה ועד לסופה, תוך הקשה על מסך מגע בנקודות במהלך הדרך. ברגע שהמשימה הוגדרה ונשמרה, הרובוט יכול להתחיל לעבוד.

Jens Kilian

סדנאות מיכון לרוב מתכנתות רובוטים שיתופיים כדי לבצע משימות לתקופה קצרה בלבד. המודלים של UR, למשל, יכולים לשמש להברגה עדינה במסגרות משקפיים כדי לעמוד בקצב ההזמנות, ואז לסגור קופסאות כדי לפצות על היעדרו של עובד שחלה.

רובוטים רגילים, לעומת זאת, בדרך כלל מוגדרים באמצעות מהנדסים מומחים ובעלי שכר גבוה שעובדים בפס ייצור מדומה, כך שפס הייצור האמיתי לא יצטרך להיות משותק בשבועות ובחודשים הדרושים לתכנות הרובוטים.

UR מכרה יותר מ–700 רובוטים ב–2013 ומצפה למכור השנה 1,500 רובוטים, חלקם לחברות עם עובדים ספורים בלבד. משתמשים רבים אומרים שהם מחזירים את ההשקעה בסך 20 אלף יורו על רובוט של UR בתוך שישה חודשים.

תכנות רובוטים שיתופיים יהפוך למשימה קלה עוד יותר ככל שהתוכנות ישתפרו. כבר כיום חלק מהרובוטים הניסויים יכולים להיות מוגדרים באמצעות פקודות קוליות כמו "צור מיומנות חדשה" ו"שמור תנוחה".

צילום מסך

ד"ר נרסת מ–ABB סבור כי בסופו של דבר יהיה אפשר לתכנת רובוטים בדיבור. קבצי השליטה ברובוטים יכולים לעלות לאינטרנט לצורכי הורדה בידי משתמשים אחרים, שיכולים להתאים אותם לצורכיהם.

בתוך כך, בינה מלאכותית מפותחת במיוחד הופכת חלק מהתכנות למיותר. בריתינק רובוטיקס אומרים שהרובוט השיתופי בן שתי הזרועות שלהם, באקסטר, משתמש בשכל הישר כדי להבין חלק מהתנועות בעצמו. עובדי מפעל משתמשים במסך המגע של באקסטר, המשמש כפנים שלו, כדי להצביע על החפצים שבהם הוא יטפל. באקסטר לומד אותם מכל הזוויות כדי לקבוע, למשל, אם כוס נתפסת טוב יותר מבחוץ או באמצעות הכנסת אצבעות ופתיחתן. מאז שהחל להימכר בסוף 2012 נמכרו יותר מ–100 רובוטים.

במשך עשרות שנים הרובוטים הפכו מהירים יותר, חזקים ויותר ומדויקים יותר. הדור האחרון של רובוטים שיתופיים, לעומת זאת, ינוע בקצב אטי יותר, ירים פחות משאות ובפחות דיוק. ועדיין, זה הדור שיוביל את מהפכת הרובוטיקה, אומר ד"ר ברוקס מריתינק, משום שהתכונות שלו יאפשרו לרובוטים לעבוד בשיתוף פעולה עם אנשים. הוא מזכיר כי בענף המחשבים היו אלה מחשבי ה–PC שהעבירו את התחום כולו למרכז הבמה, ולא מחשבי העל החזקים ביותר.

רובוטים שיתופיים מתפתחים כה מהר שגופי תקינה בינלאומיים מתקשים לעמוד בקצב. הארגון הבינלאומי לתקינה (ISO), היושב בז'נווה, עדיין לא פירסם הנחיות בטיחות מוסדרות לרובוטים שיתופיים. למשל, כמה כוח רובוט יכול להפעיל באופן בטיחותי על חלקים שונים של גוף האדם העובד.

Reuters

ב–ISO זקוקים לשנתיים נוספות לפני שיפרסמו את הסטנדרטים, אומר מתיאס אומברייט, מומחה לפרויקט שעובד גם כמומחה אוטומציה ב–BGHM, חברת ביטוח של עובדים בענפי העצים והמתכות. עם זאת, לדבריו, הסימנים מעודדים. יד אנושית שנתפסת על ידי זרוע של רובוט, למשל, יכולה כנראה לעמוד בלחץ של 160 ניוטונים לסמ"ר ללא בעיה. למרבה המזל, אומר אומברייט, משימות שימושיות רבות יכולות לצאת לפועל עם הרבה פחות כוח מזה, ולכן תקני בטיחות לא יהיו קשוחים כל כך עם רובוטים ברמה שהם לא יוכלו להביא תועלת. יוהאן וואהרן מהמכון השוודי לתקינה מציין שיישום תקנות יאיץ את הפיתוח והמחקר.

חבר או יריב?

גמישים, קלים לתכנות ובטוחים ככל שיהיו, רובוטים שיתופיים לא בהכרח יתקבלו בברכה על ידי עובדים. הניסיון של אלומואשן, מפיץ איטלקי של הרובוטים מתוצרת UR, ממחיש זאת. פאביו פאצ'ינטי, בעלים שותף של חברת ההפצה, אומר כי עובדים חוששים שיוחלפו על ידי רובוטים, כך שאנשי המכירות שלו נושאים עמם יחידות הדגמה של הרובוט רק באופן נסתר בתיקים, ובתחילה נפגשים עם הלקוחות הפוטנציאליים - מנהלים בכירים - מאחורי דלתיים סגורות.

ואולם במקום לפטר עובדים, הלקוחות של אלומיישן משנים את תפקיד העובדים, משום שעלויות הייצור פוחתות. בחברת הייצור RSS מקליפורניה אומרים שרובוט ה–UR שלהם מסייע להם להתחרות ביצרנים אסיאתיים בשוק של אביזרי צנרת מנחושת.

AP

גאוף אסקלטה, העומד בראש החברה, מתכנן לרכוש רובוטים נוספים, משום שבלעדיהם חלק מהמכונות פועלות רק ב–60% יכולת, בשל היעדר עובד שנמצא בסמוך ויכול להטעין חפצים במהירות מספקת.

העובדים החוששים כיום למשרתם דאגו בעבר שמחשבים יגנבו להם את המשרות, אומר כריס מלהויש ממעבדת הרובוטיקה בבריסטול. במקום זאת, לדבריו, מחשבים סייעו לאנשים להפוך ליעילים יותר.

עובדים בדרך כלל מתרגלים במהרה לרובוטים שיתופיים. הם להוטים להיפטר מ"המשימות המטופשות שחוזרות על עצמן", כדברי רובוטיקאי. משום שעובדים בעצמם עושים את התכנות, הם נוטים להתייחס לרובוטים כאל עוזרים הכפופים להם. "זה טוב למורל", אומר אסבן אוסטרגארד, מנהל הטכנולוגיה של UR.

בסוף 2012 החלה מרצדס לצייד את עובדיה במפעל בשטוטגרט, המרכיבים תיבות הילוכים, ברובוטים שפותחו במקור לשימוש במרכז החלל של גרמניה. חברת האם של מרצדס, דיימלר, מרחיבה את התוכנית שאותה היא מתארת כ"רובוטים של חקלאות", משום שהעובדים משגיחים עליהם כמו רועי צאן על כבשים".

יחסים חברתיים בין אנשים לרובוטים

כדי לשמור על שלוותם של העובדים האנושיים, רובוטים שיתופיים צריכים להיות גם בגודל ובמראה המתאים. טקיוקי קאנדה, ממעבדות חברת ATR היפנית בקיוטו, אומרת שרובוטים שיתופיים־אנושיים צריכים להיות בגודל של ילד בן שש לכל היותר - גודל שבני אדם סבורים שהם יוכלו להשתלט עליו במידת הצורך. עיניים גדולות גורמות לרובוטים להיות ידידותיים יותר, וחשוב מכך - מודעים יותר לסביבתם.

עם זאת, תכונות אנושיות מדי יכולות להוביל לציפיות לא ריאליות ובעייתיות, אומר אולריך רייזר מפראונהופר IPA, מכון מחקר לייצור בשטוטגרט. רייזר, שמייצר רובוט אישי לבית במחיר של 250 אלף יורו בשם קר־או־בוט, מציין שאנשים נוטים לא לבטוח ברובוטים עם חיישנים בולטים או עם כבלים חשופים כמו בסרט "שליחות קטלנית".

אחת הדרכים לפתח רובוטים שיתופיים היא לתת להם תכונות אנושיות, משמע היכולת לעשות שגיאות. מאהה סאלם, רובוטיקאי, תיכנת רובוט אנושי שמייצרת חברת הונדה, שעושה מפעם לפעם טעויות בלתי מזיקות כמו להצביע על מגירה אחת בזמן שהוא מתייחס למגירה אחרת. כשזה מגיע לרובוטים לבתים פרטיים, צרכני הרובוטים מעדיפים את אלה ששוגים לעתים על פני אלה שלא טועים לעולם, אומר סאלם.

גישה אחרת לאנושיות רובוטית משתמשת בחיישנים שמעריכים את מצבם של בני אדם בקרבת מקום, כך שרובוטים יכולים להגיב כראוי. במימון האיחוד האירופי, חוקרים משתמשים בצמידים עם אלקטרודות כדי לאפשר לרובוטים בכיתה לקבוע אם התלמידים משועממים, מבולבלים או חוששים. הרובוטים יכולים להתאים את שיטת הלימוד בהתאם, אומרת איולנדה לייטה מהמכון האוניברסיטאי טקניקו שבפורטוגל. אחד היעדים שלה הוא לקדם "יחסים חברתיים" בין האנשים לרובוטים.

ליחסים כאלה עשויות להיות תוצאות מפתיעות. בניסויים שנערכו באוניברסיטת ייל, ילדים היו בעלי מוכנות לספר סודות לרובוטים באותה מידה שבה היו מוכנים לספר למבוגרים בני אנוש. החוקרת שביצעה את הניסויים, סינדי בתל, מצאה גם כי ילדים שהיו עדים לפשע נוטים לשגות פחות בזיהוי פלילי כשמי שלוקח את העדות הוא רובוט מאשר עם מומחה, מיומן ככל שיהיה. רובוטים מסוג זה עתידים להיות מוכנים לשימוש עד 2020.

מה הלאה? ברונו בונל מרובולושן קפיטל, קרן השקעות ברובוטיקה בצרפת, אומר כי מחקרי שוק אינם טובים כל כך במתן תחזיות לגבי התפתחות ענף הרובוטים השיתופיים. לדבריו, אנשים אומרים שהם רוצים שליטה מלאה על רובוטים, אבל ברגע שהם מתחילים להשתמש ברובוט הם מבינים שהם מעדיפים אותם עצמאיים ככל האפשר. במלים אחרות, עבודה לצד רובוטים משנה את הדרך שבה אנשים תופשים אותם.

בין אם מדובר ברצפת המפעל, בבית או בכיתת לימוד, היחסים המתפתחים בין רובוטים אנושיים יוגדרו באמצעות תהליך של שיתופיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#