"התרחבות הפערים הכלכליים - איום על הדמוקרטיה" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלוג CNN מדאבוס

"התרחבות הפערים הכלכליים - איום על הדמוקרטיה"

עדכון שוטף מפסגת הפורום הכלכלי העולמי בשווייץ: קנת רוגוף: "השפעה פוליטית של עשירים מונעת מינוי של כספי ירושות"; ג'וזף שטיגליץ: "נדרשת תמיכה ממשלתית באינטרס הציבורי כמשקל נגד לשדולות תאגידיות"

6תגובות

20:35 כמעט שני שליש מהקהל בפאנל בנשוא אי שוויון כלכלי שהתקיים היום בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, גרסו כי התרחבות הפערים בין עשירים לעניים פוגעת בדמוקרטיה בארה"ב. הסקר שהעלה גם כי 70% מהם העריכו כי הדמוקרטיה עתידה להתגונן מפני מגמה זו. "יש לנו נטייה להנדס את עצמנו מחדש ואני חושב שאנחנו נמצאים בנתיב הזה", אמר אנתוני סרקמוצ'י, מייסד קרן הגידור סקייברידג' קפיטל. "אני מאמין שהמסר מאמריקה הוא שאנשים מוכנים למעומדים שאומרים להם את האמת".

עם זאת, חלק מהנסקרים היו פחות משוכנעים כי הדמוקרטיה מסוגלת לתקן בעצמה את המצב, וטענו כי נדרשים שינויים במערכת הפוליטית כדי לוודא שתוגבל עוצמתם של העשירים ושהממשלות יישאו באחריות למעשיהן. "כמויות עצומות של עושר עוברות מדור לדור עם מיסוי קטן מאוד", אמר הכלכלן קנת רוגוף, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF). "קשה להאמין שאין לזה קשר כלשהו להשפעה פוליטית". רוגוף קרא לאימוץ מערכת מס פרוגרסיבית יותר, ואמר שהוא מודרג מהירידה בניידות החברתית.

בלומברג

הכלכלן חתן פרס נובל ג'וזף שטיגליץ אמר כי הדמוקרטיה האמריקאית נמצאת תחת איום בשל מערכת שמביאה לתת-ייצוג של קבוצות אוכלוסיה מסוימות. "המידה שבה אי שוויון כלכלי מתורגם לאי שוויון פוליטי תלויה בכללי המשחק", אמר. "אנשים עניים לא מצביעים ויש ניסיונות מתוכננים להקשות עליהם להצביע". ארה"ב צריכה לשקול לחייב בחוק אזרחים להצביע, להגדיל את המימון של גופי הרגולציה, ליצור תמיכה ממשלתית לקבוצות שפועלות למען האינטרס הציבורי, ולספק יותר מידע ציבורי כמשקל נגד לשדולות תאגידיות, אמר שטיגליץ. "אם אין לך גישה למידע טוב, אפשר לשווק רעיונות רעים בדיוק באותו האופן שבו משווקים סיגריות רעילות, או מוצרים שגורמים להשמנת יתר", אמר.

18:23 הכלכלן קנת רוגוף, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית (IMF), התייחס לבעיית אי השוויון הכלכלי שמולידה התפתחות הטכנולוגיה בעולם, במסגרת פאנל על אי שוויון כלכלי שנערך היום בדאבוס. רוגוף, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הרווארד, אמר כי אין ספק כי הגלובליזציה והחדשנות הטכנולוגית הן הכוח המניע מאחורי התרחבות אי השוויון, ולכן, כדי להבטיח את יציבות המערכת, "מדיניות ממשלתית צריכה לפעול לצמצום ההשפעות של שינוי גדול זה שהטכנולוגיה והגלובליזציה גורמות, ולא להחריף אותו". לדבריו, מוקד תשומת הלב אינו צריך להיות ב-1% העשיר ביותר באוכלוסיה, אלא ב-0.1% העשיר ביותר "שבו כמויות עצומות של עושר עוברות מדור לדולר ללא כל מיסוי".

15:45 הכלכלן לארי סאמרס, לשעבר שר האוצר של ארה"ב, הזהיר היום כי חסרים לעולם מנהיגים פוליטיים שיסייעו להקל על מכאובי המהפכה הטכנולוגית. "התקדמות הטכנולוגיה היא אחד הדברים הגדולים ביותר שקרו אי פעם לאנושות, אך היא אינה טוב צרוף", אמר סאמרס בדברים שנשא בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

בלומברג

סאמרס, לשעבר יועצו הכלכלי של הנשיא ברק אובמה, אמר כי היתרונות והחסרונות שמביאה עמה המהפכה הטכנולוגית, דומים לאלו שהביאה עמה המהפכה התעשייתית, אולם להבדיל מהאחרונה - שהתרחשה בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 - כיום נעדרת מנהיגות פוליטית שתוכל להקל על המעבר לעידן הטכנולוגי. "אין לנו עדיין את גלדסטון (הכוונה למדינאי האנגלי ויליאם יוארט גלדסטון), טדי רוזוולט (נשיא ארה"ב) וביסמרק (קנצלר האימפריה הגרמנית, אוטו פון ביסמרק) של עידן הטכנולוגיה", אמר סאמרס.

12:45 בנאומו, קרא ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון, לחברות מערביות לחזור לייצר במדינות המוצא שלהן, במקום לייצר באסיה. לדבריו, זה יתרום ליצירת מקומות עבודה ויזניק את הכלכלה. הוא גם אמר שגוש היורו צריך להשתנות ולהטמיע מדיניות פיסקלית אחידה.

11:22 בשיחה עם ריצ'רד קווסט מ-CNN, אמרה כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (IMF), כי ההתאוששות העולמית היא "לא שווה, לא מאוזנת ולא יוצרת מספיק משרות". בנוגע לארגנטינה היא אמרה כי הקרן תהיה תהיה מוכן לעשות סקירה של השוק המקומי ותהיה מוכנה לעזור לה כפי שהיא עזרה לכל המדינות החברות.

גם בראיון לבלומברג חזרה לגארד על דברים דומים, אך היא הוסיפה שבקרן לא רואים כעת בועות שמוכנות להתפוצץ. "מה שהמשבר לימד אותנו הוא לצפות לבועות ממקומות שבהם לא ציפינו שיהיו בהם בועות".

לדבריה, "כשרמזו על תחילת צמצום התמריצים (על ידי הבנק הפדרלי בארה"ב), ראינו תנועה מיידים של משיכת מזומנים מחוץ לשווקים המתפתחים". בנוגע ליפן, אמרה לגארד כי נראה שהמדיניות למלחמה בדפלציה עובדת.

בלומברג

11:00 הרואיקו קורודה, נגיד הבנק המרכזי של יפן, אמר היום בפורום הכלכלי העולמי כי זה עוד לא הזמן להפסיק את תוכנית התמריצים של הבנק. הוא אמר כי האינפלציה היא רק בחצי הדרך ליעד של 2% שקבע הבנק, ולכן התמריצים צריכים להימשך. לפי קורודה, העלאת המע"מ הקרובה תשפיע על הצמיחה, אבל לא תהיה קריטית.

08:40 במסגרת הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ייערכו היום כמה אירועים שעשויים למשוך תשומת לב. בין היתר, ינאם היום ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון. ביל גייטס, האיש העשיר בעולם, יקיים דיון עם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, על שינויי האקלים וההשפעות האפשריות שלהם על הפיתוח.

איי פי

כוכב הרוק וסולן להקת U2, בונו, ישתתף בפאנל עם נשיא ליבריה, אלן ג'ונסון סירליף ועם קמרון על יעדי הפיתוח של אחרי 2015 ועל איך ניתן לתת השראה לפעולה עבור הדור הצעיר.

אחרי הצהריים תנאם נשיאת ברזיל, דילמה רוסף בפני הפורום. באותו זמן ידונו שר החוץ הטורקי, אהמט דבוטולו, שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, ונשיא האזור הכורדי באיראן, מאסוד בראזני, על השינויים במזרח התיכון וההשפעה שלהם על הדור הצעיר. גם נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ', שארצו עומדת עכשיו במרכז תשומת הלב העולמית, יידרש לנעשה בארצו.

יום חמישי, 23.1

13:46 "אם לא נצליח לייצר הזדמנויות טובות יותר, המרקם החברתי בעולם יהיה בסכנה", כך אמר מנכ"ל קוקה קולה מוכתר קנט בפנל בנושא אבטלת צעירים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שבשווייץ. "75 מיליון אנשים בעולם מובטלים, ואין להם הזדמנויות לעבוד", אמר. "זו אוכלוסיה גדולה מאוכלוסיית צרפת". מריה פנג'ול, מנכ"לית entradas.com, אמרה בפנל כי היא עובדת עם ארגון הצעירים גלובל שייפרס במטרה לשפר את התעסוקה ולנסות להקל את משבר האבטלה.

12:00 "שש השנים האחרונות לימדו אותנו שאף מדינה לא יכולה להצליח לבדה, כולנו קשורים זה לזה בגלובליזציה", אמר נשיא איראן חסן רוחאני, בפנל שכותרתו "איראן והעולם" בפורום הכלכלי העולמי. 

בנוגע לכלכלה האיראנית אמר רוחאני כי היא "הקרובה ביותר לכלכלות המצליחות, ואני רואה את מקומה לצדן בעתיד". הוא המשיך ואמר כי מטרתו היא להדק את הקשרים ליתר העולם. "נשתמש במדיניות חוץ אקטיבית כדי לעודד את הפיתוח הכלכלי", אמר. לדבריו, "המפתח לשלום במזרח התיכון הוא השגת צמיחה כלכלית". הוא הזהיר כי כלכלה ללא מוסר תגרום נזק לאנושות בטווח ארוך. רוחאני אמר כי בכוונתו לחדש את קשרי הסחר עם כל שכנותיה של איראן ולנרמל את היחסים עם אירופה. הוא שב והדגיש כי תוכנית הגרעין של איראן היא למטרות שלום.  

עם סיום דבריו נשאל רוחאני לאילו מדינות התכוון כאשר דיבר על שלום, והאם הוא מתכוון לישראל, שגם ראש ממשלתה בנימין נתניהו ינאם היום. רוחאני סירב להתייחס לישראל: "כל המדינות שבהן הכרנו נמצאות במעגל הזה. היו לנו חילוקי דעות עם מדינות מסוימות, אבל אנחנו רוצים לראות עתיד טוב יותר, ושלום עם כולן".

11:30 שווייץ היא אחת המדינות היקרות בעולם, ודאבוס יקרה עוד יותר, בייחוד בזמן הפורום הכלכלי העולמי. פרשן הבלוג ביזנס אינסיידר ג'ו ויזנטל, השוהה בעיירת הנופש באלפים, הבחין כי גם המזון המהיר בדאבוס זכה למחירים מופקעים. צ'יזבורגר רגיל עולה שם 12 פרנק שווייצי - שקול ל-13 דולר אמריקאי ו-45 שקלים, ועל צ'יזבורגר כפול מבקשים 19 פרנק (קרוב ל-21 דולר ו-73 שקלים). "בהשוואה למקדונלד'ס, זה מחיר יותר מכפול ממה שהיית מצפה על המבורגר כזה", כתב ויזנטל.

09:29 העולם כיום צומח פחות, שקוע בחובות כבדים, מובטל יותר והרבה פחות שיוויוני משהיה זמן רב. נתונים שאסף אתר העיתון הבריטי גרדיאן מציגים תמונה שמהווה אתגר קשה עבור המנהיגים העסקיים והפוליטיים שנאספים בימי אלה בדאבוס. (גרדיאן)

09:00. יפן קראה לסין לקצץ בתקציב הבטחוני שלה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. שינזו אבה, ראש ממשלת יפן, השתמש בנאום הפתיחה כדי להכריז על שחר חדש לארצו, אולם השווה את המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות באסיה ליריבות בין בריטניה וגרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה. (גרדיאן)

 

יום רביעי, 22.1

מנכ"לית יאהו, מריסה מאייר, העריכה כי שנת 2014 תהווה נקודת תפנית בתחום הטכנולוגיה, וכי שימוש מוגבר באפליקציות יגרום לשינוי בסיס בחיי היומיום של כולם, במסגרת פאנל שהתקיים בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

"חלק מכך יהיה כלכלת השיתוף, וחלק יהיה העובדה שנגיע לנקודת תפנית. באמצעות מובייל, פס רחב זמין והעובדה שפשוט נוכל להיות מקושרים ולעורר השראה ולבדר זה את זה באופן שמעולם לא היה קיים עד כה", אמר מאייר בפאנל שנערך בדאבוס תחת הכותרת "הקשר דיגיטלי חדש".זוהי מסורת קפיטליסטית חסרת בושה, שלא רוסנה במהלך השנים. במשך 40 שנים, בגשם ובשמש, במהפכות או מיתון, האליטה הפוליטית והעסקית של העולם נאספת בעיירה האלפינית דאבוס. ב-2014, עם חזרתו של המגזר העסקי לבריאות סבירה, לאחר עשור קשה, הקהל של דאבוס יוצא מההלם הפיננסי.

פרשנות CNN מדאבוס: "העשירים לא מוותרים על הסטטוס קוו כי זה מה שהופך אותם עשירים"

נינה דוס סנטוס

רכבלי הסקי גדושים בנשים זוהרות, המלונות עמוסים בקרם דה לה קרם של חברות הענק והידוענים מקדמים מטרות ראויות. מדוע לא? אחרי הכל, מגובה 1,560 מטר מעל פני הים רואים יפה את הנושאים הגדולים.

במיוחד אם הרווחתם או ירשתם פרופיל מהסוג שמזכה אתכם בהזמנה: להיראות בדאבוס הוא להיות חלק מהמועדון. וכדי להשתייך לו, צריך אחד משני דברים: כסף או כוח. לרוב המשתתפים יש משניהם.

אותן תכונות שהופכות את האנשים הללו לרצויים בדאבוס מתנגשות כיום עם סדר היום. הנושא של אי השוויון הרים את ראשו המכוער בקרב המיליארדרים. חברת אוקספאם פירסמה לפני תחילת הכנס מחקר המראה כי 85 העשירים בתבל מחזיקים בהון השקול זה של חצי מאוכלוסיית העולם, 3.5 מיליארד אנשים.

החישובים, המבוססים על רשימת "פורבס", מראים כי העשירים הגדולים היו יכולים להידחס לאוטובוס דו קומתי בקלות, לא שיש סיכוי שייסעו בתחבורה ציבורית. חלקם משתתף בדאבוס ומקונן על אומללותם של העניים ודן בעניינים נאלצים כמו מיגור אי השוויון הוולגרי.

כששאלתי את אוקספאם כמה מ-85 העשירים הללו מגיעים לארוע השנה, הם לא ידעו. להערכתם, עם זאת, הם ייוצגו יפה. במחיר של 40 אלף דולר לארבעת ימי הכנס, כולל נסיעות, מגורים וכניסה לארועים, חשבון של מנכ"ל המבקר בדאבוס ישלם את השכר שנתי של העובד הממוצע שלו - עוד נקודה כואבת בזמן שבו פערי השכר הולכים ומתרחבים.

עם ההתאוששות בכלכלה, ראוי לזכור כי מחזורי העלייה והירידה בכלכלה משפיעים על העניים והעשירים בצורה שונה. מי שבקצה התחתון הוא הראשון שנופל כשהמצב קשה, ואיננו הראשון לקצור את היבול כשהמצב משתפר. מחקר של הבנק העולמי מראה כי בין 1988 ל-2008 המאיון העליון נהנה מעלייה של 60% בהכנסה בעוד ש-5% התחתונים לא רשמו כל עלייה.

ולא מדובר בהכנסות בלבד. לעשירים יש גישה להון - שירשו, הרוויחו או לוו – שבצירוף תכנון פיננסי הגביר את מגמת הגידול בפערים. אי השוויון כל כך חמור שאי אפשר להתעלם ממנו. בקרב בין אשמה לחמדנות, טוב לראות שהכף בדאבוס מתחילה לנטות לכיוון המצפון.

המנטרה לפיה העושר מחלחל מטה הולכת וננטשת, אולם קשה להאמין כי בני המזל העשירים ביותר יהיו בעלי רצון לשנות את הסטטוס קוו. מדוע? מכיוון שהוא הדבר שעושה אותם עשירים עוד יותר, גם כאשר שאר העולם משלם את המחיר.

ריצ'רד קווסט עונה לנינה דוס סנטוס

שודד הבנקים האמריקאי וילי סאטון ענה פעם לשאלה מדוע שדד בנקים, בתשובה המפורסמת: "כי שם נמצא הכסף". אותו הדבר אפשר לומר על דאבוס ועל נושא אי השוויון. אולי זה קוץ בגרונה של נינה, אולם האמת הבלתי מתפשרת היא שהאנשים שמבקרים בדאבוס הם אלה שיכולים לשנות משהו. בכנות, לא משנה כמה יצעקו וימחו ההמונים אם מקבלי ההחלטות לא ישתכנעו מהם.

ובכנות, דאבוס מיוחדת בכך שהיא מביאה את כל האנשים הנכונים באותו זמן ולאותו המקום. ראשי ממשלות כמו דיוויד קמרון, שינזו אבה, טוני אבוט ודילמה רוסף הם האנשים שיכולים להוציא דברים לפועל. יש סיבה שהאפיפיור פרנסיסקוס שלח את הקרדינל שלו לדאבוס, והעניק לנו את ציטוט היום כשאמר שעלינו להבטיח "שהעושר משרת את האנושות ולא שולט בה".

אין זה מסר קיחוטי. הוא יודע שאם ברצונו לשנות את ההגינות והשיוויון, מי שבשלטון צריך להסכים לעשות זאת, ולא רק ליילל על אי צדק ולקוות שמישהו יאזין. זוהי המציאות, לא פנטזיה.

מהעולם התאגידי מגיעים מנכ"לים כמו מוכתר קנט מקוקה קולה, קרלוס גון מרנו-ניסאן, בוב דאדלי מ-BP והאיש העשיר באפריקה, אליקו דנגוטה. ביניהם הם מעסיקים מאות אלפי אנשים בעולם. החברות שלהם קובעות תנאי העסקה ושכר למגזרים שלמים בתעשייה, בתחומים שמשלמים הכי פחות. הם אלה הקובעים את הכיוון לאחרים, ויוצרים אפקט מכפיל.

מגיעים לפה גם ארגונים לא ממשלתיים כמו ILO, ארגון העבודה של האו"ם, ואוקספאם, שמקדמים אג'נדות. הדו"ח של אוקספאם לפיו 85 עשירים מחזיקים בחצי מההון האנושי עוררה עניין עצום. מנהל העמותה אמר לי שהם מגיעים לדאבוס כדי להזהיר שאם לא ניגמל מההתמכרות לכח ופריבילגיות, יקרו דברים מסוכנים.

נינה, עם כל השחקנים במקום אחד, מדובר בזירה המושלמת להעלות נושאים כאלה. כמובן שיש סיכון שמנהיגים ומנכ"לים יתעלמו מהקריאות להגביר השיוויון. בכך, הם יעצמו עיניים מאזהרות שאפילו הפורום הכלכלי העולמי המארגן את הכנס משגר - כפי שעשה בדו"ח החדש שלו, לפיו האיום הגדול ביותר על היציבות הגלובלית הוא האי שיוויון.

רוב החברות בעולם תלויות במעמד הבינוני במדינות המפותחות שיקנה מהן טובין ושירותים דרך שרשרת הערך. לפיכך, התמודדות עם אי השיוויון היא עניין בעל ערך רב עבורם. החישוב פשוט: יציבות גלובלית משמעותה צמיחה וזו משמעותה רווחים.

לכן, נינה, תאמרי לי איזה מקום טוב יותר את יכולה להמליץ שבו אפשר לייעץ, להתייעץ ולהזהיר אותם האנשים שמסתכנים אם יתעלמו מהבעיה. ואולי את מעדיפה לעמוד בחוץ, בקור, לדבר עם עצמך. אני חושב שאני מעדיף לדבר עם אלו שעושים משהו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#