האם תוחלפו ע"י מחשב? הגל שמאיים להטביע 
את העובדים בעולם - גלובל - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם תוחלפו ע"י מחשב? הגל שמאיים להטביע 
את העובדים בעולם

החלפת כוח אדם במכונות משתלמת יותר ויותר ■ חוקרים טוענים שכמחצית מהמקצועות הם בסיכון גבוה למיכון, בהם ראיית חשבון ומשפטים ■ האם חזון 
"האבטלה הטכנולוגית" צפוי להתממש - ולמה יש מומחים ששומרים על אופטימיות בטווח הרחוק

60תגובות

ב-1930, כשהעולם "סבל מהתקף קשה של פסימיזם כלכלי", כתב הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס מאמר אופטימי בשם "האפשרויות הכלכליות של נכדינו". הוא דימיין שביל ביניים בין מהפכה ודריכה במקום, שיוביל את הנכדים האמורים לעושר גדול משל סביהם. ואולם הנתיב הזה היה רווי סכנות.

אחת הדאגות של קיינס היתה "מחלה חדשה: אבטלה טכנולוגית (...) הנובעת מגילוי אמצעים חדשים לייעול השימוש בכוח אדם, שיתבצע בקצב מהיר יותר מקצב מציאת שימושים חדשים לאותו כוח אדם". קוראיו אולי לא שמעו על הבעיה, אבל הם עוד ישמעו עליה, הוא כתב.

זה לא קרה. כיום, רוב הכלכלנים עדיין מבטלים את החשש של קיינס. באמצעות הגדלת פריון העבודה, הם טוענים, כל תהליך אוטומציה שחוסך עלויות כוח אדם יגדיל את התפוקה. בכך ידורבן הביקוש למוצרים ומוצרים חדשים, וזה יגרום ליצירת מקומות עבודה חדשים לעובדים שאיבדו תפקידים אחרים. מי שטען אחרת נחשב ללודיט - על שמם של עובדי הטקסטיל מהמאה ה-19 שניפצו את מכונות הטוויה שנטלו את פרנסתם.

רויטרס

במשך רוב המאה ה-20, אלה הטוענים שהטכנולוגיה יצרה יותר משרות ושגשוג מקשיים נראו כמנצחים בוויכוח. השכר הריאלי בבריטניה בקושי הוכפל בין ראשית הספירה הנוצרית לבין 1570. בין 1570 לבין 1875 הוא שולש. בין 1875 ל-1975 הוא יותר משולש. התיעוש לא חיסל את הצורך בעובדים בני אנוש. להפך - הוא יצר הזדמנויות תעסוקה מספקות כדי לספוג את הגידול העצום באוכלוסייה במאה ה-20. חזונו של קיינס, שלפיו בשנות ה-30 של המאה ה-21 כולם יהיו עשירים בהרבה - הושג ברובו. אמונתו שאנשים יעבדו רק 15 שעות בשבוע, עם זאת, לא התממשה.

המהפך של שנות ה-80

ואולם, יש החוששים שחזונו של קיינס עלול להתבדות. ברחבי העולם המערבי כיום, שוק העבודה אינו כשורה. משבר העבודה, לפי הפסימיסטים, מתבטא בדריכתו במקום של השכר הריאלי בעשורים האחרונים בארה"ב ובעולם העשיר, אפילו בגרמניה ובריטניה, שבהן תעסוקת שיא. מחקרים מראים כי הדבר נובע מכך שהחלפתו של כוח אדם בהון באמצעות מיכון היא עסק משתלם יותר ויותר כלכלית: כתוצאה מכך בעלי ההון מקבלים נתח הולך וגדל מההכנסה בעולם מאז שנות ה-80, בעוד שנתח ההכנסה לעובדים הצטמק.

בה בעת, אפילו במקומות שוויוניים יחסית כמו שוודיה, אי־השוויון בין המועסקים עלה באופן חד עם העלייה החדה בנתח ההכנסות של העשירונים העליונים. מי שלא נמצא באליטות האלה, טוען דיוויד גרבר, אנתרופולוג בבית הספר לכלכלה של לונדון, יכול לצפות לעבוד ב"עבודות בולשיט", כפי שהוא מכנה אותן - תפקידים ברמה נמוכה ובינונית שנועדו להעסיק עובדים שלכלכלה אין בהם יותר שימוש. שמירתם במעגל התעסוקה, אומר גרבר, אינה בחירה כלכלית. היא משהו שהמעמד העליון עושה כדי לשלוט בחייהם של אחרים.

בין אם זה נכון או לא, העבודות המשעממות עלולות להתחלף באבטלה לשמה בקרוב. המגמה ארוכת הטווח מצביעה על רמה הולכת ופוחתת של תעסוקה בכמה מדינות עשירות. שיעור האמריקאים הבוגרים שמשתתפים בכוח העבודה הגיע לאחרונה לרמה הנמוכה מאז 1978.

בנאום שנשא לאחרונה הכלכלן לארי סאמרס, שאיזכר את המאמר של קיינס, נסקרו מגמות התעסוקה אצל גברים אמריקאים בני 54-25. בשנות ה-60 רק אחד מכל 20 גברים בגיל זה לא עבד. לפי הערכות של סאמרס, בתוך עשר שנים המספר הזה יגיע לאחד מכל שבעה. זוהי אינדיקציה אחת, לדברי סאמרס, שר האוצר לשעבר, לשינוי שמחליף כוח אדם בהון. במאמר של קרל בנדיקט פריי ומייקל אוסבורן מאוניברסיטת אוקספורד שפורסם ב-2013, נטען כי 47% מהמקצועות נמצאים בסיכון גבוה של מיכון. זה כולל ראיית חשבון, משפטים, כתיבה טכנית ומקצועות צווארון לבן אחרים.

השאלה אם המיכון יוביל לקשיים מתמשכים לעובדים דורשת בחינה מדוקדקת של ניסיון העבר, התיאוריה והמגמות הטכנולוגיות הקיימות. כל אלה מציגים תמונה מורכבת. הם גם מדאיגים יותר ממה שרוב הכלכלנים מוכנים להודות.

התיעוש היטיב 
עם העובדים

כלכלנים לוקחים כמובן מאליו את הקשר בין חדשנות לרמת חיים גבוהה יותר בגלל ניסיון העבר. התיעוש הביא לעלייה אדירה בהכנסה וברמת החיים בטווח הארוך, אף שבדרך היו קשיים מרובים. במהלך המהפכה התעשייתית מעטים יחסית עברו מחקלאות לתעשייה, וכשמספרם גדל, רבים מהם הועסקו במטלות חזרתיות וממוקדות. העובדים היו נתונים למשמעת קפדנית. המהפכה התעשייתית לא החליפה סתם שרירים במכונות - היא עיצבה את העבודות לרכיבים נפרדים שהפכו את העובדים לגלגלים במכונה.

לטענת ג'ול מוקיר, היסטוריון כלכלי באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי, ככל שהמכונות והטכניקות היו מתוחכמות יותר נדרשה עבודה מחושבת וזהירה יותר, שעבורה תוגמלו העובדים. מחקר של לורנס כץ מהרווארד ורוברט מרגו מאוניברסיטת בוסטון מראה כי הגידול בביקוש לעובדים בעלי כישורים גבוהים מצד אחד ונמוכים מצד שני דחק החוצה את האומנים הוותיקים ואת העובדים שבאמצע. "החיים לא השתפרו ממש בין 1750 ל-1850", אמר מוקיר. הצמיחה הוגבלה לכמה תעשיות, ורק בשלהי המאה ה-19, כשהשיפור התפשט לכל הכלכלה, השכר החל לעלות יחד עם פריון העבודה.

אי–פי

הרפורמות החברתיות והתנועות הפוליטיות העניקו כוח והשפעה לעובדים, והגידול המהיר בשכר סייע להפיץ את פירות התיעוש בקרב פלחי אוכלוסייה רבים. השקעה בחינוך סיפקה היצע עובדים לתפקידים המתוחכמים יותר, שהלכו והתרבו. מגמה זו נמשכה גם במאה ה-20, ככל שהחינוך העל־תיכוני התרחב.

קלודיה גולדין, כלכלנית בהרווארד, וכץ, כתבו כי העובדים היו "במרוץ שבין חינוך לטכנולוגיה" במשך תקופה זו, ורוב הזמן הם ניצחו. למרות זאת, לפני תור הזהב שלאחר מלחמת העולם השנייה לא היה שגשוג אמיתי לעובדים בכלכלות המפותחות, ומעמד הביניים לא שלט בפוליטיקה. בה בעת, הקומוניזם, מורשת התקופה האכזרית יותר של התיעוש, שימר מאות מיליוני אנשים בעולם בעוני, והשפעות האימפריאליזם שנישא על גל התיעוש האירופי הורגשו על ידי מיליארדי אנשים.

השפעות של שינוי טכנולוגי מורגשות לאט. אף שהתפוקה גדלה עם כניסת טכנולוגיה, עובדים רבים מגלים שהטכנולוגיה מתחרה בכישוריהם - והם נפלטים ממעגל העבודה.

מחשבים הם דוגמה טובה. בראשית המאה ה-20 "מחשב" היה בן אדם, או חדר מלא בני אדם המבצעים חישובים מתמטיים ידניים. סיום עבודתו של אחד היה נקודת התחלה לאחר. פיתוחים של מחשבים מכניים ואלקטרוניים העביר מהעולם את קבוצות העבודה האלה. ואולם, עם הזמן הם הגדילו את תפוקתם של האנשים שהשתמשו במחשבים החדשים בעבודתם.

חידושים טכנולוגיים רבים אחרים היו בעלי השפעה דומה. מכונות חדשות דחקו עובדי כפיים בתעשיות רבות, מטקסטיל ועד חרשות ברזל. בה בעת הן איפשרו להגדיל משמעותית את התפוקה לאדם יותר משכל אומן יכול היה להשיג.

כדי שמכונה תוכל להחליף עובד, המטלה שלו צריכה להיות שגרתית מאוד. בשל כך נעלמו תפקידי פס ייצור ותחומים מסוימים של ניהול חשבונות לטובת רובוטים וגיליונות אלקטרוניים. תחומים שקל פחות לפרק אותם לסדרה של מטלות חוזרות, כמו ניהול של עובדים אחרים או הוראה לפעוטות, ואפילו משרות אפורות יותר כמו ניקוי וסידור, הגדילו את הנתח שלהם בשוק התעסוקה.

למרות זאת, עובדים כאלה לא יכולים לנוח על זרי השכר שלהם. חברות מתנסות בטכנולוגיות חדשות ותהליכי ייצור. ההתנסות דורשת גמישות, מה שמעניק יתרון לעובד אנושי. עם זאת, בחלוף הזמן, כשהמודל האופטימלי נמצא ומקודד, קל יותר להפוך את התהליכים לשרשרת של מטלות חוזרות, ולמכן אותן.

לא תמיד מיכון הוא כדאי. דיוויד אוטור, כלכלן ב-MIT, כתב במחקר ב-2013 כי לא בהכרח כדאי למכן כל עבודה - חשוב לשים לב לעלות יחסית. כשניסאן מייצרת מכוניות ביפן, הוא מציין, היא נסמכת בעיקר על רובוטים. במפעל בהודו, לעומת זאת, החברה משתמשת בכוח אדם מקומי. גם כשהמכונות משתפרות אפשר למצוא לעתים כוח אדם מיומן זול יותר. מאז שנות ה-80 העובדים בארה"ב ובמקומות אחרים אינם מתחרים רק במכונות, כי אם בכוח אדם זול יותר.

תהליכים כאלה דחקו את האדם מתהליך הייצור בכלכלות העשירות. שיעור המועסקים בקווי ייצור בארה"ב ירד מ-30% מכלל התעסוקה בשנות ה-50 לפחות מ-10%. בה בעת, התעסוקה במגזר השירותים זינקה מפחות מ-50% ל-70% כמעט. בלתי־נמנע שחברות יתחילו ליישם את תהליכי ההתנסות והמיכון לתעשיות השירותים.

קדמה מהסוג שמאפשר לאנשים לשאת בכיסם מחשב שהוא חזק יותר מהמחשב הגדול ביותר שהיה בעולם לפני 20 שנה, עם תוכנה טובה יותר וגישה למידע שימושי, אנשים ומכונות, היא בעלת השלכות על כל סוגי העבודה.

אריק ברינוילפסון ואנדרו מקאפי, פרופסורים ב-MIT, מתארים עתיד של צמיחה כלכלית משבשת בספרם "The Second Machine Age", שיפורסם החודש. היתרונות של העידן החדש עצומים - אבל זו תהיה גם תקופה של שינוי מבלבל וקשה. הם מבססים את התחזית על זינוק בכוח העיבוד של שבבים, נפח זיכרון ומדדים אחרים של מחשב. צוואר הבקבוק העיקרי של החדשנות הוא הזמן שנדרש לחברה לסרוק את כל הצירופים האפשריים של טכנולוגיות חדשות ומודלים עסקיים.

התקדמות מבהילה של המצאות וחידושים מחזקת את דבריהם. לפני עשר שנים סברו כלכלנים טכנולוגים כי רק בני אדם יוכלו לנהוג במכוניות בתנועה כבדה. כעת מכונית של גוגל נוסעת בקליפורניה ללא נהג, אם כי המועד שבו היא תגיע לשוק עדיין לא ידוע.

יותר משרות בולשיט, פחות סיפוק בעבודה

גם לאחר שמחשבים הביסו מאסטרים בשחמט, אף אחד לא חשב שהם יוכלו להתחרות במשחקים המתבצעים בשפה טבעית. ואולם ווטסון, מחשב העל של יבמ, ניצח את המתחרים האנושיים בתחרות "מלך הטריוויה". גרסאות של ווטסון משווקות עתה לחברות במגוון תעשיות כדי לסייע בפתרון בעיות של זיהוי תבניות. היכולות שלהן הולכות ועולות, ומחירן יורד.

המכונות לא רק חכמות יותר, הן גם בעלות גישה ליותר מידע. הצירוף של ביג דאטה ומכונות חכמות יהפוך מקצועות רבים לסיטוניים, ובאחרים אפשר יהיה להסתדר עם פחות עובדים. תוכנות לכריית טקסטים יחליפו מומחים משפטיים. ביופסיות ינותחו על ידי תוכנות עיבוד חזותי. רואי חשבון ילכו בעקבות סוכני נסיעות וכספרים עם השיפור בתוכנות חישוב מס. מכונות כבר מצליחות לייצר ידיעות חדשותיות סבירות בתחום תוצאות ספורט ומידע פיננסי.

תפקידים שאי־אפשר למכן יעברו שינוי. טכנולוגיית עיבוד מידע יכולה לפרק תפקידים קוגניטיביים למטלות קטנות יותר. לא רק שזה יכניס מכונות במקום עובדים, זה גם יפחית את הסיפוק שאנשים מפיקים מעבודה - משרותיהם ייהפכו ל"משרות בולשיט", כדבריו של גרבר.

נהג מונית עשוי להיהפך לחיה נדירה בשנות ה-30 וה-40 של המאה הנוכחית. אלה הן בשורות רעות לעיתונאים שמסתמכים עליהם כמקור לידע מקומי והלכי רוח, אבל כמה עיתונאים כבר יישארו עד אז? האם יהיו בכלל טייסים? שוטרי תנועה? חיילים?

עדיין יהיו עבודות. אפילו פריי ואוסבורן, שמחקרם טוען ש-47% מקטגוריות התעסוקה יהפכו ממוכנות בתוך שני עשורים, מסכימים שתפקידים מסוימים - במיוחד כאלה שכיום דורשים רמה גבוהה של חינוך ומשלמים שכר גבוה - ישרדו (ראו תרשים). טיילר קואן, כלכלן באוניברסיטת ג'ורג' מייסון ובלוגר פופולרי, כותב בספרו האחרון, Average is" "Over (להיות ממוצע זה פאסה), שכלכלות עשירות מתפצלות לקבוצה קטנה של עובדים שיש להם כישורים שאינם יכולים להתמלא על ידי מכונות, ולהם הוא צופה גדולות ונצורות, וכל השאר, שלהם אין תקווה רבה.

אף שברינוילפסון ומקאפי מציינים כי פיתוח מודלים עסקיים המבוססים על ניצול טוב של טכנולוגיות חדשות ידרשו גמישות אנושית, אפשר גם להניח שבעידן השני של המכונות, הניסוי והטעייה האלה יהיו קלים יותר לניהול. יהיה קל להפליא להשיק סטארט־אפ, להביא מוצר חדש לשוק ולמכור למיליארדי צרכנים גלובליים. מי שיוצר רעיונות רבי מכר או משקיע בהם עשוי לגרוף רווחים חסרי תקדים כתוצאה מכך.

בספרו החדש טוען תומס פיקטי, כלכלן מבית הספר לכלכלה של פריז, כי ארה"ב היא חלוצה של מודל כלכלי אי־שוויוני להפליא שבו 1% מבעלי ההון העשירים ביותר ו"מנהלי־על" חוטפים נתח גדל מההכנסה הלאומית וצוברים ריכוז גדל והולך של העושר הלאומי. עליית מעמד הביניים - חידוש של המאה ה-20 - היתה בעלת חשיבות גדולה ברחבי העולם. דחיקתו יכולה לעורר פוליטיקה מסוכנת, בלתי־יציבה ואנטגוניסטית.

הפוטנציאל לשינוי דרמטי ברור. העתיד של אבטלה טכנולוגית נרחבת הוא דבר שקשה לרבים לקבל. כל תקופה גדולה של חדשנות הניבה נביאי זעם לשוק העבודה, ואולם הקדמה הטכנולוגית מעולם לא כשלה בעבר ביצירת הזדמנויות תעסוקה חדשות.

הרווח מהמיכון יהיה אמיתי, גם אם יצטבר בעיקר בידי בעלי המכונות. חלק ממנו יוצא על טובין ושירותים - מדריכי גולף, עובדי משק בית - ורובו יושקע בחברות שרוצות להתרחב ולגייס עוד כוח אדם, אולי. אף שאי־השוויון עלול לזנק בעולם כזה, אין הכרח שגם האבטלה תזנק. הדשדוש בשכר עשוי להיות עניין זמני, והזמנים הטובים עוד יגיעו.

AP

העבודות החדשות שייווצרו יהיו שונות מאוד מקודמותיהן. כמו שהמיכון שיחרר (או אילץ) עובדים לקחת תפקידים שדורשים כישורים קוגניטיביים תחרותיים יותר, הזינוק בבינת המכונות עשוי ליצור מקום לאנשים שמתמחים במקצועות רגשיים יותר, שעדיין אינם מתאימים למכונות: עולם של אמנים ותרפיסטים, יועצי אהבה ומדריכי יוגה.

עבודה רגשית ומלאת יחסי אנוש שכזו עשויה להיות קריטית לעתיד כפי שחריטת מתכות היתה בעבר, גם אם אין כלפיה כבוד רב בתחילה. הנורמות התרבותיות משתנות לאטן. משרות ייצור עדיין נחשבות טובות יותר, במושגים מעורפלים, ממשרות משרדיות. לאנשים במאה ה-18, עבודה בשדות נחשבה נאצלת יותר מעסקי אוויר כלשהם.

אף שהצמיחה בתחומי הכלכלה שאינם ממוכנים תורמת לתעסוקה, היא אינה בהכרח תורמת לשכר הריאלי. סאמרס ציין כי מחירים של מוצרים מוחשיים כמו טלוויזיות צנחו בחדות בעשורים האחרונים. מנגד, זינקו מחיריהם של דברים לא מוחשיים כמו חינוך גבוה ושירותי בריאות. אם אנשים היו חיים על טובין בלבד, השכר הריאלי היה עולה - ואולם התייקרות הדברים שאינם ממוכנים (שלעתים ההיצע שלהם נתון לשליטת המדינה ולכן אולי יש בהם מחסור), משמעותו שחבילת השכר אינה קונה יותר משקנתה בעבר.

הקדמה הטכנולוגית פוגעת בהכנסה בטווח הקצר אבל מעשירה בטווח הרחוק, ויכולה לייקר מוצרים ושירותים יותר משהיא מגדילה את השכר. אם החדשנות תצליח להפחית את עלויות השירותים כמו בריאות וחינוך גבוה, נראה שזה יקרה על חשבון תעסוקה, ואז תגדל ריכוזיות ההכנסה עוד יותר.

לשכפל את ההצלחה של המאה ה-19 וה-20

גם אם התחזית לטווח הארוך היא ורודה, אל למקבלי ההחלטות לשבת בחוסר מעש בינתיים. ההסתגלות לגלי הקדמה בעבר התבססה על מדיניות אקטיבית: הדוגמה הברורה היא השיפור העצום בחינוך באמצעות חקיקת חינוך תיכוני אוניברסלי והגידול בלימודים האקדמיים. אף שיש כיום תוכניות לשיפור דומה, קואן אומר כי יהיה קשה לשכפל את ההצלחה של המאה ה-19 וה-20.

כדי לשפר את הכישורים וכושר ההשתכרות של ילדי החקלאים והפועלים של המאה ה-19 לא נדרש הרבה יותר מהקמת בתי ספר שבהם ילמדו לקרוא, לכתוב ולבצע חישובים. דחיפת שיעור גבוה של בוגרי אוניברסיטה להשלמת תארים מתקדמים בהצלחה תהיה קשה ויקרה יותר. אולי חינוך מקוון זול וחדשני יצליח בכך, אבל כפי שמציין קואן, תוכניות כאלה מניבות הצלחה בדרך כלל למי שהיו מלכתחילה תלמידים חרוצים.

בעבר שיחקה הרווחה תפקיד משמעותי. החלופה להצטרפות לפרולטריון של המאה ה-19 היתה תת־תזונה. כיום, בגלל מדיניות הרווחה (שנולדה בכלל כתגובה לתיעוש ומימונה התאפשר בזכותו), אנשים בעולם המפותח מקבלים דמי אבטלה, קצבאות נכות וסעד מסוגים אחרים. יש להם יותר חסכונות מלאיכר במאה ה-19. משמעות הדבר היא שרצפת השכר - כלומר, השכר המינימלי שגורם לאנשים לצאת לעבודה - גבוהה במונחים היסטוריים. אם ממשלות מסרבות לאפשר למובטלים ליפול הרבה מתחת לרמת החיים המקובלת, רצפת השכר תעלה בהדרגה, ופחות אנשים יחפצו לעבוד. וככל שזה יעלה יותר, התמריץ להשקיע בהון במקום בעובדים יגדל.

כולם צריכים להפיק תועלת מהעלייה בפריון העבודה. במובן זה קיינס וממשיכיו תמימי דעים. חששותיו מאבטלה טכנולוגית נגעו ל"שלב ביניים של הסתגלות קשה". אולי זה מה שקורה. עם זאת, החברה האנושית עלולה למצוא עצמה בקשיים אם הצמיחה והחדשנות יתגמלו את בעלי הכישורים בעוד שהשאר ייאחזו נואשות בהזדמנויות תעסוקה הולכות ומידלדלות בשכר דורך במקום.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם