האם תוכלו לעשות כמו האיש הזה כדי לשרוד בעולם העבודה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם תוכלו לעשות כמו האיש הזה כדי לשרוד בעולם העבודה

מי שנכנס לשוק העבודה כיום מתחיל מהנקודה שבה הוא סיים, רק בלי התמימות

18תגובות

הוא היה נער בן 18 כשהגיע לארץ שסועת מלחמת עצמאות, בקושי בוגר תיכון, ללא הכשרה מקצועית כלשהי. העבודה הראשונה שקיבל היתה לנהוג בטרקטור ולחרוש בו את שדות הקיבוץ בעמק הירדן. הצלפים הירדנים לא הפחידו אותו, לא מפני שהיה אמיץ לב במיוחד, אלא מאחר שכך כולם התנהגו - המשיכו לחרוש ולעבוד תחת מטח הכדורים.

כשהתגייס לצבא זמן קצר לאחר שעלה לישראל, נשלח ללמוד חרטות מתכת - מקצוע תעשייתי שימושי ומעשי. אולם גם בצבא התרחשו שינויים בסביבת העבודה, ונהגים היו דרושים יותר. הוא נשלח לשבת מאחורי ההגה, וכשהשתחרר, במדינה צעירה שאוכלוסייתה צמחה בקצב רדיקלי בגלי עלייה שלא נפסקו, הוא המשיך בכך.

לקנות מספר למונית באותם ימים היה כמעט כמו לקנות בית, אך הוא חסך ועשה זאת, ובמשך קרוב ל-25 שנים הוא נהג בקו שירות במרכז. השירות שסיפק, בתקופה שבה "פרייבט" היה מוצר מותרות לעשירים בלבד, היה מבוקש במיוחד, ועד מהרה הוא היה יכול לקנות דירה ואף להעסיק נהגים שכירים בשעות שבהן נח מעבודתו. במילואים הוא שירת כנהג - בעתות מלחמה נהג עד החזית, ובעתות שקט הוביל שקיות של קניות של נשות קצינים בכירים.

דוברות משרד הביטח

בגיל העמידה נפלה עליו מכה: מחלת עיניים שהביאה לשלילת רישיון הנהיגה. למרות הקושי והעיניים הדומעות, יצא לקורס הנהלת חשבונות והחל לעבוד כעצמאי בעסקים קטנים, מגרד פרנסה. עידן המימון של שנות ה-80 עשה אנשים עשירים ברחבי העולם ופירנס אותו - לא ברווחה אבל בכבוד.

כשהגיע ניהול החשבונות הממוחשב, הוא היה באמצע העשור השישי לחייו, סוס עבודה משופשף אך לא מתוחכם במיוחד. הוא יצא לקורס הנהלת חשבונות ממוחשבת, קנה מחשב אישי מדגם XT, והחל לעבוד מהבית, בוחן באיטיות ובזהירות את המקלדת ומקיש עליה.

הוא לא רק סיפק שירותי ניהול חשבונות, אלא החל ללמד: בשנות ה-90 הגיעו לישראל בעלייה הרוסית המון מנהלות חשבונות צעירות שלא הכירו מחשבים ורצו להשתלב בשוק העבודה, והוא לימד אותן. הוא המשיך ללמד עד שנות ה-70 לחייו. כשנשאל מדוע אינו פורש אמר שזה בריא לעבוד. פנסיה מסודרת לא היתה לו, כי לא עבד כשכיר, אבל הוא חסך מספיק כדי לצאת לגמלאות בסופו של דבר.

אנשים כמוהו כבר לא יהיו הרבה: בתקופת חיים אחת הוא עבר את ההיסטוריה של התעסוקה העולמית המודרנית: מחקלאות לתעשייה, מתעשייה לשירותים, משירותים לשירותים פיננסיים, ולבסוף למחשוב. מי שנכנס לשוק העבודה כיום מתחיל מהנקודה שבה הוא סיים, רק בלי התמימות, ההבטחה והתקווה. הזדמנויות עדיין יש, אבל הן מיועדות לפחות ופחות אנשים, עם מחסומי מעבר הולכים וגבהים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#