המלחמה 
בעוני בארה"ב צוברת תנופה - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלחמה 
בעוני בארה"ב צוברת תנופה

מתברר שהעניים לא אשמים בעוני, ונראה שהציבור הבין זאת

4תגובות

50 שנה חלפו מאז הכריז נשיא ארה"ב דאז לינדון ג'ונסון מלחמה על העוני. דבר משעשע קרה בדרך לציון היובל הזה. לפתע, כך נראה, השמאל האמריקאי הפסיק להתנצל על מאמציו לטובת העניים - והחל למנף אותם. והשמרנים מוצאים את עצמם במגננה.

זה לא היה אמור להיות כך. במשך זמן רב, כולם ידעו שהמלחמה בעוני היא כישלון מהדהד. הם גם ידעו מדוע: זו היתה אשמת העניים עצמם. אלא שמתברר שזו היתה תפישה מוטעית, ונראה שהציבור הבין זאת.

הנרטיב היה כזה: תוכניות למלחמה בעוני למעשה לא צימצמו את העוני, מכיוון שעוני בארה"ב הוא בעיה חברתית - בעיה של משפחות מפורקות, פשיעה ותרבות של תלות שסיוע ממשלתי רק עודד. ומכיוון שהנרטיב הזה היה כה מקובל, ושהתנגחות בעניים נחשבה למועילה פוליטית, הרפובליקאים, וגם כמה דמוקרטים, נהרו אליו.

אלא שתפישה זו של עוני, שאולי היה בה גרעין של אמת בשנות ה–70, אינה עולה בקנה אחד עם מה שהתרחש מאז.

AP

המלחמה בעוני השיגה למעשה די הרבה. נכון ששיעור העוני לא ירד כמעט - אך האומדן המקובל אינו כולל את ערכן של תוכניות ציבוריות חשובות, כמו תלושי מזון והקלות מס הכנסה. כשמביאים את התוכניות האלה בחשבון, הנתונים מצביעים על ירידה משמעותית בשיעור העוני, וירידה חדה בהרבה בעוני החריף. ראיות אחרות מצביעות על שיפור באיכות חיי העניים: אמריקאים מעוטי הכנסות בריאים יותר כיום, ותזונתם בריאה יותר מאשר בשנות ה–60.

יתרה מזאת, יש ראיות חזקות לכך שתוכניות המלחמה בעוני הן בעלות השפעות ארוכות טווח - הן עבור מקבלי השירותים והן עבור ארה"ב בכללה. למשל, ילדים שהיתה להם גישה לתלושי מזון הם בריאים יותר ובעלי הכנסות גבוהות יותר בהמשך חייהם מאשר מי שלא היו זכאים לתלושים בילדותם.

גם אם ההתקדמות במאבק נגד העוני היא אטית ומאכזבת - האשם אינו בעניים, אלא בשוק התעסוקה המשתנה, שכבר אינו מציע שכר טוב לעובדים מהשורה. השכר טיפס בעבר במקביל לפריון העבודה, אך הקשר ביניהם הסתיים בסביבות 1980. השליש התחתון של כוח העבודה האמריקאי לא נהנה מעלייה בשכר הריאלי מאז תחילת שנות ה–70. השליש התחתון של גברים עובדים אף סבל מירידה חדה בשכר. קיפאון זה בשכר, ולא ניוון חברתי, הוא הסיבה לקושי במיגור העוני. במלים אחרות - בעיית העוני היא חלק מהבעיה הרחבה של גידול באי־שוויון, של כלכלה שבה כל פירות הצמיחה מגיעים לאליטה קטנה, המותירה את כל היתר מאחור.

השמאל צובר ביטחון

ASSOCIATED PRESS

אז איך צריך להגיב למציאות זו?

העמדה השמרנית גורסת שלא צריך להגיב כלל. השמרנים מחויבים לתפישה שלפיה הממשלה היא תמיד הבעיה - ולעולם לא הפתרון. הם מתייחסים לכל הזכאים לרשת הביטחון כאילו היו רמאים שנוהגים בקדילאק. אחרי הכל, במשך כמה עשורים עמדה זו שלטה בזירה הפוליטית, מכיוון שאנשי המעמד הבינוני בארה"ב ראו ב"רווחה" הטבה שאחרים מקבלים, אבל הם עצמם לא זכאים לה.

אך כל זה הוא נחלת העבר. בנקודה זו, העלייה של המאיון העליון על חשבון כל היתר כה ברורה, עד שבלתי אפשרי להדוף את הביקורת על העלייה באי־שוויון באמצעות הצגתן כאילו היו קריאה סוציאליסטית למלחמת מעמדות. במקביל, זמנים קשים אילצו יותר ויותר אמריקאים להיעזר ברשת הבטחון החברתית. כאשר השמרנים הגיבו באמצעות הגדרה של חלק זעיר, אך גדל והולך, של האוכלוסייה כטפילים בלתי מוסריים הם גרמו לעצמם להיראות קרים ואכזריים.

אפשר לראות את הדינמיקה הפוליטית החדשה בפעולה במאבק על קצבאות האבטלה. הרפובליקאים עדיין מתנגדים להארכת ההרחבה של הקצבאות - שאושרה בעיצומו של המשבר אך שתוקפה פג ב–1 בינואר השנה, אף ששיעור האבטלה נותר גבוה - אך הם שינו את טיעוניהם. לפתע, הם אינם קוראים ל"עצלנים" למצוא עבודה, אלא מדברים על אחריות תקציבית. אלא שאף אחד כבר לא מאמין למלה שלהם.

בינתיים, השמאל עבר למתקפה. בשמאל החליט שהמאבק באי־שוויון הוא קלף פוליטי מנצח. הפוליטיקאים מהשמאל רואים בתוכניות המלחמה בעוני סיפורי הצלחה. יוזמות שסייעו לאמריקאים נזקקים - בייחוד מאז פרוץ המשבר הכלכלי - והם חושבים שצריך להרחיבן.

לכן, נחשו מה? ביום ההולדת ה–50 שלה, המלחמה בעוני כבר אינה נראית ככישלון. במקום זאת, היא נראית כמו בסיס לתנועת שמאל גדלה, שצוברת ביטחון.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#