אירופה רוצה להשתחרר מאחיזת החנק של הגז הרוסי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אירופה רוצה להשתחרר מאחיזת החנק של הגז הרוסי

חברת הגז והנפט הממשלתית של רוסיה, גזפרום, קבעה במשך שנים את מחירי הגז הטבעי באירופה ■ אף שלקוחותיה הוותיקים, הכבולים לחברה בחוזים ארוכי טווח, נלחמים במדיניות התמחור שלה בהצלחה - גזפרום עשויה לקבוע את מחירי הגז באירופה עוד שנים רבות

4תגובות

הנפיצות של הגז הטבעי הופכת אותו לכלי נשק רב עוצמה. כאשר גזפרום, חברת גז ענקית הנשלטת על ידי הממשל הרוסי, הפסיקה את אספקת הגז לאוקראינה בתחילת 2009 בשל מחלוקת על חובות שלא שולמו, גם אירופאים מערבית לאוקראינה סבלו מכך. גזפרום מספקת כרבע מהגז של מערב אירופה להסקת בתים, להפעלת תנורי תעשייה ולתפעול תחנות כוח, מרביתו באמצעות צינור העובר באוקראינה. חברות החשמל והרגולטורים באירופה ניסו מאז לצמצם את כוח השוק של החברה הרוסית. אף שנראה כי הם מנצחים בקרב, גזפרום עוד עשויה להצליח לתמרן את לקוחותיה.

זירת הקרב המרכזית היא שיטת תמחור הגז. גזפרום מעוניינת שלקוחותיה האירופיים ימשיכו לרכוש גז ביוקר בחוזים ארוכי טווח, שחלקם נמשכים עשורים, ומחיריהם צמודים למחיר הנפט הגולמי. גזפרום עושה רווח נאה על לקוחות שכאלה מאחר שמחיר הנפט גבוה, בעוד שהיא מפיקה גז בזול משדות אדירים שפותחו בעידן הסובייטי. עם זאת, יותר ויותר מהגז באירופה נסחר כיום בשוק למסירה מיידית (ספוט) במחירים נמוכים יותר הנקבעים על ידי היצע וביקוש.

כאשר הגז החל להימכר בהיקף גדול בשנות ה–60, לא היה עדיין שוק שיכול היה לקבוע את מחירו. מאחר שהגז שימש כחלופה לנפט בהסקה ובייצור חשמל, נראה היה הגיוני להצמיד את מחירו למחיר הנפט הגולמי. כמו כן היה היגיון בחוזים ארוכי טווח: הקמת צינורות גז מסיביר למערב אירופה היתה דבר יקר. יצרניות הגז רצו להבטיח כי השקעותיהם יוחזרו, והקונים שמחו על כך שהבטיחו את אספקת הגז.

הסדקים החלו לבצבץ כאשר שוקי הגז של אירופה זועזעו על ידי המיתון העולמי ובעקבות הפריחה בתחום גז הפצלים בארה"ב. החל מ–2008 נוצרו עודפים של גז טבעי נוזלי (LNG) מקטאר, שבעבר סופק לאמריקה, ואלה החלו לזרום לאירופה ולהגדיל את שוק החוזים למסירה מיידית. במקביל, מחירי הנפט הגולמי טיפסו בהדרגה מתחילת 2009, וגררו אחריהם את מחירי החוזים על הגז הטבעי הצמודים למחיר הנפט. הביקוש לגז טבעי ירד. כל זה פתח פער גדול בין מחירי החוזים שדורשות חברות ממשלתיות כמו גזפרום או סטאטויל הנורווגית, לבין מחירי הגז הטבעי למסירה מיידית.

REUTERS

הלקוחות היו בדרך לקריסה

חברות חשמל וסיטוניות גז, המחויבות לחוזים ארוכי טווח, מצאו עצמן בתחרות מול יריבות קטנות יותר שרכשו גז זול יותר בשוק למסירה מיידית. הכאב היה גדול: לקוחות גזפרום הפסידו מיליארדי דולרים והיו בדרך לקריסה. כמה מהם התחננו בפני גזפרום.

ב–2010, לפי דיווחים, הן גזפרום והן סטאטויל הכניסו לחוזים שלהן תמחור למסירה מיידית. כמה קונים הפעילו זכות חוזית לגישור. ב–2012, חברת E.ON הגרמנית וחברת החשמל של פולין הגיעו להסדר עם גזפרום. מגשרים צדדו ב–RWE, חברת חשמל גרמנית נוספת, ודרשו שגזפרום תשנה את הנוסחה שלה ותביא בחשבון גם מחירי מסירה מיידית ותעניק ל–RWE החזר. חברת אדיסון האיטלקית אמרה בנובמבר האחרון כי בכוונתה לדרוש גישור.

גם הנציבות האירופית התייחסה לנושא. בספטמבר 2012 הנציבות פתחה בחקירת הגבלים עסקיים הבוחנת אם גזפרום מעכבת זרימה חופשית של גז באיחוד האירופי, מונעת כניסה של מתחרות במדינות מרכז ומזרח אירופה ומטילה מחירים לא הוגנים באמצעות הצמדה לשוק הנפט. גזפרום דוחה את ההאשמות. עם זאת, החקירה הדאיגה את החברה, ש–40% מהכנסותיה מגיעות מאירופה. באחרונה יש שמועה כי גזפרום קרובה להסדר עם האיחוד האירופי.

שיעור הגז האירופי הנרכש בשוק למסירה מיידית טיפס מ–15% ב–2008 ל–44% ב–2012, וכעת הוא מהווה יותר מחצי. בצפון מערב אירופה הוא מהווה 70% משוק הגז. סטאטויל אימצה את השינוי, ומוכרת כמחצית מהגז שלה בחוזים למסירה מיידית. שינוי זה מפעיל אף הוא לחץ על גזפרום. במחצית הראשונה של 2013, מחירי החוזים ארוכי הטווח שלה היו גבוהים רק ב–5%–6% מהמחירים למסירה מיידית, לעומת 70% יותר ב–2009.

גם גזפרום מתאימה עצמה למציאות החדשה. אף שמנהליה מתעקשים כי ההצמדה למחיר הנפט לא תיעלם, היא כבר מוכרת חלק מהגז שלה בשוק למסירה מיידית, ואף הרחיבה את פעילות המסחר שלה. עם זאת, עדיין מוקדם מכדי שאירופה תצהיר על ניצחון: היא קונה יותר מגזפרום, ולא פחות. ב–2013 החברה צפתה כי תייצא 160 מיליארד מטרים מעוקבים של גז לאירופה, הכמות הגדולה מאז 2008, והיא מסוגלת לשלוח 90 מיליארד מטרים מעוקבים נוספים.

להערכת הווארד רוג'רס מהמכון ללימודי אנרגיה באוקספורד, אם גזפרום תבטיח את מקומה כספקית הגדולה באירופה, היא תוכל להשפיע גם על המחירים למסירה מיידית.

לחברה יש לא רק את הגז הדרוש לכך, אלא גם את הצינורות. המאבק בין רוסיה לאיחוד האירופי על השפעה באוקראינה משקף בחלקו את חשיבות המדינה לשני הצדדים כנקודת המעבר של הגז מרוסיה. במקביל, נראה שגזפרום החלה לעבוד גם על נתיב חלופי ולהקים צינור בעלות של 38 מיליארד דולר, שמסוגל להעביר 63 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, תוך עקיפת אוקראינה, דרך הים השחור. צינור ה–Nord Stream, שעובר מתחת לים הבלטי, כבר מעניק לגזפרום קיבולת גדולה מדרוש לה לפי החוזים ארוכי הטווח, טוען האנליסט פיטר יוז.

גזפרום תמשיך לספק הרבה גז טבעי בחוזים ארוכי טווח. גם אם אלה יהיו מבוססים על מחיר המסירה המיידית, תהיה לה השפעה על מחירים אלה - ולכן גם על המחיר שמשלמים הלקוחות. גזפרום עשויה לקבוע את מחירי הגז באירופה עוד שנים רבות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#