סמוראים יכולים להקים סטארט-אפ? "יזמות היא ההזדמנות האחרונה של יפן" - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סמוראים יכולים להקים סטארט-אפ? "יזמות היא ההזדמנות האחרונה של יפן"

סטארט־אפיסטים צעירים מנסים להתנער מהתדמית השלילית שדבקה בהם בחברה היפנית, ולהקים חברות בתקווה שיחיו את כלכלת המדינה ■ לשם כך, הם נדרשים לעשות התאמות למנטליות המקומית: "הרוח הסמוראית דוגלת בנטילת סיכונים, אם כי בצורה צנועה ובפרופיל נמוך"

2תגובות

הצעירים בג'ינס ששותים אספרסו ומקלידים במחשביהם הניידים בחממה העסקית הזו בטוקיו נראים כאילו ביתם בעמק הסיליקון, ולא ביפן, שבה חליפות אפורות של אנשי תאגידים נחשבו במשך שנים לסימן הבטוח ביותר להצלחה. במסגרת תוכנית התמריצים הכלכלית האחרונה של ממשלת יפן, שנועדה להוציא את המדינה מהמצוקה שבה היא שרויה זמן רב, הצעירים בחממת סמוראי סטארט־אפ איילנד הם מרכיב חשוב: החייאת היזמות.

סימני ההתאוששות עדיין ראשוניים ועדיין לא ניכרים בנתונים הסטטיסטיים של סטארט־אפים והנפקות ראשונות, אבל אנליסטים ומשקיעים מדווחים על מאות חברות אינטרנט וטכנולוגיה שהוקמו בשנתיים־שלוש האחרונות. אלה, לדבריהם, יצרו מערכת אקולוגית של חממות כמו סמוראי סטארט־אפ איילנד וקרנות הון סיכון המשקיעות בסטארט־אפים בשלבים ראשוניים, בתקווה להרוויח מהם בעתיד.

כמה אוניברסיטאות גדולות - אותן אוניברסיטאות שזמן רב הגדירו הצלחה כעבודה בחברה מבוססת או במשרד ממשלתי אליטיסטי - מקימות לא רק חממות וקרנות הון סיכון משלהן, אלא גם מציעות שיעורים בהקמת סטארט־אפים. חלק מהיזמים הצעירים אומרים שהתקדמות אמתית תתאפשר רק אם ראש הממשלה, שינזו אבה, יקיים את הבטחתו לנער את התרבות התאגידית צרת האופקים של יפן. בה בעת, הם מודים כי העליות בשוקי המניות והאופטימיות הכללית, על רקע תוכנית התמריצים המכונה "אבנומיקס", כבר מקלות עליהם למצוא משקיעים ולקוחות.

"זוהי תחילתה של מגמה שיכולה להחזיר את יפן לחיים", אמר מיצורו איזומו, מייסד יוגלנה קורפוריישן, סטארט־אפ בתחום הביוטכנולוגיה ששוויו מוערך במיליארד דולר, ואחד היזמים החדשים הבולטים של יפן. "אם לא ניתן חופש לצעירים שלנו, המדינה תיהפך לחלשה מכדי לשרוד מכה נוספת כמו פוקושימה. יזמות היא ההזדמנות האחרונה של יפן".

NYT

היעדר רוח יזמית חזקה נחשבה במשך שנים לאחת הסיבות העיקריות לחוסר יכולתה של יפן להציל את עצמה מהדיפלציה ההרסנית. המדינה שממנה יצאו סוני, טויוטה והונדה לא יצרה מספיק ממשיכים.

אף שליפן יש מסורת ארוכה של יזמות במקצועות צווארון כחול כמו ייצור, לא היתה לה הצלחה רבה בהעברת היזמות הזו לתעשיות מבוססות ידע כמו תוכנה או מחשוב, שנמצאות בחזית העידן הדיגיטלי ושמתחרות כמו דרום קוריאה זינקו בעזרתן קדימה.

לפני עשור, כאשר ראש הממשלה באותה תקופה, ג'וניצ'ירו קואיזומי, ניסה להחיות את הכלכלה, נראה היה שיפן מעודדת יזמים צעירים. ואולם ההתעוררות הזו התפוגגה, במיוחד לאחר שאחד הבולטים שבהם, איל אינטרנט צעיר בשם טקאפומי הורי, שנהג להסתובב ברחובות טוקיו במכוניות פרארי, נכלא בעוון הונאת ניירות ערך.

מבחינת יזמים צעירים אחרים העניין בכלל לא היה אם הוא אשם או חף מפשע. הם ראו את נפילתו כסיפור שמראה כיצד הממסד המאפיר של יפן יכול למחוץ את מי שקורא תגר על הכללים.

להימנע מרכישות ראוותניות ושחצנות

סמוראי סטארט־אפ איילנד, מתחם משרדים בדמי שכירות נמוכים שנבנה על מטמנה במפרץ טוקיו, הוא חלוץ במה שרבים מקווים שיהיה הדור החדש של החדשנים, ורחוק שנות אור מהעולם התאגידי והקונפורמיסטי של יפן. הוא מציע לסטארט־אפים מגוון שירותים כמו ייעוץ משפטי חינם, שטחי משרדים זולים, מכונות אספרסו ומיטות למי שנשארים לעבוד כל הלילה.

בשעות אחר הצהריים של יום בהיר לא מזמן, ישבו עשרות יזמים יפנים לאורך שולחנות עץ בלופט מרווח שאת קירותיו עיטרו שורות של לוחמים סמוראים וציורים של פריחת הדובדבן. מייסד החממה, קנטרו סקאקיבארה, אמר כי האקלקטיות מכוונת. יזמים חייבים לחפש השראה בדמויות יפניות היסטוריות, במיוחד הסמוראים האמיצים אך לא אנוכיים, הוסיף.

הוא יעץ להימנע מהרכישות הראוותניות והשחצנות שבהם חטא הורי, כדי להפוך את היזמות למתאימה יותר לחברה השוויונית של יפן. "הרוח הסמוראית דוגלת בנטילת סיכונים, אם כי בצורה צנועה ובפרופיל נמוך שהולמים את יפן", אמר סקאקיבארה, 39, שהשקיע ברבות מ–60 חברות הסטארט־אפ בחממת איילנד.

עם זאת, הורי הוא עדיין דמות נערצת בקרב היזמים החדשים, הרואים בו חלוץ למרות מגרעותיו. סקאקיבארה סיפר שאף הזמין את הורי, שכבר השתחרר מהכלא, להעביר שיחת עידוד בחממה.

כשהחל להשקיע בחברות חדשות לפני שש שנים, סקאקיבארה חש בר מזל אם פנו אליו שני יזמים בשבוע לבקש מימון. כיום הוא מקבל שתי בקשות כל יום, לדבריו. הוא ואחרים שעוקבים מקרוב אחר סטארט־אפים, מייחסים את העניין הגובר לשינויים תרבותיים שמכרסמים לאט בתרבות המסתגרת של יפן.

הצעירים היפנים, שגדלו בעולם אינטרנטי שנמתח מעבר לגבולות ארצם, מוכנים יותר מהוריהם לקבל השראה ממודלים זרים כמו מייסד אפל, סטיב ג'ובס. אחרי שראו את נתח השוק של סוני צונח לטובת סמסונג הקוריאנית, רבים כבר לא מאמינים בתפישה של אבותיהם לגבי עמידותם של תאגידים מבוססים או משרות לכל החיים. "בעולם שבו הכל נמצא בסיכון, עדיף להיות הבוס של עצמך, ממונה על הגורל שלך", אמר יושינורי פוקושימה, 25, שחברת האינטרנט שלו צמחה ל–14 עובדים.

פוקושימה ייסד את החברה, גונסוי, בזמן לימודיו לתואר שני בהנדסת תוכנה, במטרה למכור את האפליקציה שלו - המנתחת עמודים ברשתות החברתיות כדי לאתר דיווחים חדשותיים שעשויים לעניין את המשתמשים. לדבריו, הוא דחה הצעות עבודה בחברות גדולות לפני שהקים את העסק.

אחרים הונעו מהפחד ליהפך ל"דור אבוד" נוסף, כמו האנשים שהתבגרו בתקופת המיתון הארוך של שנות ה–90 ותחילת שנות ה–2000, שבהן מחסור במשרות חדשות והזדמנויות הותיר צעירים רבים מועסקים רק באופן חלקי או מובטלים, מה שדירדר אותם מבחינה חברתית־כלכלית.

קפיטליזם יזמי נוסח עמק הסיליקון

יש המזהירים מתגובת נגד להתנהגות יזמית ששוברת את הכללים. נוריוקי טקהאשי מאוניברסיטת מוסאשי בטוקיו, המתמחה ביזמות, הצביע על מחקרים השוואתיים בעולם שמציבים את יפן בתחתית כלכלות המערב ואסיה מבחינת הקבלה החברתית של יזמים.

לדברי טקהאשי ואחרים, כדי שקפיטליזם יזמי בנוסח עמק הסיליקון באמת ישגשג ביפן, צריך להתגבר על הדעות הקדומות המושרשות מאוד בחברה המקומית נגד יזמים, הנתפשים כתאבי בצע שלנגד עיניהם נמצא רק הקידום העצמי. המכשול הגדול ביותר הוא הסטיגמה שהוצמדה ליזמים לאחר נפילתו של הורי.

אחד מאלה שמנסים למצוא דרך חדשה וליצור ליזם היפני גרסה מקובלת יותר מבחינה תרבותית הוא מיצורו איזומו, מייסד סטארט־אפ ביוטכנולוגי, שנהפך לדמות בולטת בתקשורת המקומית.

החברה שלו, יוגלנה, שמה לעצמה למטרה להפוך פלנקטון למקור תזונה זול למדינות מתפתחות ולחומר גלם עבור סוג חדש של ביו־דלק למטוסים. אף שהמוצר העיקרי של החברה היה משקה בריאות בצבע ירוק זרחני, המשקיעים התרשמו למדי. בדצמבר, ההנפקה הראשונה לציבור של יוגלנה העניקה לה שווי של יותר ממיליארד דולר, ונהפכה בן לילה את איזומו בן ה–33 למולטי־מיליונר.

עם זאת, איזומו עדיין נזהר שלא להפגין ראוותנות. הוא חי בדירת שני חדרים, לא מחזיק במכונית או בטלוויזיה, ואומר כי הוא מעוניין בכך שהמוצר שלו יאכיל את העניים בבנגלדש. "הורי יצר ליזמים תדמית שלילית, של משהו תאב בצע", אמר איזומו הנלהב, שסביב צווארו כרוכה עניבה בצבע ירוק בהיר. "יזמים צעירים רוצים לשנות את דפוס החשיבה הזה".

הסימן הבולט ביותר לשינוי הוא אולי מספר בוגרי אוניברסיטאות העלית - אלה שיכולים עדיין לקבל משרות תאגידיות בכירות אם יחפצו בכך - בין מייסדי הסטארט־אפים. איזומו ופוקושימה הם בוגרי אוניברסיטת טוקיו, מהאוניברסיטאות הטובות ביפן.

לפי האוניברסיטה, 25 חברות כבר החלו לצמוח בתוך מה שהיא מכנה "פלאזת היזמים". אוניברסיטת ואסדה היוקרתית של טוקיו, שהציגה השנה תוכנית לתמיכה בסטארט־אפים, אומרת שכבר יצאו ממנה חמש חברות חדשות. המספרים האלה אמנם עדיין נמוכים, לדברי שיגאו קגמי, פרופסור למינהל עסקים שמסייע לנהל את החממה באוניברסיטת טוקיו, "אבל העובדה שזה בכלל קורה היא הזדמנות אדירה ליפן".

"כפי שסטיב ג'ובס הראה", הוסיף קגמי, "צריך רק סיפור הצלחה אחד או שניים כדי לשנות את העולם".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#