קרן המטבע: חובות מדינות המערב קרובים לשיא של 200 שנה - גלובל - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרן המטבע: חובות מדינות המערב קרובים לשיא של 200 שנה

אם ממשלות הכלכלות המפותחות לא יפחיתו את רמות החוב באמצעות שיטות המקובלות בשווקים מתעוררים, צפוי גל של חדלות פירעון בסגנון שנות ה-30 ■ "מקבלי ההחלטות במדינות המערב נאחזים באשליה לפיה מדינות עשירות שונות מאזורים עניים בעולם"

15תגובות

רמות החוב של מדינות המערב מתקרבות לרמה הגבוהה ביותר זה 200 שנה, ואם לא ינקטו בצעדים לצמצום חובותיהן צפוי גל של חדלות פירעון בסגנון שנות ה-30 של המאה הקודמת, לפי מחקר חדש של קרן המטבע הבינלאומית (IMF).

בין הצעדים שיאלצו מדינות המערב לבצע כדי להימנע מחדלות פירעון נמנים קיצוצים רחבי היקף, ארגון מחדש של חובותיהן ומגוון צעדים לבקרת הון, כתבו הכלכלנים כרמן ריינהרט וקנת רוגוף מאוניברסיטת הרווארד במחקר חדש שפירסמה קרן המטבע. לדבריהם, מקבלי ההחלטות אינם מעריכים את עומקה ואורכה של ההאטה הכלכלית, ולא יהיה די בצנע תקציבית כדי לפתור את בעיית החוב.

"ברור שממשלות צריכות להיות זהירות בהנחתן כי צמיחה לבדה יכולה להביא לסיום המשבר. במקום זאת, יתכן כי ממשלות המדינות המפותחות צריכות לשקול את הגישות המשויכות מזה זמן רב לשווקים המתעוררים, ואשר המדינות המפותחות עצמן נקטו בהן בעבר הלא כל כך רחוק", כתבו ריינהרט ורוגוף, שעבדו בעבר בקרן המטבע, כאשר רוגוף שימש ככלכלן הראשי של הקרן.

שני הכלכלנים חוזרים במחקרם אל נבכי ההיסטוריה, ומתארים את גל חדלות הפירעון שפקד את מדינות אירופה המתקדמות והמתפתחות בעקבות חובות שצברו במלחמת העולם הראשונה, ואת המצב של ארה"ב במהלך שנות ה-30. לדבריהם, "שכחה קולקטיבית" של אירועים היסטוריים אלו היא שהובילה למדיניות הנוכחית אשר במקרים מסוימים מאיימת להגדיל את המחיר הסופי של צמצום החובות.

"באירופה, שם המשבר הפיננסי התפתח למשבר חובות במספר מדינות, השלב הנוכחי במעגל ההכחשה מתאפיין בגישת מדיניות רשמית המבוססת על ההנחה כי ניתן לחזור לצמיחה נורמלית באמצעות תמהיל של צעדי צנע, תיקונים קטנים וצמיחה", כתבו ריינהרט ורוגוף. "הטענה שם היא כי כלכלות מפותחות אינן צריכות ליישם את אותם כלים שבהן משתמשים השווקים המתעוררים, ובכלל זה ארגון מחדש של חובות, אינפלציה גבוהה יותר, בקרת הון ומגוון צעדים משמעותיים לצמצום חובות הממשלה", הוסיפו. לדבריהם, הגישה הזו - הרווחת בקרב מקבלי ההחלטות בכלכלות המפותחות - שגויה ועומדת בסתירה לניסיון ההיסטורי.

בלומברג

ריינהרט ורוגוף ממשיכים וטוענים כי מקבלי ההחלטות במדינות המערב נאחזים באשליה לפיה מדינות עשירות שונות מאזורים עניים בעולם ועל כן יכולות לצמצם את חובותיהן על ידי תמהיל של צעדי צנע, צמיחה ותיקוני מדיניות קטנים. ההנחה שעומדת בבסיס אשליה זו היא כלכלות מפותחות אינן צריכות לנקוט בלהטוטים כמו ארגון מחדש של חובות, מכיוון שבכך יפגעו באמינות שאותה צברו במאמץ רב.

החובות מתקרבים לשיא של 200 שנה

היחס בין החוב הממשלתי לתוצר המקומי הגולמי (GDP) צפוי להגיע השנה לרמה של 95.3% בגוש היורו ולרמה של 109.2% בארה"ב, לפי תחזיתה האחרונה של קרן המטבע מחודש אפריל האחרון. בה בעת, היחס חוב-תוצר בשווקים המתעוררים צפוי להגיע ל-33.6% בלבד.

ריינהרט ורוגוף ציינו כי רמות החוב של ממשלות הכלכלות המפותחות נמצאות כעת ברמה שלא נראתה כמותה מאז מלחמת העולם השנייה, וכי הן מתקרבות לשיא של 200 שנה. "קשה להפריז בגודלה של בעיית החוב הכוללת שעומדת בפני הכלכלות המפותחות. רמת החוב של הממשלות המרכזיות בכלכלות המפותחות מתקרבת לשיא של שתי מאות שנים", כתבו.

לדברי שני הכלכלנים, כדי לפתור את בעיית החוב לא די בחבילות החילוץ שהותנו בצעדי צנע - כפי שמעיד המצב באירופה מאז המשבר הפיננסי של 2008. במקום זאת, לאור גודל הבעיה, נדרש ארגון מחדש של החובות, במיוחד במדינות הפריפריה של אירופה. הפתרון שהם מציעים - על סמך הניסיון ההיסטורי - צריך לכלול שילוב של צעדי בקרת הון, דיכוי פיננסי (כמו הטלת מס על חסכונות), אינפלציה וחדלות פירעון.

"לאור רמות החובות הציבורי הפרטי ההיסטוריות, קשה לראות פתרון למשבר הנוכחי בן חמש השנים שאינו כרוך בתפקיד גדול יותר של ארגון מחדש מפורש", כתבו ריינהרט ורוגוף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#