הכלכלה בצרות? אז נעשה קולות מלחמה - גלובל - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכלכלה בצרות? אז נעשה קולות מלחמה

האם הלאומנות של רה"מ יפן מסתירה תוכנית גאונית להצלת הכלכלה?

6תגובות

בפאתי דרום־מזרח אסיה שוקעת בשעות אלו השמש על שרשרת איי מריבה. מצד אחד שלהם עומדת המעצמה הכלכלית העולה, סין. מצד שני, המעצמה הכלכלית השוקעת, יפן. איי סנקאקו שבמרכז המחלוקת התגלו ונכבשו על ידי יפן במאה ה–19. הם אינם מיושבים, אך יש בהם אוצרות טבע שחביבים מאוד על סין. אולם החשיבות האמיתית של איי סנקאקו, שגם טייוואן תובעת בעלות עליהם, אינה בנפט ובגז שטמונים בקרקעית הים כמו שהיא, אלא בהיותם במה למפגן שרירים פוליטי וצבאי בין יריבות היסטוריות.

הסיכויים הגוברים לעימות צבאי, אם סין תכריז על אזור הגנה אווירי מעל האיים, הביאו את ארה"ב להכריז כי תעמוד לצד יפן, ואת העולם לתהות אם מישהו ירד פה מהפסים. האם בעידן זה של שלום ממושך בין המעצמות הגדולות מחירו של קונפליקט צבאי שכזה לא יהיה יקר מנשוא עבור כל הצדדים המעורבים, וגם עבור הצדדים הבלתי מעורבים?

אי–פי

שינזו אבה, ראש ממשלת יפן, אומרים לנו הפרשנים, הוא לאומן ימני שמבקש להחיות את תהילת העבר של יפן ללא התנצלות. משינוי ספרי הלימוד בבתי הספר, דרך ביקור במקדש יסוקוני המנציח את זכרם של הרוגי המלחמה של יפן, כולל כמה שהוכתרו כפושעי מלחמה, ועד הרחבת היצוא הצבאי של יפן ומעורבות חייליה בעולם - אבה נקט צעדים שעוררו זעם והתנגדות אצל יריבותיה ההיסטוריות, סין ודרום קוריאה.

אבה שואף לשכתב את החוקה היפנית הפציפיסטית, שהוכתבה לה על ידי ארה"ב בסוף מלחמת העולם השנייה, ולהפוך את יפן לכוח צבאי במאה ה–21. האם אבה הולך לסבך את יפן בסכסוך צבאי עם סין רבת העוצמה דווקא בזמן שהכלכלה של יפן מתחילה להתאושש ממשבר כלכלי שנמשך יותר משני עשורים? או שמא אבה מעריך שהגישה הפציפיסטית, המפייסת והבינלאומית - מה שנחשב ביפן לשמאל פוליטי - צריכה לפנות את מקומה לזהות לאומית מוגדרת יותר?

תוקף בשלוש חזיתות

מאז בחירתו לראשות הממשלה בקדנציה הנוכחית (אבה היה ראש ממשלת יפן גם ב–2006–2007, בכהונה לא מוצלחת שהסתיימה בהתפטרות מבישה), פעל אבה בנחישות רבה להביא למפנה בגורלה העגום של כלכלת יפן.

הוא הכריז על אסטרטגיה כלכלית שפועלת בשלוש חזיתות: מתן תמריצים מוניטריים - כלומר מהלכים של הבנק המרכזי להרחיב את היצע הכסף ולעודד את הפעילות הכלכלית; תמריצים פיסקליים - הגדלת התקציב הממשלתי; ורפורמות מבניות להגמשת המשק הסקלרוטי של יפן. הבעיה החמורה ביותר של יפן היא הדיפלציה - נסיגת מחירים שגורמת למשקי הבית להקטין צריכה, ולכל הפעילות הכלכלית לדעוך עמה.

מאז 1999 סבלה יפן מ–11 שנים של דפלציה, שנתיים של אינפלציה אפסית (פחות מ–0.3%) ורק שנה אחת של עליית מחירים שנחשבת נורמלית (1.4% ב–2008, ראו תרשים). לשם השוואה, בכלכלות כמו ישראל וארה"ב יעד האינפלציה המקובל הוא 2%.

התוצאות הראשוניות של מדיניותו של אבה היו מרשימות: הכלכלה היפנית צמחה בקצב של כ–4% במחצית הראשונה של השנה; מדד הבורסה, ניקיי 225, עלה ב–57% (נומינלית) השנה, העלייה הגדולה ביותר זה 41 שנים; והין היפני, שסבל מהמחלה הפרדוקסלית של התחזקות בזמן שהכלכלה חלשה, נסוג ב–2013 בכמעט 20% ל–105 ין לדולר. חשיבותו של שער המטבע עצומה עבור הכלכלה היפנית, שלה מאזן סחר חיובי המהווה את מנוע הצמיחה שלה. כל עלייה של ין אחד בשער הדולר־ין משמעו תוספת גדולה של רווח לחברות המייצאות מיפן. כך , למשל, הודות לחולשת הין זינקו רווחי טויוטה ב–70% ברבעון השלישי.

החובות 
הגבוהים בעולם

"יפן חזרה", הכריז אבה בוושינגטון בקיץ האחרון. ואולם ברבעון השלישי ניכרה האטה משמעותית בצמיחה היפנית, המיוחסת בעיקר לחולשת יישומו של החלק השלישי של התוכנית הכלכלית של אבה - השינוי המבני. ולא שאבה לא מנסה: אחד המהלכים הבולטים בניסיון לשנות את אופיה של הכלכלה היפנית, הסובלת מאוכלוסייה מזדקנת וצריכה פרטית חלושה, הוא לקדם את זכויות הנשים במטרה לשלב אותן במעגל העבודה. "אני רוצה שהחברה היפנית תהיה כזו שבה נשים זורחות", הוא אמר בנאום בעצרת האו"ם בספטמבר, שאת חלקו הגדול הקדיש לנושא הנשים.

בפני אבה עומדים אתגרים קשים. כדי לממן את הוצאות הממשלה התופחות, העלה אבה את מס הקנייה מ–5%, רמה מהנמוכות בעולם, ל–8%. ההעלאה, שתיכנס לתוקף ב–2014, עלולה לבלום את הצמיחה המתחדשת ביפן, אך לאבה אין ברירה, מכיוון שלממשלת יפן יש את החובות הגבוהים בעולם: 10.3 טריליון דולר - יותר מכפליים מגודל הכלכלה.

אבה התמהמה ב–2013 עם מהלכי הדה־רגולציה הגדולים והשינוי המבני שהבטיח, מסיבות של תועלת פוליטית, עם הבחירות לבית התחתון של הפרלמנט שאילצו אותו להיכנע לאינטרסים פוליטיים ועסקיים.

בקריאותיו להשיב את הגאווה הלאומית של יפן ייתכן שאבה פועל באופן מודע או שלא מודע, לעורר בעקיפין גם את הכלכלה היפנית, אולי באמצעות הכנסת אלמנט של סכנה חיצונית; אבה צריך למצוא דרך לגייס את העם שלו לשינויים הגדולים ולמה שעשוי להיות מאבק קשה להבראת המשק היפני. ייתכן שתרועת הקרבות הלאומנית שלו היא הדרך לזרוע בלב היפנים תחושה מחודשת של אחדות עבור אומה שההרמוניה והסדר המופתיים שלה מסתירים מתחת לפני השטח קשיים שאין מי שיזעק עליהם.

מחוכם, גמיש 
- ולאומן

רויטרס

הצונאמי הנורא שפגע בחופיה של יפן ב–2011 חשף קהילות שחיות בעוני ובידוד יחסי, נסתרות מעין ולב. בשנים האחרונות התפרסמו מקרים (אמנם מבודדים וחריגים) של משפחות שגוועו בשקט מרעב ובקור בהיעדר אמצעים כלכליים נאותים לשרוד. התמ"ג לנפש של יפן, 35 אלף דולר, מציב אותה במקום ה–22 בעולם, לפי קרן המטבע הבינלאומית (נתוני 2012), אך זה רק שלוש מקומות ו–2,000 דולר בשנה מעל ישראל (הנתונים במונחי שיוויון כוח קנייה).

באומה שבה הנורמה היא להרכין ראש, לקבל את הדין ולרעוב בשקט בלי לדפוק על סירים במרפסות, קשה לצפות להתעוררות כלכלית פתאומית בלי דחיפה הגונה.

מרבית המומחים לענייני יפן ושינזו אבה מעריכים כי הוא פוליטיקאי מחוכם וגמיש, שיצליח לתמרן בין השאיפות הלאומניות שלו (שאותן ביטא בספרים שכתב בעבר), לבין המציאות הפוליטית והכלכלית שבה יפן תלויה, בין היתר, ביצוא לסין ולקוריאה. קשה להאמין שאבה חושב שיציאה למלחמת עולם תחסל את קשייה הכלכליים ואת חובותיה של יפן, כפי שקרה לארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה.

זה נכון רק לגבי המנצחים, לא המפסידים. בעולם של ימינו, עם כל מגרעותיו, שלום משתלם כלכלית יותר ממלחמה - אולם גאווה לאומית עשויה להיות התבלין שאבה יכפה על ציבור בוחריו לשלב בתפריט שלהם, אם ירצו בכך או לא.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#