יש לכם חתך באצבע? בארה"ב 
תשלמו 2,000 דולר כדי לתפור אותו - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש לכם חתך באצבע? בארה"ב 
תשלמו 2,000 דולר כדי לתפור אותו

אחת הדוגמאות הבוטות לכשל שוק הבריאות האמריקאי נמצאת בחדרי המיון, שנהפכו בעשור האחרון למרכזי רווח שגובים מחירים מופקעים מהחולים ■ המומחים אומרים: "בתי החולים הם מכונות שמתדלקות את עצמן וגדלות ללא הרף" ■ כתבה שלישית בסדרה

55תגובות

עם דם נוטף מחתכים עמוקים, הגיעו שני פצועים לחדר המיון פסיפיק מדיקל סנטר שבקליפורניה. לדיפיקה סינג, 26, היה חתך בברך מנפילה בחצר. אורלה רוש, פעוטה רעשנית, נפלה מספה ופתחה את הראש. הטיפול היה יעיל ובית החולים נעים. כשהגיע הזמן לשלם, גילתה סינג שטיפול בשלושה תפרים עולה 2,229 דולר. החתך של אורלה, שטופל בדבק עור, עלה 1,696 דולר.

"מה עלה כל כך הרבה"? שואלת סינג. בבית החולים לנוקס היל בעיר ניו יורק קיבל דניאל דיאז, איש יחסי ציבור, חשבון בסך 3,355 דולר - הוא נזקק לחמישה תפרים באצבע שנחתכה כשקילף אבוקדו.

במערכת רפואית הידועה בחוסר השקיפות של העלויות שלה והחשבונות המנופחים, אין משהו מעוות יותר מתמחור בבתי החולים, אומרים כלכלנים. חשבונות בתי החולים מהווים שליש מהעלות השנתית הכוללת בסך 2.7 טריליון דולר, שמשלמת ארה"ב על שירותי הבריאות. בתי החולים הם גם המקור העיקרי להתייקרות השירותים הרפואיים, לפי מחקר של "ג'ורנל אוף דה אמריקן מדיקל אסושיאיישן".

יום אשפוז בבית חולים בארה"ב עולה יותר מ–4,000 דולר בממוצע - פי חמישה מכל מדינה מפותחת אחרת. בתי החולים היקרים ביותר במדינה גובים יותר מ–12,500 דולר ליום. ברבים מהם, חדרי המיון הם מרכזי רווח, שבהם הטיפול הפשוט ביותר מגיע ליותר מ–1,000 דולר.

NYT

הסיבה העיקרית לעלויות הגבוהות, אומרים כלכלנים, היא כלכלית ולא רפואית: בתי החולים הם השחקנים החזקים ביותר במערכת הבריאות, שבה אין שום רגולציה על המחירים בשוק הפרטי. התייקרות התרופות, הציוד הרפואי ושירותים אחרים, ועמלות שגוזרים מתווכים - משחקים תפקיד גדול בהתייקרות עלויות הבריאות. ואולם לא פחות מכך, חשובים מיזוגים שיצרו רשתות בתי חולים גדולות, כמו פרטנרס בבוסטון או באנר בפיניקס, ששולטות בחלקים גדולים של ארה"ב ומאפשרות להם לדרוש מחירים גבוהים מחברות ביטוח ומעסיקים.

במדינות אחרות מחיר יום אשפוז כולל גם שירותים בסיסיים. בארה"ב, לא. פה שום דבר - אפילו לא אספירין, עירוי נוזלים או ביקור של פיזיותרפיסט - אינו בחינם. רשימת המחירים כוללת 32,901 דולר לצילום רנטגן, 5,510 דולר ללידה פשוטה - לא כולל 731 דולר לכל שעת צירים ו–137 דולר לשקית עירוי - וכדור קודאין שעולה חצי דולר בבית המרקחת, עולה בבית החולים 20 דולר.

התוצאה: אנשים מסרבים לחזור לבית החולים לביקורת. איימי ברנסטין, 54, חתכה עצמה כשניקתה את מטבחה שנפגע בהוריקן סנדי. "כל כך נרתעתי ממחיר התפרים, שכשהגיע הזמן להוציא אותם, עשיתי זאת בעצמי".

מהעשירים גובים יותר

NYT

ד"ר וורן בראונר, מנכ"ל קליפורניה פסיפיק, אמר כי יש סיבות טובות לגבות את הסכומים הגבוהים האלה: בתי החולים מעסיקים עובדים מקצועים ומיומנים 24 שעות ביממה, משדרגים את הציוד לחדיש ביותר ומעלים סטנדרטים. הם גובים יותר מחולים עשירים כדי לפצות על הפסד מחולים שבהם מטפלים במחירי הפסד.

ואולם לדברי כלכלני בריאות, אף שרוב בתי החולים פועלים כארגונים ללא מטרות רווח, הם עתירי הכנסות ובזבזניים שלא לצורך. "הם מכונות שמתדלקות את עצמן וגדלות ללא הרף", אמר ג'יימס רובינסון, כלכלן ופרופסור למדיניות בריאות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. "יש אינסוף ציוד שאפשר לקנות, אבל לא את כולם צריך בשביל לספק רפואה טובה".

המחירים נקבעים באופן שרירותי, שלא קשור לעלויות או למחירי השוק, אומרים מומחים. "אין מגבלות שוק", אומר פרופסור גלן מלניק, פרופסור לכלכלת בריאות באוניברסיטת דרום קליפורניה. המחירים משתנים מבית חולים לבית חולים ועל פני זמן באותו בית חולים. משכורות של אלפי אנשים המועסקים בבתי החולים הגדולים נכללות בחישוב מחיר הטיפולים, הציוד ודמי שימוש במתקן - שנגבים רק משום שהפציינטים נכנסו בדלת. דמי שימוש במתקן יכולים לעלות יותר מ–1,000 דולר.

מרכזי הרווח: חדרי המיון

חדרי מיון נהפכו למרכזי רווח גדולים בעשור האחרון כשהעלו את דמי הטיפול ו"ניהלו" את תמהיל הלקוחות. הם כל כך רווחיים, שבטקסס פתחו קבוצות רופאים חדרי מיון ללא בתי חולים בצדם.

במקביל, בתי החולים מנסים להתנער משירותים שאינם מכניסים. ב–2012 הוציא קליפורניה פסיפיק לקבלן חיצוני את הדיאליזות לנוכח מחאת הלקוחות. בית החולים סאטר בסקרמנטו, שרכש בית חולים מתפורר בשכונה ענייה, סגר את המחלקה הפסיכיאטרית, שהפסידה כסף.

"צריך דוקטורט בכלכלת בריאות כדי להבין את התמחור", אמר בראונר, שהודה כי המחירים של קליפורניה פסיפיק מופרזים. לדבריו, מדובר בקיזוז ההפסדים על חולים לא מבוטחים. מדיקל, תוכנית הבריאות הממלכתית של קליפורניה, משלמת לדבריו 10%–20% מעלויות הטיפול. מדיקר, התוכנית הפדרלית, משלמת כ–70%, עם מחיר קבוע לאשפוז. מבוטחים פרטיים משלמים בנפרד לכל טיפול.

אף שמעמד בתי החולים כארגונים ללא כוונת רווח מאפשר להם לקבל הטבות מס של עשרות ומאות מיליוני דולרים, קליפורניה פסיפיק הוציא 1.27% בלבד מהכנסותיו מחולים ב–2011 על טיפול בחינם לנזקקים. הממוצע של בתי החולים בארה"ב הוא 2.07%. סאטר מעסיק 28 מנהלים שמשתכרים יותר ממיליון דולר בשנה - וארבעה מהם מקבלים שכר מהגבוהים במדינה לתפקידם. מנכ"ל בית החולים משתכר יותר מ–5 מיליון דולר בשנה. ראונר, רופא נחשב שבילה את מרבית הקריירה שלו באקדמיה, קיבל יותר מ–1.2 מיליון דולר ב–2011.

בשורה התחתונה, לא נמצא שום מתאם בין מחירים גבוהים לתוצאות רפואיות טובות. לקליפורניה פסיפיק יש תוצאות ממוצעות ברוב הקטגוריות, למעט ניתוחים, שבהם דורג כמעולה. במחקר חדש התגלה כי בתי חולים שיש בהם שיעור גבוה של סיבוכים, גובים את המחירים הגבוהים יותר. "אם משלמים לבתי החולים יותר, הם מבזבזים את זה. אם משלמים פחות, הם מתאימים את עצמם", אמר רובינסון.

המחירים הגבוהים מתפשטים גם לבתי החולים הקטנים. תיאורטית, מיזוגים שיוצרים בתי חולים גדולים צריכים להפחית את העלויות. ואולם התוצאה היא מערכות ענקיות ומורכבות, שהעלויות המינהליות בהן תופחות. כך, 190 מיליארד דולר מ–2.5 טריליון דולר שהוצאו על בריאות בארה"ב ב–2009 היו על מינהלות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#