למקסם רווחים, להנציח העוני: למה עובדי מקדונלד'ס ו-וול מארט זקוקים לקצבאות כדי לשרוד? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למקסם רווחים, להנציח העוני: למה עובדי מקדונלד'ס ו-וול מארט זקוקים לקצבאות כדי לשרוד?

העובדים בשתי המעסיקות הגדולות בארה"ב משתכרים כה מעט, שהם הפכו לקבוצה הגדולה ביותר של צרכני תלושי מזון וקצבאות רווחה; במקום פשוט להעלות את שכרם, שתי חברות הענק מסייעות לעובדים לקבל קצבאות מהממשל - וגורמות למשלם המסים לסבסד אותן בסכומי עתק

10תגובות

נראה שסחטניות הקצבאות הגדולות חזרו לכותרות בימים האלה. הסטריאוטיפ הישן הוא על אם חד-הורית מעיר גדולה – המונח המכובס לאישה שחורה – שמביאה לעולם תינוקות בשרשרת כדי להגדיל את קצבאות הרווחה מהממשל (תוסיפו גם קאדילק חדשה והמיתוס יהיה שלם). בלי קשר, רפורמת הרווחה של שנות התשעים שמה קץ לנרטיב הזה.

אך סחטניות הקצבאות החדשות הן הרבה יותר גדולות, עשירות והרבה פחות ראויות לתמיכה של משלם המסים. מלכות הקצבאות החדשות של אמריקה כיום הן וול מארט ומקדונלד'ס.

הסוגיה הזאת הפכה להיות בולטת יותר לאחר שהתגלה כמה רחוק החברות הללו הלכו כדי לשים את העובדים שלהן בחסדי סיוע ממשלתי. לפי מחקר אחד, עובדי ענף המזון בארה"ב קיבלו סיוע ממשלתי בסכום של יותר מ-7 מיליארד דולר. מסתבר שלמקדונלד'ס יש תכנית בשם "מק-ריסורס" שמטרתה לסייע לעובדים ולמשפחות שלהם להירשם לתכניות סיוע בעיר ובמדינה שבה הם גרים.

הפרשה התפוצצה לאחר שנחשפה הקלטה מקו הסיוע של "מק-ריסורס" שבה הומלץ לעובד במשרה מלאה ברשת המזון להירשם לקבלת תלושי מזון וקצבת רווחה. וול-מארט, המעסיקה הפרטית הגדולה בארה"ב, היא גם צרכנית הקצבאות הגדולה ביותר. לפי חבר הקונגרס אלן גרייסון מפלורידה, במדינות רבות עובדי וול מארט הם הקבוצה הגדולה ביותר של צרכני מדיקייד – תכנית ביטוח בריאות ממלכתית למעוטי יכולת. הם גם הקבוצה הגדולה ביותר של צרכני תלושי מזון. עובדי וול מארט משתכרים כה מעט, לפי גרייסון, שהם מקבלים סיוע ממשלתי של 1000 דולר בממוצע לעובד. הסכום הזה נצבר לתקציבי ענק שמשלמי המסים למעשה מסבסדים חברות פרטיות.

בלומברג

מדוע חברות רווחיות שמחלקות דיבידנדים צריכות לקבל סובסידיות ממשלם המסים? התשובה הקצרה היא – משום שהן יכולות. התשובה הארוכה מורכבת יותר ויורדת לפרטים. ההתנהלות של מקדונלד'ס ו-וול מארט חוקית לחלוטין. המערכת הזאת הוקמה לפני הרבה זמן בדרכים שקשה היה לדמיין חברות עסקיות מנצלות אותה. נכון, הן מנצלות את משלם המסים, אך הן פועלות בהתאם לחוק.

מה שאומר שהגיע הזמן לשנות את החוקים המיושנים האלה.

הפיתרון הקל ביותר הוא להעלות את שכר המינימום. אם עובדים במשרה מלאה חיים מתחת לקו העוני – בייחוד אלה עם ילדים – אין פלא שהם יזדקקו לסיוע ממשלתי. העלאת שכר המינימום באופן הדרגתי תעלים חלק ניכר מקצבאות התאגידים. המחיר יתבטא בייקור קל של המוצרים ברשתות המזון המהיר ובקמעוניות הזולות.

ההצעה הבאה חמורה יותר: להטיל חזרה את הסיוע שכל עובד קיבל על החברה שהוא מועסק בה. זה יבוצע בנפרד מדיווחי המס, ויהיה למעשה עונש המוטל על הפירמה. אני מסופק שיש רצון פוליטי אמיתי להצעה הזאת, אבל אני יכול לראות אנשים מסוימים – בייחוד בשמאל – תומכים בה.

אי פי

הרעיון הרדיקלי ביותר הוא סוג של פנטזיה: להבטיח לכל אדם בארה"ב משכורת מינימום. זאת הצעה שנבחנת כיום בשוויץ. קשה אפילו לדמיין איך תפיסה כזאת מעוררת עניין אמיתי בארה"ב שלאחר עידן המשבר הכלכלי.

העמדות הפוליטיות שלי נמצאות פחות או יותר במרכז, ואני מוצא עצמי פגוע בכך שבשל זאת אני מסבסד חברות רווחיות. כמשלם מסים, אני רוצה לראות את הכסף שלי הולך למטרות הרבה יותר טובות. שינויים מסוימים בחוק נדרשים כדי לסיים את ההוצאות המיותרות האלה.

עלינו לגמול את מלכות הקצבאות התאגידיות מהעטין הציבורי. בלי קשר לעמדות פוליטיות, זאת סוגייה שפוליטיקאים הן בימין והן בשמאל יכולים להסכים עליה.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#