אירלנד שוב הראתה כיצד אפשר לבזבז משבר טוב

אירלנד התמקדה במשך ארבע שנים בעמידה ביעדי הגירעון והזניחה את הצמיחה ■ עליה לעקור את העשבים השוטים של קבוצות האינטרסים שרוצים שהכלכלה תישאר כפי שהיתה לפני המשבר

דיוויד מקוויליאמס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

עם כל הרעש, הספין התקשורתי, צבירת הנקודות הפוליטיות והשתדלנות של קבוצות לחץ על רקע חשיפת תקציב חדש באירלנד - קשה לאמוד לאיזה כיוון בדיוק התקציב החדש ייקח את כלכלת אירלנד, וחשוב מכך, מהי תוכנית המשק הכללית.

לגבי השאלה השנייה אמר שר האוצר האירי, מייקל נונן - שהכריז על התקציב החדש החודש - כי “אחד היעדים הראשיים של התקציב הוא להגדיר את התנאים ליציאה מוצלחת מתוכנית החילוץ שקיבלנו, עד סוף 2013. אנחנו נמצאים במסלול הנכון לכך”.

אך באיזה מסלול בדיוק האירים נמצאים? בארבע השנים האחרונות צומצמה המדיניות הכלכלית לעמידה ביעדי הגירעון בתקציב כשיעור מהתמ”ג. את היעד הזה ניתן להשיג באמצעות העלאת הצמיחה או על ידי צמצום הוצאות הממשל והעלאות מסים. ואולם מכיוון שהעלאות מסים וקיצוץ בהוצאות פוגעים בצמיחה, על הממשל האירי לעשות משהו נוסף כדי לעודד את הצמיחה במדינה: לבצע שינויים עמוקים ומשמעותיים באופן שבו המדינה עושה עסקים, לשנות תחומים שביצועיהם אינם מספקים ולשפר את הפריון במגזרי מפתח.

המשמעות של מרבית מהשינויים האלה היא שהממשל יצטרך להיאבק בקבוצות אינטרס חזקות בכלכלה - בין אם מצד המנהיגים המגבילים של השמאל ובין אם של האליטות הבנקאיות מהימין. בקצרה, הממשל צריך לעקור את העשבים השוטים שרוצים שהכלכלה - והחברה - יישארו בדיוק כפי שהיו לפני המשבר. מהלך כזה דורש קבלה של העובדה שלפיה כדי לממן את ההווה, הלוואות מהעתיד כבר אינן בגדר אופציה, בייחוד אם ההלוואות נועדו רק לשמר את הסטטוס קוו.

שר האוצר האירי, מייקל נונן, מציג את התקציבצילום: אי–פי

ללמוד מפינלנד איך ממנפים משבר

מדינות רבות ניצלו את המשברים שלהן כדי לבצע שינויים מהותיים באופן שבו הן פועלות. פינלנד היא דוגמה נהדרת למדינה שניצלה משבר בנקאות, דיור ותקציב כדי לשנות את מערכת החינוך שלה, לדרוש יותר מהמגזר הציבורי ולשנות את התרבות הבנקאית שלה. כתוצאה מכך, מערכת החינוך בפינלנד נהפכה לטובה בעולם. במונחים עסקיים, התמקדות בשינוי הדרכים הישנות הובילה לפריצתה של נוקיה כאחת מיצרניות הטלקום המובילות בעולם בשנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. נוקיה אמנם נפלה קורבן למחזור התחרותיות הקשה בתחום, אך כך עובד העולם הזה.

בשנים האחרונות עמד הממסד הכלכלי האירי בפני אפשרות בחירה: הוא יכול היה להתמקד בשיעור הצמיחה, אך במקום זאת החליף מדיניות כלכלית בחשבונאות, והתמקד בקיצוצים ובמיסוי. כתוצאה מכך, המצב כיום הוא שאירלנד תצא מחבילת החילוץ שקיבלה בעוד כמה חודשים, קרוב לוודאי בעזרת קו אשראי נוסף בסך 10 מיליארד יורו. אף שהדבר לא צויין מפורשות, ככל הנראה קו אשראי זה נועד לשמש במקרה שלבנקים לא יהיה מספיק כסף כדי לכסות הפסדים צפויים על משכנתאות גרועות, כאשר במקביל, יותר ויותר אנשים אינם מסוגלים לעמוד בתשלומי המשכנתא.

כך יוצא שבסופו של דבר ב-2014 תילווה אירלנד עוד כסף. יעד הגירעון בתקציב יהיה 2.9% מהתמ”ג ב-2015, לא כולל קו האשראי הנוסף בסך 10 מיליארד יורו. היעד של הממסד הכלכלי באירלנד הוא להמשיך לקחת הלוואות - במקום לאזן את התקציב ולשלם את חובותיה - משום שאין ביכולתה ליצור את הצמיחה הדרושה לקיום איכות החיים שלדעת פוליטיקאים מגיעה לנו.

זהו שגשוג שכור, לא מורווח. במקום לחקות את הפינים, עשינו חצי עבודה. לאחר שלוש שנות חילוץ - לא התבצע שום שינוי משמעותי באופן התנהלותה של אירלנד. כך, ללא שינויים יסודיים, הכלכלה לא עברה למסלול צמיחה מוגברת. שיעור הצמיחה עדיין יהיה נמוך מהדרוש רק כדי לחסל את הלוואות הממשל. אנחנו פשוט מוסיפים לנטל החוב של המחר כדי לחיות מעבר לאמצעים שלנו כיום.

בסופו של דבר צריך להרוויח שגשוג, אך ההצלחה לה טוענת ממשלת אירלנד, כפי שמדגימה מנטרת “היציאה מהחילוץ”, תהיה לקחת הלוואות מקרנות פנסיה מכובדות כדי להחזיר כספים לקרנות גידור היושבות במקלטי מס והימרו על הגישה הכלכלית של אירלנד ב-2011. זהו התרגום לאנגלית של הביטוי “לחזור לשוק”.

בואו נחשוב על זה רגע: אנחנו יוצאים מהחילוץ פשוט כדי שנוכל לקחת הלוואות מאנשים אחרים, ולשמר סגנון חיים שבעצם איננו יכולים להרשות לעצמנו. דבר לא נעשה כדי לעודד את הצמיחה או את הפריון.

ראו לדוגמה את מערכת החינוך של אירלנד, שבשבוע שעבר קיבלה זריקת עידוד בתקציב. מי ירוויח מכך? הציבור, שאותו משרתת המערכת, או מי שעובדים במערכת עצמה? באירלנד, 80.6% מכלל עלויות החינוך הן שכר. זאת, לעומת 60.7% בבריטניה. כיצד ניתן לשנות מערכת חינוך אם אי אפשר לגעת ב-80% מההוצאות?

מרכז העסקים של דבליןצילום: בלומברג

אם היו לאירלנד תוצאות טובות משמעותית מאלה של שכנתה, גם אם במדדים הבסיסיים ביותר, אפשר אולי היה להצדיק פער זה. אך לא זה המקרה. נתונים שהתפרסמו החודש מראים כי במונחים של ידיעת קרוא וכתוב, אירלנד מדורגת במקום 19, לעומת בריטניה הממוקמת במקום 14, בדירוג הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ‏(OECD‏). במונחים של ידיעת חשבון בקרב מבוגרים, אירלנד מדורגת במקום 19, לעומת בריטניה המדורגת במקום 16. בריטניה מדורגת גבוה מאירלנד בכל מדד בדו”ח הזה, אף שהיא משתמשת בפחות כסף.

בזבוז כסף הוא דבר נפוץ באירלנד

בזבוז כסף הוא דבר נפוץ באירלנד, ולא נעשה דבר בנדון. חישבו על האזרחים המחזירים לנושי הבנקים את כספם במלואו. המדינה, הבעלים של הבנקים בשם אזרחי אירלנד, הורתה במארס 2009 למוסדות הפיננסיים שמקבלים ממנה ערבויות, להגביל את שכר הבכירים ל-500 אלף יורו לשנה. בפועל, התברר שחלק מהבכירים בבנקים קיבלו יותר.

ללא שינויים עמוקים באופן שבו הכלכלה מנוהלת, אירלנד תצטרף לאותן מדינות שלא ניצלו את המשבר כדי לשנות את עצמן באופן דרמטי. יציאה מהחילוץ, לפיכך, פירושה אך ורק לגיטימציה של הסטטוס קוו. בעלי העניין מוגנים, ומי שאין להם נתח בכלכלה סובלים.

לכן, לתקציב החדש באירלנד אין שום אחידות, ואין ראיה לכיוון ברור שהוא מניע בו את הכלכלה. חלקים ממנו הם פרו־תאגידים, וחלקים אחרים פרו־מסים. חלקים הם פרו־רווחה, ואחרים הם אנטי־רווחה. הבנקים ישמשו כעת ככלי לגביית מסים, כשהם גובים יותר כסף ממפקידים ומעבירים לממשל מסים בצורת “מס בנקאות” על החיובים הנוספים. זהו צעד אחד בכיוון אחד, ובעקבותיו מגיע צעד בכיוון האחר.

קשה לצפות למשהו אחר מקואליציה שמושכת בכיוונים הפוכים כדי לרצות הבדלים אידיאולוגיים ומפלגתיים. זה מה שפוליטיקאים עושים. אך הכישלון בביצוע שינויים עמוקים והלגיטימציה של הסטטוס קוו הכושל, אינם ממלאים את לב המשקיעים בהצלחה ואומץ, אלא מצביעים על ציניקניות והיעדר שאיפות.

הכותב הוא כלכלן וסופר אירי. הבלוג שלו מתפרסם בכתובת davidmcwilliams.ie

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker