הנשיאה מנותקת מהעם: מי יושיע את כלכלת ברזיל - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנשיאה מנותקת מהעם: מי יושיע את כלכלת ברזיל

ברזיל לא ניצלה את שנות השגשוג שלה כדי לבצע רפורמות בכלכלתה: הצמיחה השנתית כיום קטנה מ-1%, נטל המס הוא הגבוה בשווקים המתעוררים, והביורוקרטיה חונקת ■ למרות הכל, הממשלה של הנשיאה דילמה רוסף מתעלמת מהבעיות

7תגובות

לפני ארבע שנים "אקונומיסט" הציב על השער שלו תמונה של פסלו הענק של ישו הגואל עולה כמו טיל מהר קורקובדו בריו דה ז’נרו, תחת הכותרת “ברזיל ממריאה”. כלכלתה, שהתייצבה תחת הנשיא קרדוסו באמצע שנות ה-90, תפסה תאוצה תחת לואיס לולה דה סילבה בתחילת שנות ה-2000.

היא לא עצרה גם אחרי קריסת ליהמן ברדרס ב-2008, וב-2010 צמחה ב-7.5% - הגידול החד זה 25 שנה. כדי להוסיף לקסם, ברזיל זכתה באירוח טורניר המונדיאל בשנה הבאה ובאירוח המשחקים האולימפיים ב-2016. על בסיס כל אלה, לולה קרא למצביעים ב-2010 לבחור לנשיאות בבת הטיפוחים הטכנוקרטית שלו, דילמה רוסף.

מאז, המדינה חזרה במהרה לקרקע המציאות. ב-2012 הכלכלה גדלה ב-0.9% בלבד. מאות אלפים יצאו לרחובות ביוני בהפגנות הגדולות זה דור, במחאה על יוקר המחיה, שירותים חברתיים מפגרים ותאוות הבצע של פוליטיקאים מושחתים. רבים איבדו אמון ברעיון שארצם צועדת על מסלול הצמיחה; איבחנו את מה שמתרחש כ”מעוף תרנגולת”; והזכירו עד כמה היו קצרות שנות השגשוג בעבר.

תירוצים לא חסרים

יש תירוצים להאטה; כל הכלכלות המתעוררות האטו. חלק מהמדחפים מאחורי הגאות הכלכלית של ברזיל - הירידה באינפלציה ופתיחת השוק לסחר, העלייה במחירי הסחורות, גידול חד באשראי ובצריכה הפרטית - סיימו את תפקידם.

רבים מצעדי המדיניות של לולה, בייחוד “בולסה פמיליה” שחילצה 25 מיליון איש מעוני, היו ראויים להערצה. ואולם ברזיל ביצעה מעט מדי רפורמות בממשלה שלה בשנות השגשוג. היא אינה לבדה בזה: להודו היתה הזדמנות דומה, ואף היא החמיצה אותה. אבל המגזר הציבורי של ברזיל מטיל עול כבד במיוחד על המגזר הפרטי. חברות בברזיל ניצבות בפני מדיניות המס המכבידה בעולם; מס הכנסה לוקח 58% מהשכר, ולממשלה יש סדר עדיפויות הפוך בהוצאות.

בואו נשווה בין הפנסיות לתשתיות. הפנסיות נדיבות בצורה מופרזת. הברזילאי הממוצע יכול לצפות לפנסיה של 70% מהמשכורת שלו בגיל 54. אף שהיא מדינה צעירה, ברזיל מוציאה חלק גדול מההכנסה הלאומית שלה על פנסיות כמו במדינות דרום אירופה, שבהן שיעור הזקנים גדול פי שלושה. מנגד, למרות גודלה העצום ורשת התחבורה המקרטעת, ההוצאות של ברזיל על תשתיות דקות משל היו ביקיני קטנטן. היא מוציאה על תשתיות רק 1.5% מהתמ”ג, בהשוואה לממוצע עולמי של 3.8%. התשתיות המוזנחות מכבידות גם על עלויות העסקים. במאטו גרוסו, איכר שמגדל סויה מוציא 25% מעלויות המוצר על שינוע שלו לנמל; באיווה שבארה”ב השיעור הוא 9%.

בעיות אלה נצברו במשך דורות, אך רוסף לא יכלה או לא רצתה להתמודד אתן, ויצרה בעיות חדשות באמצעות התערבות גדולה הרבה יותר מלולה הפרגמטי. היא הבריחה משקיעים מפרויקטים של תשתיות, ועירערה את המוניטין של ברזיל ליושר מקרו־כלכלי לאחר שהכריחה בפומבי את נגיד הבנק המרכזי להוריד את שיעורי הריבית. כתוצאה מכך, הריבית חייבת לעלות בשיעור גדול יותר מאשר אם היו מרסנים את האינפלציה העיקשת. במקום להודות שהיא מחמיצה את יעד התקציב, הממשלה העדיפה לנקוט חשבונאות יצירתית. החוב הלאומי עלה ל-60%-70% מהתמ”ג - תלוי בהגדרה - והשווקים לא בוטחים בנשיאה רוסף.

למרבה המזל, לברזיל יש כמה נקודות חוזק. הודות לחקלאים היזמים והיעילים, ברזיל היא יצואנית המזון השלישית בגודלה. עד 2020 ברזיל תהיה גם יצואנית נפט גדולה, אפילו שהממשלה האטה וייקרה את התהליך. יש לה כמה יצרני יהלומים, והיא מפתחת מרכז מחקר ברמה בינלאומית לביוטכנולוגיה, מדעי הגנטיקה וטכנולוגיות קידוח גז ונפט במעמקי הים.

מותגי הצריכה שצמחו לצד התרחבות מעמד הביניים בברזיל מוכנים להתרחב לשווקים הבינלאומיים. למרות המחאות האחרונות, ברזיל אינה מתאפיינת בפילוג חברתי או אתני שמאפיין שווקים מתעוררים אחרים, כמו הודו או טורקיה.

ואולם אם ברזיל תחזיר לעצמה את המרץ, היא צריכה לגלות מחדש את התיאבון שלה לרפורמה. עם הכנסות ממסים בשיעור של 36% מהתמ”ג - היחס הגדול ביותר בעולם המתעורר, לצד ארגנטינה הכאוטית של כריסטינה פרננדס - הממשלה אינה יכולה לפנות למשלמי המסים בשביל הכסף הנוסף שהיא חייבת להוציא על שירותי בריאות, בתי ספר ושירותי תחבורה כדי להשביע את רצון המפגינים. במקום זאת, היא צריכה לגבש מחדש את ההוצאות הציבוריות שלה, בעיקר על פנסיות.

אי-פי

שנית, היא חייבת להפוך את העסקים הברזיליים לתחרותיים יותר ולעודד אותם להשקיע. הדרך לעשות את זה אינה, כפי שהממשלה מאמינה, להגן על פירמות, אלא לחשוף אותן לתחרות גדולה יותר, תוך פעולה הרבה יותר מהירה לסילוק המכשולים שאותן פירמות ניצבות בפניהם בבית.

מכסי היבוא של ברזיל עדיין גבוהים, ונוהלי המכס שלה הם אוסף של חבלה שיטתית וחמומת מוח. כלכלות דינמיות יותר בדרום אמריקה יצרו קשרי סחר הדדיים, בעוד ברזיל התחבאה מאחורי מרקוסור - השוק האזורי המשותף לדרום אמריקה - שהפך לפטפטת שמאלנית. עליה להיפתח אל העולם.

ממשלה בזבזנית של 39 שרים

שלישית, ברזיל זקוקה בדחיפות לרפורמה פוליטית. התפשטות של מפלגות שהאינטרס היחיד שלהן הוא חזירות ופטרונות, גורמת לבזבוז עצום בכל רמה של הממשלה.

תוצאה אחת היא שהממשלה בברזיל מונה 39 שרים. על הנייר, הפתרון פשוט: הגבלה של מושבים בקונגרס ושינויים נוספים כדי לגרום למחוקקים להיות בעלי אחריות גדולה יותר לבוחרים. ואולם כדי לגרום לאלה שנהנים מהשיטה הנוכחית להסכים לשינויים נדרשת מיומנות פוליטית גדולה יותר מזו שרוסף הראתה עד כה.

בעוד שנה מהיום, רוסף עומדת בפני בחירות שבהן תשאף להיבחר לקדנציה נוספת של ארבע שנים. לפי ההישגים שלה עד כה, לאזרחי ברזיל יש מעט סיבות להעניק לה אותה. אבל יש לה זמן להתחיל ברפורמות הנדרשות, באמצעות הקטנת הביורוקרטיה, איחוד משרדים ממשלתיים וקיצוץ בהוצאות הממשלתיות. ברזיל אינה נדונה לכישלון: אם רוסף תעביר הילוך, יש עוד סיכוי שברזיל תוכל להמריא מחדש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#