מדוע דחה הציבור את סאמרס ופרנקל

אופרות הסבון בבנק ישראל ובבנק הפדרלי מלמדות על דחיית הסדר הישן

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים31
דפנה מאור
דפנה מאור

פעם, בנק מרכזי היה מוסד שמרני, משעמם שרוב האנשים שמעו עליו בעיקר בהקשר של יתרות מט"ח או החלטת ריבית. ואז בא המשבר הפיננסי והכלכלי הקשה ביותר זה 80 שנים ופגע בכלכלה העולמית, ובנקים מרכזיים נהפכו, אם להשתמש באנלוגיה מ""משחקי הכס", למשמר הלילה של הכלכלה - קו ההגנה הראשון המשליך את נפשו או ליתר דיוק את מאזניו כדי למנוע סטגנציה ואבטלה.

ופתאום, הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב נהפכו בחודשים האחרונים לבמה למאבקים והתרחשויות הראויים לדרמה שייקספירית או לפחות לאופרת סבון דרום אמריקאית. אמש הצטרף , המועמד הכמעט ודאי של הנשיא אובמה, אל ו, כמי שראה את הארץ המובטחת אבל הכריז כי לא יבוא בשעריה. נדמה שבמשרד ראש הממשלה בישראל ובבית הלבן יש לפחות דרישה אחת הכרחית מנגיד הבנק המרכזי: שיהיה לו כרומוזום Y. אחרת נשגב מבינתם של רבים מדוע קרנית פלוג, סגניתו של הנגיד לשעבר סטנלי פישר, וג'נט ילן, סגניתו של הנגיד היוצא בן ברננקי, לא קיבלו את המינוי וחסכו מבוכה רבה לממשלות ולמשקיעים העומדים תמהים לנוכח אופרת הסוסים הזו.

כתבות נוספות ב-TheMarker

יעקב פרנקל (מימין) ולארי סאמרס, בירושליםצילום: אמיל סלמן

פרישתם של המועמדים בישראל ובארה"ב נעשתה על רקע של שינוי יסודי, שממשיך להתרחש, בתפיסה הציבורית של תפקיד מקבלי ההחלטות. בלי להתייחס לתוכן של ההתנגדות למועמדות של הכלכלנים הישראלים ולזו של סאמרס, ההתרחשויות של החודשים האחרונים, שגרמו מבוכה עזה להנהגה הפוליטית, מעידות על זעזוע קשה באמון במערכת. הציבור - זה שיצא למחאת האוהלים וזה שחצה את גשר ברוקלין כדי לכבוש את וול סטריט - כבר לא קונה את המרשמים המוכתבים מלמעלה, את הפרדיגמות של 30 השנים הקודמות למשבר. המועמדים שפרשו מרצונם, לאחר שבחרו לא להתמודד עם הביקורת שהוצגה נגדם, צודקת או כוזבת, נתפסו בעיני הציבור - גם זה האקדמי והפוליטי במקרה של סאמרס - כממשיכי הדרך הכלכלית שבה צעדו מקבלי ההחלטות לפני המשבר.

סאמרס הוא אחד האנשים המסמלים יותר מכל את הסדר הפוליטי-כלכלי-חברתי שנוצר ב-30 השנים האחרונות בארה"ב, מכיוון שהוא אחד האנשים שסייעו לבסס אותו. הוא סייע , ולשחרר הוא הכריז ללא בושה על נחיתותן האינטלקטואלית של נשים, והיה מעורב גם בשערוריה שבה מקורביו מהרווארד שסייעו לממשלת רוסיה להפריט את נכסיה הואשמו בהונאה. בשנים האחרונות, בהכינו עצמו למרוץ לתפקיד הנגיד, הועסקת סאמרס בשלל תפקידים פיננסיים במגזר הפרטי, שבהם, לפי. בישראל, להבדיל, התעוררה התנגדות למועמדותו של פרנקל בין היתר משום שפרנקל, שכיהן בשנות ה-90 כנגיד בנק ישראל, נתפס שוב כממשיך דרך, ולא כמי שיביא פתרונות חדשים למצוקות המעמד הבינוני בישראל.

אצל סאמרס, הזהות בין האדם לבין המדיניות היתה הרבה יותר אקוטית: שניים ממהלכיו של סאמרס כשר אוצר היוו נדבכים מרכזיים : הוא התנגד לרגולציה על נגזרים, ופעל לביטול חוק גלאס שטיגל מימי השפל הגדול, שקבע הפרדה בין בנקי השקעות על סיכוניהם, לבין בנקים מסחריים-קמעוניים שאמורים לפעול בשמרנות ולהגן על כספי לקוחותיהם.

אין לטעות ולחשוב שממשל אובמה לא היה מעוניין בסאמרס. אובמה קידם במשרד האוצר שלו בדיוק אותם אנשים מהסוג שבוש וקלינטון קידמו – נערי רוברט רובין, המנטור של סאמרס: חבורה של גברים לבנים עם קשרים עזים לוול סטריט. מה שקרה שהוביל לפרישתו של סאמרס מהמרוץ היה מרד בסיעה הדמוקרטית. כמה סנאטורים ממפלגתו של הנשיא המחליטה על המועמד. בנוסף, 350 כלכלנים הגישו בשבוע שעבר מכתב לאובמה שבו המליצו למנות את ג'נט ילן, סגניתו של ברננקי, לתפקיד הנגידה.

ואין גם לטעות ולחשוב שאקדמאים כמו בן ברננקי וג'נט ילן סגניתו הם מורדים בסדר הישן. ברננקי יירשם בהיסטוריה כנגיד נועז שהציל את הכלכלה האמריקאית - ואולי גם כמי שהנציח והעצים את החברתיים הכלכליים באמריקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker