הנפקה ב-140 תווים: טוויטר משאירה את כולם בעלטה

טוויטר ניגשת להנפקה הגדולה מאז פייסבוק כשהיא אינה מחוייבת לספק כל נתונים פיננסים

ניו יורק טיימס
סטיבן דווידוף
ניו יורק טיימס
סטיבן דווידוף

קראתם על הגשת המסמכים להנפקה הראשונה של טוויטר? אם כן, היא כנראה היתה דלה בפרטים. המידע היחיד על ההנפקה נמסר בהודעה בודדה ברשת טוויטר: "הגשנו בחשאי מסמכי S-1 לרשות ני"ע (SEC) להנפקה ראשונה מתוכננת. הציוץ הזה אינו מהווה הצעה למכירת ניירות ערך מכל סוג".

זהו.

בלי נתונים פיננסים נבחרים, בלי מידע על היוון או על התנהלות החברה, בלי גורמי סיכון - מסוג הדברים שבדרך כלל מוצאים בהגשת מסמכים להנפקה ראשונה של חברה לציבור, הנקראים S-1. כשרשת המלונות הילטון הגישה יום קודם את המסמכים האלה להנפקה, היו בהם יותר מ-200 עמודים, לדוגמא.

טוויטר יכולה להתנהל מתחת לרדאר לפי חוק (JOBS (Jump-Start Our Business Start-ups לחברות צעירות, שעבר ב-2012.

האפיפיור בנדיקטוס ה-16 מצייץ בפעם הראשונהצילום: רויטרס

מתנגדי החוק חששו בדיוק ממצב כמו זה שקורה עכשיו עם טוויטר: חברה בולטת, ידועה בעולם, שהגישה בקשה למה שעתידה להיות ההנפקה בעלת הציפיות הגדולות ביותר מאז פייסבוק - ואנחנו יודעים מעט מאוד על עסקיה.

איך זה אפשרי?

חוק JOBS מאפשר למה שהוא מגדיר "חברות מתעוררות בצמיחה" לנצל את היתרון של רגולציה מופחתת במהלך ואחרי הנפקה ראשונה לציבור. זוהי הגדרה רחבה הכוללת בתוכה כל חברה בעלת הכנסה שנתית של פחות ממיליארד דולר. מדובר ב-90% מהחברות שביצעו הנפקה ב-20 השנים האחרונות. זוהי ראייה בהחלט רחבה, בכל קנה מידה, של מהי חברה מתעוררת בצמיחה.

לטוויטר בהחלט יש פחות ממיליארד דולר הכנסות בשנה, ולכן היא נכללת בהגדרה. אבל באמת, אפילו פייסבוק היתה נכללת.

הדו"ח שמכיל את כל המידע לגבי הנפקת טוויטר, כולל נתונים פיננסים, יפורסם רק 21 יום לפני שהבנקאים בוול סטריט יפתחו במה שידוע כרואד שואו - ויציגו את כוונות גיוס ההון של טוויטר בפני משקיעים.

הרעיון מאחורי החוק הוא לאפשר לחברות לבדוק את השטח. רשות ני"ע תבחן דיווחים של החברות בסודיות, כך שהחברה יכולה להחליט אם ברצונה להמשיך בהנפקה, ללא ידיעת הציבור. בנוסף הדבר מאפשר לחברה להתמודד עם בעיות עם רגולטור הרחק מהעין הציבורית. תומכי החוק הטיפו לו בשל הסיבה הזאת. הם גם טענו שהיות שהתיקונים בהנפקה ייחשפו לציבור לפני תחילתה, הדבר כן יאפשר לציבור לראות מה התנהל.

הרעיון העומד מאחורי הוראה זו הוא לאפשר לחברות לבדוק את המים.S.E.C. יבחן דיווחים של החברות בסודיות, כך שהחברה יכולה להחליט אם להמשיך עם הנפקה ללא ידיעת הציבור. בנוסף, זה מאפשר לחברה לעבוד על כל בעיות עם הרגולטור חיצוני של הסנוור של העין הציבורית. חסידי כלל זה הטיף לזה מסיבה זו. הם גם טענו כי בגלל התיקונים שסופו של דבר נודעו בציבור לפני ההנפקה, פירוש דבר שהציבור צריך לראות מה הלך הלאה. זה פשוט הייתי צריך לחכות לS.E.C. כדי לבדוק את הצהרת הרישום.

ייתכן שיש ערך בכך שביקורת הרגולטור מתקיימת בד בבד עם חשיפת פרטי ההנפקה. זינגה וגרופון, למשל, ספגו ביקורת מרשות ני"ע על שיטות החשבונאות שלהן. זה איפשר לציבור המשקיעים להעריך טוב יותר את התוצאות הכספיות שלהן.

אולם עבור זינגה וגרופון, הניסיון לא היה כל כך טוב, משום שהוא הוביל לביקורת חריפה על ההנפקה שלהן והוריד את ערך המניות שהציעו למשקיעים. בשני המקרים, התהליך של רשות ני"ע העלה סימני אזהרה שהתבררו כמדויקים על חברות אלה. ובואו נודה בכך: האם מישהו מאמין שטוויטר היתה הולכת להנפקה אם סודיות הגשת המסמכים לא היתה מתאפשרת לה? בסופן של דבר, חוק JOBS עשוי לסייע לחברות מתעוררות בצמיחה, אבל הצורך להחיל אותו באופן כה רחב מוטל בספק.

אנחנו עשויים לחכות לא מעט זמן להנפקה של טוויטר. כשנהיה עדים לה, אני מהמר שהיא תהיה מלאת הפתעות, כמו מניות מיוחדות שמאפשרות למייסדים להמשיך בשליטה על החברה שלהם, ומהלכים נוספים שינצלו את חוק JOBS. השאלה היא אם ההקלות של החוק באמת עוזרות באיזשהו אופן למשקיעים.

בינתיים, אנחנו נמצאים בעלטה. אולי טוויטר תואיל לצייץ מעט יותר לגבי ההנפקה, אבל אני בספק. במקום זה, אנחנו נשארים עם פחות מ-140 תווים של מידע. ברוכים הבאים לעידן המודרני של המדיה החברתית.

סטיבן דווידוף הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת אוהיו סטייט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker