לצרוב את התרבות האמריקאית בתודעה הישראלית - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לצרוב את התרבות האמריקאית בתודעה הישראלית

ההנהגה בישראל צריכה שיעור מההנהגה בארה"ב על שימוש אחראי ומושכל בכוח

5תגובות

על שולחן העבודה של רמטכ"ל צבא ארה"ב, גנרל מרטין דמפסי, מונחת קופסה ובה שמותיהם של החיילים שנפלו תחת פיקודו. לכל חלל כרטיסייה עם תמונה ופרטים אישיים. דמפסי נוהג לפתוח את הקופסה לעתים קרובות, ויש לו היכרות מעמיקה עם סיפורם האישי ועם משפחותיהם של הנופלים.

עם כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל לפני שנתיים (ספטמבר 2011) ביקש דמפסי לערוך שינוי עומק ולהמציא מחדש את תפיסת הניהול של הצבא האמריקני. הוא ביקש להגדיר מחדש את יעדי המלחמה ואת דרך השגתם באמצעות שינוי צורת בניין הכוח והפעלתו.

הכרח ההתאמה לזירה גיאופוליטית כאוטית וחסרת יציבות הוא שהוביל את דמפסי להוביל שינוי עומק של תפיסת הניהול של צבא ארה"ב ("קוד גנטי") שהתגבשה לאורך 237 שנים. הרמטכ"ל האמריקני איננו רואה עצמו קורבן פסיבי של המציאות המתעתעת מחד, ומאידך לא מתכוון להילחם את מלחמת ההכחשה האבודה אל מול הזירה המשתנה במהירות. דמפסי מבקש לראות בשינויי המציאות הזדמנות ומנוף להפיכת מערכת מגושמת לזריזה (agile), לשינוי התרבות הארגונית ולעדכון תפיסת הפעלת הכוח.

סדרת כישלונות הצבא האמריקני בזירות הלחימה בעיראק ובאפגניסטן הוכיחה כי הוא מתקשה לממש את תכליתו. המשבר הכלכלי המתמשך משנת 2008 הופך לאיום על אושיות החברה האמריקנית, והנטל הכלכלי הכבד שמערכת הביטחון במתכונתה הנוכחית מטילה על הכלכלה והחברה האמריקנית הפך בלתי נסבל.

רויטרס

התבוננות בהופעתו הפומבית של דמפסי השבוע בפני וועדת החוץ של הסנאט, במסגרת דיון מכין להחלטה על התקיפה בסוריה, חשפה את הכבוד שיש להנהגה הצבאית לנציגי הציבור בדיון הציבורי פתוח. לא היה מדובר בהצגה של מס שפתיים לממסד הדמוקרטי, או בריטואל מדומה עם פוליטיקאים חסרי ידע והבנה בענייני ביטחון. ניכר היה שחברי הוועדה ונציגי הזרוע המבצעת - מזכיר המדינה קרי, מזכיר ההגנה הייגל והרמטכ"ל דמפסי - באו עם נכונות לשמוע מגוון דעות רחב ולקיים על בסיסן דיון אמיתי.

השיחה הנוקבת בין חברי ועדת החוץ ונציגי הזרוע המבצעת ביקשה להבהיר את התמונה ולתת את הדעת למורכבות שדה המערכה ולמרחבים של אי-ידיעה. גם אם נראה היה לרגע שמי מהסנטורים החוקרים מחזיק בעמדה מגובשת ומטיפה, מקבלי ההחלטות שמרו על מידה רבה של ספקנות וצניעות, הנגזרים מהבנת משמעות ההתמודדות בסביבה כאוטית.

כל המעורבים הבינו כי "ארגז הכלים" של מעצבי המדיניות נתיישן. המענה הצבאי "המקצועי", המבוסס על תוכניות עבודה שתוקפן פג כבר ברגע הדפסתן, או התגובה האוטומטית הנשענת על תוכנית אסטרטגית שגובשה אתמול, לא יוכלו לתת מענה לאתגר היום, כל שכן לזה הלא-ידוע שיבוא מחר. שליפת "תוכנית מגירה" לתקיפת "בנק מטרות" (הנעות) שהוכנו מבעוד מועד, תתגלה כבלתי מתאימה בזירה המשתנה במהירות, שבה האויב של היום יכול להיות בן-הברית של מחר, ולהפך. דיון "מקרים ותגובות" המבוסס על שלושה תרחישים אפשריים (ומדוע תמיד שלושה, בעצם?) עלול להתייתר לנוכח היגררות לתרחיש רביעי אותו איש לא צפה.

נוסח החלטות וועדת החוץ של הסנאט מעיד כי המשתתפים בדיון הפיקו לקחים מכישלונות ההתערבות הצבאית בעיראק ובאפגניסטן, והכינו את שעורי הבית ליישום דרכי התמודדות חדשות עם האתגרים הייחודיים במציאות הקיימת. ההחלטה הייתה לאשר פעולה צבאית - בתנאי שתתמקד בתכלית ברורה (לא החלפת שלטון בלתי מקובל, אלא סיכול יכולת השימוש בנשק לא קונבנציונאלי ואכיפת החוק הבינלאומי), תוך הגדרת מסגרת זמן (שלושה חודשים) ותנוהל שיטת "מערכה שמנגד" (ללא מעורבות ישירה של כוחות קרקע).

עצוב ומקומם להשוות את כל זה להתנהלות ההנהגה הישראלית במערכה הצבאית המשמעותית האחרונה בקיץ 2006 - "מלחמת לבנון השנייה" . ראש הממשלה אולמרט, שר הביטחון פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ גילמו הנהגה שעדיין לא השתחררה מתרבות ה"סמוך", שלא הפיקה לקחים מכישלונות העבר (ואולי פשוט הדחיקה אותם).

תומר אפלבאום

מדובר אמנם בדוגמה בוטה במיוחד, אך כזו המעידה על כלל רחב יותר. גם לאחר אלפי הרוגים וסדרה רצופה של כישלונות צבאיים מאז מלחמת ששת הימים, עדיין לא נמצאה בישראל ההנהגה (הצבאית והפוליטית) שתשכיל להגדיר את יעדי הביטחון והלחימה, ולעצב את תפיסת ניהול הצבא (את בניין הכוח והפעלתו) בקונטקסט הרחב של המציאות הגיאופוליטית הכלכלית והחברתית במזרח התיכון ובמדינת ישראל.

מבט על ההנהגה האמריקנית הנוכחית מלמד כי ניסוי וטעייה אינם סותרים נחישות. הססנות ורגישות הן כוח המאפיין הנהגה שניחנה בביטחון עצמי ובעיקר בתחושת אחריות אישית. ההכרה במגבלות הכוח הצבאי (גם כשמדובר במעצמת-על), והבנת דרכי השימוש בכוחות צבאיים בזירת הלחימה הנוכחית, מאפשרות למקבלי ההחלטות האמריקנים להגדיל את מרחב התמרון ולמקד את הפעלת הכוח בפעולות יוצרות-ערך (כלומר ממוקדות בתכלית ברורה), ובכך להפחית את מחיר הדמים, הנטל הכלכלי והסיכון הפוליטי. יצירת הסכמה ציבורית רחבה למבצע צבאי מגדרת את הסיכון ומגבירה את הסיכוי לממש את תכליתו.

גרעין ההנהגה המסייע לנשיא ארה"ב בקבלת החלטות הרות-גורל אלה מוכיח שיקול דעת ובגרות ניהולית. הניסיון בשטח, כך נראה, מורה למקבלי ההחלטות להאזין ברצינות למגוון הקולות בבתי הנבחרים ובציבור הרחב. התכלית הסופית - הסרת איום השימוש בנשק בלתי קונבנציונאלי, ותגובה בלתי-מתפשרת כלפי אדם או ממשל אפל שביצעו פשע כנגד האנושות, כנראה שלא תושג במבצע צבאי "חד, מהיר ואלגנטי".

טבעו של הפתרון עדיין לא ברור, אך לכשיימצא, הוא יבוסס קרוב לוודאי לא על "כוח הרתעה" או "צריבה תודעתית", ואף לא על "ריצוץ ראש הנחש", אלא על שיווי משקל עדין ובלתי מושלם של שלל כוחות ואמצעים: הצבאי, הדיפלומטי, הכלכלי, החברתי והפסיכולוגי.

בקשת הממשל האמריקני את אישור הציבור ליציאה לפעולה צבאית (באמצעות נציגיו בבתי הנבחרים) מעידה לא על בריחה מאחריות אלא על נשיאה באחריות. תהליך ההחלטה מעיד על הבנה שבסביבה נזילה אין לאיש מונופול על הפרשנות המדויקת של המציאות ועל התוכנית האסטרטגית שתשיג את היעדים. המערכה תגובש כתכנון מתגלגל בהתאמה למציאות המשתנה בכל רגע. תכלית הפעולה הצבאית - כוכב הצפון - היא שתבדיל בין פרשת איוולת נוספת לבין שימוש שקול בכוח, וראוי שגורמים רבים ככל הניתן יהיו שותפים בגיבושה.

ארבעים שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה הכשלים המערכתיים בבניין הכוח, במוכנות, בהבנת המציאות ובניהול המערכות הצבאיות גבו מחיר דמים נורא, עדיין לא נראה שהושלמה בישראל מלאכת הפקת הלקחים וטופלו בעיות השורש. ראוי שבמציאות הנוכחית, ולקראת יום הכיפורים תשע"ד, יחל מהלך של התפכחות. ואם לא נצליח ליצור את התיקון מתוכנו, בדיון ציבורי פתוח, כדאי שלפני שנלך שבי אחרי תרבות הצרכנות והבידור האמריקנית, נאמץ לעצמנו את דרכי קבלת ההחלטות וההתמודדות של הנהגה אמריקנית מפוכחת עם משבר מורכב במציאות בלתי-צפויה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#