דיויד סטברו

בסוף השבוע האחרון, יומיים בלבד לפני לייבור דיי - חג העובדים האמריקאי - פתחו העובדים ברשתות המזון המהיר ברחבי ארה"ב בשביתה ומחאה ביותר מ-50 ערים. בכך הגיע לשיאו מאבק שנמשך מאז נובמבר בעד שיפור תנאיהם של העובדים המזינים את האובססיה האמריקאית לזלילה מהירה.

המפגינים רוצים להעלות את שכרם משכר המינימום, 7.25 דולרים בשעה, ל-15 דולר בשעה, ולקבל הטבות נוספות בענף שמעסיק מיליוני עובדים בעשרות אלפי מסעדות ברחבי האומה שהמציאה את הפאסט פוד.

אין דבר שאומר "פאסט פוד" יותר ממקדונלד'ס. אולם למרות עוצמתה והצלחתה, יש קרבות שבהם אפילו מקדונלד'ס מפסידה. אחד מהם היה הקרב על המלה מקג'וב. ההגדרה המילונית למונח, שנכנס לשימוש בשנות ה-80 של המאה ה-20, היא "עבודה בשכר נמוך, שאין בה צורך בכישורים מיוחדים ואין בה כמעט אפשרויות קידום". כל מי שיפתח מילון ובסטר או אוקספורד יוכל למצוא אותו, אף שהנהלת מקדונלד'ס ניסתה בעבר להפעיל את השפעתה, ולמחוק אותו מהמילון.

לכתבות נוספות באתר TheMarker:

האם "מועדון ההון" השתלט על המדינה?

בעקבות התביעה הייצוגית: האם צפייה באמצעות המחשב תחייב תשלום אגרה?

הפגנת עובדי מקדונלד'ס בארה"ב ביום חמישי שעבר. דורשים להעלות את שכרםצילום: בלומברג

הרחק מארה"ב, תייר מזדמן הנכנס לסניף מקדונלד'ס בשטוקהולם לא יבחין במבט ראשון בהבדלים רבים בינו לבין מקביליו בשאר מדינות העולם. התפריט דומה, העיצוב דומה והביג-מק הוא אותו ביג-מק. עם זאת, באנשי הצוות קיים הבדל גדול. עובדי מקדונלד'ס בשוודיה משתכרים שכר סביר ונהנים מתנאי עבודה לא רעים ומזכויות סוציאליות רבות. חשוב מכך, למרות גילם הצעיר ומעמדם הנמוך יחסית בשוק העבודה - יש להם הסכם עבודה קיבוצי.

"היתרון בהסכם הקיבוצי שלנו הוא שהוא עוסק בסוגיות המאפיינות את הענף שלנו", אומר באסם, שעובד במקדונלד'ס כבר יותר מעשר שנים ומשמש בשנה וחצי האחרונות גם ראש הוועד בסניף שלו. "הוא משפר את תנאי העבודה שלנו, מעניק לנו שכר בסיסי טוב ונותן גם כמה ביטוחים, כמו ביטוח מפני פציעות בעבודה ובדרך אליה וביטוח רכוש. אין סיבה להניח שהתנאים האלה היו מוצעים לנו ללא הסכם קיבוצי".

מקדונלד'ס מעסיקה בשוודיה כ-12 אלף עובדים, רובם צעירים עד גיל 25, ב-220 סניפים. 20% מהסניפים מופעלים ישירות על ידי מקדונלד'ס והשאר על ידי זכיינים. כמו הרוב המכריע של המעסיקים במשק השוודי, גם מקדונלד'ס חברה בארגון מעסיקים גדול.

הארגון, בשם VISITA, מאגד כ-6,000 עסקים בתחומי המזון והמלונאות, וחותם בשם חבריו על הסכמי עבודה קיבוציים עם ארגוני העובדים השונים. עובדי מקדונלד'ס בשוודיה מאוגדים ב-HRF - איגוד עובדי בתי המלון והמסעדות. HRF הוא חלק מקונפדרציית LO רבת העוצמה, המורכבת מ-14 איגודים מקצועיים שאליהם משתייכים כ-1.5 מיליון עובדי צווארון כחול.

על פי הערכות, כשליש מעובדי מקדונלד'ס חברים ב-HRF, אך ההסכם הקיבוצי חל גם על שאר העובדים, הנהנים תודות להסכם מהעלאות שכר תכופות ותנאי עבודה משופרים. ב-1 ביוני נכנס הסכם חדש לתוקף, שכולל סעיפים המסדירים את שעות העבודה, זכויות החופשה, הסדרי הפנסיה, תנאי העבודה והשכר.

מכיוון שהסדר זה קיים בכל ענפי המשק השוודי, אין בשוודיה שכר מינימום כללי. השכר, כמו שאר מרכיבי שוק העבודה, מוסדר תמיד בין המעסיקים לאיגודים המקצועיים, כאשר זכותו של כל עובד בכל ענף להתאגד היא ברורה מאליה ומוגנת בחוק.

בהתאם לשיטה זו, ובניגוד למקומות אחרים בעולם, מקדונלד'ס, כמו כל עסק אחר בשוודיה, לא יכולה שלא להכיר בהתאגדות עובדיה - וחייבת לנהל עמם משא ומתן. ארגון העובדים לא חייב להגיע לשליש מהעובדים במקום העבודה בכדי לייצג את עובדיו, כמו בישראל, ולמעשה אסור למעסיק לדעת מי מעובדיו מאוגד - ובוודאי שאסור לו להתערב בכל דרך בהתאגדות באמצעות איומים ואיסורים על חלוקת חומר הסברה, השתתפות בפגישות ופעילויות קשורות אחרות.

סניף של מקדונלד'ס בשוודיה. 12 אלף עובדים ב-220 סניפיםצילום: מקדונלד'ס

המטרה: הסכם קיבוצי

מטרתה המרכזית של כל התאגדות עובדים היא הגעה להסכם עבודה קיבוצי. על פי המודל השוודי, ההסכם הקיבוצי בין ארגוני העובדים הגדולים לארגוני המעסיקים הגדולים מהווה בסיס למשא ומתן ברמה המקומית - לדוגמה, בין ועד של סניף מקדונלד'ס מקומי להנהלה שלו.

הבסיס הוא רצפה ולא תקרה, כלומר לאחר שנחתם הסכם נכנסים ועדי העובדים וההנהלות במקומות העבודה הספציפיים למשא ומתן, כשהשכר ותנאי העובדים יכולים לעלות על מה שהוסכם בהסכם הקיבוצי - אך לעולם לא לרדת ממנו.

הדיונים ברמה המקומית בין העובדים להנהלה נסובים על נושאים רבים. "לוח הזמנים ותוכנית העבודה הם ללא ספק הנושא המרכזי", מספר באסם על תוכן השיחות עם ההנהלה. "אלה הנושאים שמשפיעים על עומס העבודה שלנו וגם על רווחתנו וחיינו הפרטיים".

ההסכם הקיבוצי קובע תנאים ספציפיים כמו אורך ההפסקות במהלך יום העבודה ‏(60 דקות למשמרת רגילה‏), אך לדברי באסם דיונים רבים מתקיימים גם על הפרשנות הנכונה של ההסכם. "דיאלוג פתוח ורצון לפתור בעיות הם המפתח", הוא אומר, "אך אני לא יכול לומר שהדיונים הם תמיד קלים ומהירים".

ברמה הארצית, ההסכם הקיבוצי הנכנס לתוקף בימים אלה כולל העלאת שכר של 1,653 קרונות שוודיות בחודש ‏(כ-900 שקל‏) לכל העובדים במשרה מלאה, במהלך שלוש שנים. סכום זה יצטרף בשלוש פעימות לשכר המשולם כעת לקבוצות שונות של מועסקים - בוגרי תיכון בעלי מקצוע ספציפי ‏(כמו טבחים‏) משתכרים כ-21 אלף קרונות לחודש ‏(כ-11.4 אלף שקל‏) או 121 קרונות לשעה ‏(כ-66 שקל‏). עובדים המתקבלים ללא דרישות או הכשרה מוקדמת משתכרים כ-19.8 אלף קרונות ‏(כ-10,760 שקל‏) או כ-114 לשעה ‏(כ-62 שקל‏). עובדים מתחת לגיל 20 משתכרים מעט פחות.

בין הגילאים 17 ל-18, למשל, השכר הוא כ-14 אלף קרונות ‏(כ-7,610 שקל‏) למשרה מלאה או 81 קרונות לשעה ‏(כ-44 שקל‏). לכך יש להוסיף לכל הפחות כ-20 קרונות ‏(כ-11 שקל‏) לשעה, כתוספת לעבודה בסופי שבוע ובלילה.

אך השכר הוא לא הכל. ההסכם הקיבוצי ונורמות העבודה בשוודיה כוללים גם את זכויות העובדים - כל הקורסים וההכשרות הם בתשלום מלא, כל עובד זכאי להפרשה פנסיונית ועובדים בעלי ותק של שנה זכאים ל-25 ימי חופשה בשכר של כ-1,300 קרונות ‏(כ-706 שקל‏) ליום מעל גיל 20, או כ-980 קרונות ‏(כ–533 שקל‏) ליום מתחת לגיל 20.

עובדי מקדונלד'ס ושאר עובדי המסעדות ובתי המלון היוצאים לחופשת לידה ‏(גברים ונשים כאחד‏) מקבלים 10% מהשכר שלהם למשך חצי שנה, כתוספת לדמי חופשת הלידה הנדיבים המשולמים על ידי המדינה. עובדים חולים מקבלים מהמעסיק דמי מחלה בגובה כ-80% מהשכר בשבועיים הראשונים של המחלה, והביטוח הלאומי משלים את השאר. יש חופשות מיוחדות בתשלום שהמעסיק חייב לאשר, כמו היעדרות לטובת ביקורי רופא או השתתפות באירועים משפחתיים מסוימים.

אין צורך לדאוג לרווחים

למרות התנאים הטובים של העובדים, אין צורך לדאוג לרווחי הבעלים של מקדונלד'ס בשוודיה. "כבר שש שנים רצופות שיש לנו מכירות שיא", אומרת פרידה ברג, קצינת העיתונות הראשית של הרשת בשוודיה. "היקף המכירות שלנו ב-2012 היה כ-4.8 מיליארד קרונות ‏(כ-2.6 מיליארד שקל‏) והיו לנו כ-158 מיליון סועדים ב-220 הסניפים שלנו ברחבי שוודיה".

פרידה ברג. 158 מיליון סועדים ברחבי שוודיה ב-2012צילום: מקדונלד'ס

למרות המשבר הכלכלי, הרשת הרוויחה ב-2011 כ-179 מיליון קרונות ‏(כ-97 מיליון שקל‏). ברג מייחסת את ההצלחה ליכולתה של הרשת להבין את צורכי הלקוחות - הרשת האריכה את שעות הפעילות, שיפצה סניפים והרחיבה את התפריט.

בגרסה השוודית של מקדונלד'ס, המשא ומתן עם נציגי העובדים וההגעה להסכם קיבוצי אינם מפריעים לפעילות העסקית, ולא פוגעים ברווחיות. ברג מקבלת אותם כמובנים מאליהם. "יש לנו יחסים טובים עם ארגון העובדים", היא אומרת. "מקדונלד'ס שוודיה נמצאת בדיאלוג פורה ומתמיד עם עובדיה והחברה מקבלת לחלוטין - כבר מפתיחת הסניף הראשון ב-1973 - את המודל השוודי של דיאלוג בין איגודים ומעסיקים המוביל להסכמים קיבוציים".

פרדריק ברוסי, פעיל בארגון עובדי המסעדות ובתי המלון, הבקיא היטב במשא ומתן מעין זה, לא חולק על הדברים. "כבר משנות ה-30 המודל השוודי מוביל לכך שעובדים ומעסיקים הם האחראים לשוק העבודה, ולא הממשלה", הוא אומר, "כך שיש קונצנזוס רחב למדי בשוודיה לכך שהסכמים קיבוציים ועבודה מאורגנת הם הכרח - וכמעט כל חברה רצינית מנהלת משא ומתן מסודר וחותמת על הסכמים קיבוציים. מקדונלד'ס היא חברה רצינית, והיא תמיד היתה כזאת".

ברוסי מוסיף שהמודל השוודי טוב לכל הצדדים. "לכולם ברור שהחלופה למודל היא מאבק ושביתות, שיזיקו לתעשייה כולה", הוא אומר. "ההסכמים הקיבוציים מביאים לשקט תעשייתי. אף שמטבע הדברים יש לעתים מתיחויות וקונפליקטים, בדרך כלל הדברים נפתרים בהסכמה. אני לא חושב שהיתה שביתה בענף שלנו מאז שנות ה-40".

לא הכל אידיאלי

אולם לדברי ברוסי, לא הכל אידיאלי. "כ-70% מהעובדים בשוודיה מאוגדים, אך בענף המסעדות ובתי המלון הנתון נמוך בהרבה, ונע סביב 30%". לדבריו, שיעור המתאגדים הנמוך נובע לא רק מהארעיות היחסית ומגילם הנמוך של רוב עובדי הענף: "איבדנו כ-50% מהחברים שלנו בגלל מדיניות הממשלה בשנים האחרונות".

ברוסי מתכוון לקואליציית המרכז-ימין, הנמצאת בשלטון בשוודיה מאז 2006, שפגעה באיגודים בצורה משמעותית באמצעות העלאת מחיר ההצטרפות לתוכניות ביטוח האבטלה והקשחת התנאים לקבלת דמי אבטלה. לצד דמי האבטלה הכלליים, בשוודיה יש גם תוכניות ביטוח אבטלה וולונטריות, הקשורות ברובן לאיגודים המקצועיים.

מדיניות הממשלה הביאה לכך שתוכניות אלה יהיו משתלמות פחות, וכתוצאה מכך עובדים רבים עזבו את התוכניות ואת האיגודים המקצועיים המנהלים אותן. מטבע הדברים, העובדים הצעירים והארעיים יותר, כמו עובדי בתי המלון והמסעדות, הם אלה היוצאים ממעגל העבודה המאורגנת ראשונים.

שינויים אלה הם חלק משינויים רחבים יותר שעובר המשק השוודי בשנים האחרונות. המודלים הסוציאל-דמוקרטיים המסורתיים יותר פינו את מקומם למה שמכונה "שוק עבודה אקטיבי", שלדברי חסידיו הוא שוק עבודה המשלב בין עקרונות מדינת הרווחה הקלאסית לבין צרכיו של שוק העבודה המודרני.

על פי מודל זה, העובדים הם אלה הזוכים להגנה, ולאו דווקא מקומות העבודה שלהם, כך שלמעסיקים ניתנת האפשרות לפטר עובדים ולעשות שינויים ארגוניים ומבניים בחופשיות יחסית, בעת שהעובדים לא מופקרים לגורלם - אלא נופלים לרשת ביטחון ממשלתית המטפלת בהם בתחומים רבים: חזרה לשוק העבודה, פיצויים והמשך הכנסה סדירה, הכשרה מקצועית, אפשרויות לחופשות לידה ומחלה מתוגמלות וכן הלאה.

סניף מקדונלד'ס. העובדים זוכים להגנה?צילום: ניר כפרי

אף שבאופן יחסי למתרחש בשאר העולם זה עדיין מודל ידידותי מאוד לעובדים שכירים, יש לתומכי העבודה המאורגנת בשוודיה סיבות אחרות להיות מודאגים. הממשלה השמרנית הנוכחית מורידה מסים, מפריטה חברות ציבוריות ופוגעת במעמדן של מערכות החינוך, הבריאות והרווחה הממלכתיות, מה שגורם לעלייה בשיעורי האבטלה והעוני ולהרחבת הפערים החברתיים. כך מתרחקת שוודיה בתהליך אטי אך יציב ממודל מדינת הרווחה הקלאסית, ששיעור התאגדות גבוה היה אחד ממאפייניה המרכזים.

עם זאת, ברוסי מצביע גם על מגמה הפוכה. "בזמן האחרון אנחנו דווקא רואים מגמה של יותר ויותר עובדים צעירים במקדונלד'ס המצטרפים למעגל העבודה המאורגנת", הוא מספר. "הם מתעניינים בזכויותיהם ורוצים לשמר את ההישגים והזכויות שלהם, שהושגו באמצעות ההתאגדות".

"העובדים בסניף שלי מבחינים בשינוי מאז שהקמנו את הוועד המקומי שלנו ב-2012", מוסיף באסם. "יש לנו הרבה יותר השפעה על קבלת ההחלטות בסניף, והצלחנו גם לשפר את השכר והתנאים של עובדים לא מעטים באמצעות המשא ומתן המקומי. היתרונות בחברות בהתאגדות עובדים הם רבים, ולא ניתן שלא לשים אליהם לב ולהעריך אותם. בעבור רוב מי שאני מכיר, עבודה ללא חברות באיגוד לא באה בחשבון".

אין ספק שגם בשוודיה, כמו ברוב מדינות העולם, נמצאים עובדי רשתות המזון המהיר בתחתית סולם העבודה. גם כאן שכרם נמוך יחסית לזה של עובדים מבוגרים ומנוסים יותר ומזה של עובדים בענפים נחשבים יותר. גם כאן מפוטרים לעיתים עובדים מהיום למחר ומתגלים מקרים של יחס גרוע לעובדים.

גם לבאסם היתה ביקורת כלפי היחס של הנהלת הסניף שלו לעובדים. הוא אוהב אמנם את עבודתו, אך רק לאחרונה, הוא אומר, מאז שהוקם הוועד, החל היחס של ההנהלה להיות טוב יותר - ואפילו כיום יש מקום לשיפור, ככל שזה נוגע לשכר. ובכל זאת, הבסיס בשוודיה מוצק יותר. לעובדים יש כתובת, יש להם נציגות ויש להם הסכם המבטיח להם יותר ממה שהם יכלו לחלום עליו אם הם היו מופקרים לכוחות השוק החופשי. מדובר אמנם ככל הנראה בחוליה החלשה ביותר בשוק העבודה השוודי, אך אם חוזקה של שרשרת נמדדת בחוליה החלשה ביותר - השרשרת השוודית במצב לא רע.

פרשנות//להוציא את העובדים מתחתית שרשרת המזון

שוק העבודה השוודי והמודל המיוחד של יחסי העבודה בשוודיה הם מעניינים מאוד בהקשר ישראלי. כבר שנים רבות ששוק העבודה בישראל נוטה לשים את העובד השכיר בתחתית שרשרת המזון. מעמדו ארעי, זכויותיו נרמסות וחמור מכל - במקרים רבים נותר העובד השכיר במעגל העוני. אולם בזמן האחרון נרשמת תגובת נגד - העובדים, ובהם העובדים החלשים ביותר, כמו עובדי רשתות המזון המהיר, מתאגדים ונלחמים על זכויותיהם ועל שיפור מעמדם ותנאי עבודתם.

לאור ההתאגדות החדשה של עובדי מקדונלד'ס בישראל - ד"ר עמרי פדן, הבעלים ומנהל הרשת, צריך לבחור. למקדונלד'ס העולמית אין מדיניות גורפת ביחס להתאגדויות עובדים והסכמים קיבוציים, והיא מתאימה את עצמה לשוק העבודה במדינות השונות שבהן היא פועלת. פדן יכול לבחור בדרך השמרנית, ולהילחם בעובדיו כדי להרוויח עוד כמה גרושים ולבסס את שלטונו. מצד שני, הוא יכול להציב את עצמו בחזית הכוחות המתקדמים במשק הישראלי, ולראות בעובדיו הצעירים שותפים הזכאים ליהנות גם הם מפירות ההצלחה של מקדונלד'ס.

סניף מקדונלד'ס בקניון איילון. העובדים יכולים להצמיח דור חזק של עובדים שכיריםצילום: ניר קידר

פדן יכול, אם רק ירצה בכך, לקחת השראה מעמיתיו השוודים - ולהוכיח כי שכר גבוה ורווחה לעובדים אינם סותרים עסקים טובים. להפך, כאשר מתבוננים בתמונה הגדולה הם יכולים להצמיח דור חזק ויציב של עובדים שכירים, לחולל צמיחה במשק ולחזק את השרשרת הרעועה של יחסי העבודה בישראל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker