הכירו את איש העסקים החרדי שמנסה להשתלט על אי.די.בי - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכירו את איש העסקים החרדי שמנסה להשתלט על אי.די.בי

לא הרבה ידוע על אלכס גרנובסקי, המבקש לקנות השליטה באי.די.בי ב-50 מ' ד' ■ את הונו עשה בתחום הבנייה, אך הספיק גם לחזור בתשובה ולכהן כחבר הפרלמנט האוקראיני וכסגן נשיא התאחדות הכדורגל המקומית

21תגובות

אלכסנדר ‏(סאשה‏) גרנובסקי הפציע בשמי שוק ההון הישראלי רק לפני שנה. אז קנה באמצעות קרן הצדקה חב”ד 770 את השליטה בחברת ZBI מידי הפיננסייר ואיש העסקים צביקה בארינבוים. ZBI חולשת באמצעות החברה הבת בי.ג’י.איי על קופת מזומנים של כ-220 מיליון שקל. גרנובסקי שילם בעסקה זו כ-128 מיליון שקל.

לאחר הסיכום על העסקה הופיע גרנובסקי באסיפת אג”ח של בי.ג’י.איי, והבטיח למחזיקים כי החברה תתמקד בהשקעות יציבות שייעשו רק לאחר בדיקות קפדניות. גרנובסקי מינה למנכ”ל בי.ג’י.איי את יוסי שניאורסון, לשעבר יד ימינו של שעיה בוימלגרין. לפני כשבע שנים רכש בוימלגרין מנוחי דנקנר ואי.די.בי את חברת אזורים בעסקה ממונפת, שלימים התבררה ככושלת למדי. לאחר מכן רכשו בוילגרין ושניאורסון את לגנא הולדינגס מידי יעקב אנגל. לפני כמה חודשים ניסתה בי.ג’י.איי להשתלט על חבס השקעות שנקלעה לקשיים, אך ללא הצלחה.

שנה חלפה, וכעת מעוניין גרנובסקי לעלות כיתה ולהשתלט על הקונצרן הגדול בישראל - אי.די.בי. השליטה באי.די.בי תאפשר לגרנובסקי לחלוש על כמה מהחברות המובילות במשק, כמו סלקום, שופרסל, כלל ביטוח ונכסים ובניין. גרנובסקי מעוניין לבצע את ההשתלטות תוך השקעה לא גבוהה מצדו - 50–55 מיליון דולר בלבד.

דניאל בר און

בעזרת סכום זה מתכנן גרנובסקי להשתלט על קופת המזומנים הדשנה ‏(כ–500 מיליון שקל‏) של אמבלייז, ובאמצעות קופה זו להשתלט על אי.די.בי. בינתיים גרנובסקי מחזיק 20% באמבלייז באמצעות בי.ג’י.איי, עם אופציה להגדלת האחזקה ל–47%, וממתין לכינוס אסיפת בעלי המניות של אמבלייז, שאמורה לאשר את שינוי מדיניות ההשקעות שלה, וכך יתאפשר להוציא את הכסף מהקופה לקניית אי.די.בי.

לכתבות נוספות ב-TheMarker:

איזה נגיד דרוש לבנק ישראל?

השכונה בחיפה שיועדה לזוגות צעירים הפכה ללהיט של יזמים

בעבר היתה אמבלייז חברת טכנולוגיה שבה שלט אלי רייפמן, המרצה עונש מאסר. כיום יש בה בעיקר מזומנים. גרנובסקי יצטרך לעבור בדיקות מקיפות של משרד האוצר כדי לקבל היתר שליטה בכלל ביטוח, ובדיקות של משרד התקשורת כדי לקבל אישור לשליטה בסלקום. נוסף לכך יצטרך גרנובסקי לקבל אישור למהלך מבית המשפט, שידון בשבוע הקרוב בסוגיית אי.די.בי, חובותיה, נושיה ובעליה העתידיים. תהליך השתלטות זה, שעלול לארוך כשישה חודשים, עשוי להפוך את גרנובסקי כמעט בן לילה לאיש העסקים המשפיע ביותר בישראל. אבל מיהו בעצם סאשה גרנובסקי, מנין בא וכיצד עשה את הונו?

ידו בכל: שותף בבנק, בתי מלון ושדה תעופה

גרנובסקי ‏(41‏), נשוי ואב לשניים, נולד בעיר אומן שבאוקראינה. הוא למד משפטים באוניברסיטת אודסה, ועם סיום לימודיו החל לעסוק בתחום הבנייה. תחילה פעל באומן ולאחר מכן באודסה.

ב–2001 הוא החל להתקרב אל הדת. הוא התחבר אל תנועת חב”ד באוקראינה ולפעילים מובילים בארגון אור אבנר שהוקם שם, ופעיל מאוד ברחבי רוסיה וחבר המדינות. פעיל נוסף בתנועה זו הוא לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל. גרנובסקי נחשב לידיד קרוב של הרב הראשי של אודסה, אברהם וולף.

ב–2001 נבחר גרנובסקי לאיש העסקים של השנה באודסה. בשנים 2002–2006 הוא כיהן כחבר הדומה ‏(הפרלמנט‏) האוקראינית, והיה מופקד על נושאים הקשורים בתקציב. בתפקיד זה יצר גרנובסקי קשרים רבים ששירתו את עסקיו בהמשך. בין היתר שימש סגן נשיא התאחדות הכדורגל האוקראינית.

אחד משותפיו של גרנובסקי הוא בוריס קאופמן. השניים ניצלו את הקשרים של גרנובסקי כדי להרחיב מאוד את עסקיהם בשנים האחרונות. לפי התקשורת ברוסיה ובאוקראינה, גרנובסקי וקאופמן שותפים באודסה בכמה עסקים, בהם בנק בשם פינבנק. כמו כן הם שותפים ברשת המלונות ורטקס הוטל גרופ ‏(Vertex Hotel Group‏), הכוללת כמה בתי מלון: בריסטול ולונדונסקאיה באודסה, פרזידנט הוטל בקייב ומלון פסאז’ באודסה.

גרנובסקי שותף גם בפרויקטי נדל”ן רבים באוקראינה, וכן בחברה לפיתוח שדה התעופה הבינלאומי של אודסה. חברה נוספת שנקשרת בשמו היא צ’רנומורטכפלוט, הפועלת בתחום בניית האוניות ובעבודות חפירה ימיות.

מהדיווחים באוקראינה וברוסיה עולה כי באחרונה רכשו גרנובסקי וקאופמן מיזם מדיה בשם פוקוס, הכולל מגזינים ואתר אינטרנט. השניים שותפים ‏(או לפחות כך היו עד לאחרונה‏) בערוץ הטלוויזיה ריאק.

מדיווחים שפורסמו בשבוע שעבר באתרי אינטרנט ברוסיה ובאוקראינה עולה כי אוקראקסיםבנק ‏(UKR EXIM Bank‏) העניק לגרנובסקי וקאופמן קו אשראי של 30 מיליון דולר. לטענת האתר dumskaya.net, האשראי ניתן לאחר שלשותפים נגמרו האמצעים הנדרשים להמשך עבודות השיפוצים והבנייה של שדה התעופה הבינלאומי של אודסה, כפי שהתחייבו כלפי העירייה. העירייה שותפה בפרויקט בכ–25%, ולפי הדיווחים האשראי ניתן לתקופה של כשבע שנים, עד סוף דצמבר 2020.

שלל תהיות בתקשורת הרוסית

שדה התעופה של אודסה הוא אחד מארבעת הגדולים באוקראינה מבחינת מספר הנוסעים בו. לפני כשבע שנים החלה עיריית אודסה לחפש משקיע פרטי בעל כיסים עמוקים שישפץ ויפתח את השדה.

לפי התקשורת באוקראינה, עם המתמודדים על זיכיון ההקמה נמנו חברת ניו סיסטמס מאוקראינה המתמחה בתחום זה, חברה אוסטרית בשם איירפורט קונסלטינג וינה, קרן השקעות שוודית בשם EQT Infrastructure Limited וחברת התשתיות הספרדית Elecnor. בסופו של דבר זכה בפרויקט טייקון תחבורה מרוסיה בשם רומן טרוצנקו, הבעלים של חברת נובהפורט, המפעילה שדות תעופה ברחבי רוסיה. לפי דיווחים שונים, טרוצנקו היה מוכן להשקיע בפרויקט כמה מאות מיליוני דולרים.

המשקיע הרוסי קיווה שאודסה תיכלל בערים המארחות את אליפות אירופה בכדורגל, שהתקיימה באוקראינה ופולין ב–2012. טרוצנקו העריך שיוכל לקבל סיוע ניכר בהשקעות מצד הרשויות המקומיות, אולם אודסה לא נכללה לבסוף בין הערים המארחות את הטורניר, וטרוצנקו זנח את הפרויקט.

בסתיו 2010 נבחר באודסה ראש עירייה חדש, אלכסיי קוסטוסב. כמה חודשים לאחר מכן עבר הפרויקט בשדה התעופה לידיהם של גרנובסקי וקאופמן. על פי התקשורת באוקראינה וברוסיה, הפרויקט הוענק להם ללא שבוצע מכרז חדש. בתקשורת הרוסית והאוקראינית הועלו לא מכבר תהיות באשר ליכולתם של גרנובסקי וקאופמן להשלים את הפרויקט.

תהיות אחרות הועלו ברוסיה ובאוקראינה על מהלכים שונים שביצעו גרנובסקי וקאופמן בחברת צ’רנומורטכפלוט ‏(hrabro.com‏). החברה הופרטה ב–2009, ונמצאת כיום במצב פיננסי קשה. בין היתר נכתב בתקשורת הרוסית והאוקראינית כי צ’רנומורטכפלוט אינה מצייתת להוראות בטיחות שונות כדי לחסוך בעלויות, מה שגרם לפי הדיווחים לכמה מקרים שבהם נפגעו עובדים באונייה של החברה.

כמו כן נטען בתקשורת האוקראינית כי החברה מאחרת בתשלומי משכורות, ומוציאה אוניות לביצוע עבודות מבלי להתחשב בתנאי מזג האוויר. בנוסף צוין בכתבות כי החברה משכירה אוניות לגופים שונים שלא בהתאם להוראות המקובלות, וכי בוצעו דרכה עסקות עם חברות שונות בחו”ל שנועדו להניב רווחים לבעלי השליטה. עם זאת, בשום מקום לא נאמר כי הוגשו אישומים או נטענו טענות פליליות ישירות כנגד גרנובסקי או קאופמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#