בקליפורניה משקיעים 179,400 דולר בכליאת קטין; רק 10,000 דולר בחינוך לילד

ניקולס כריסטוף מסביר מה מקולקל במערכת המשפט ובתי הכלא של ארה"ב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

אם אתם רוצים להבין בדיוק מה לא בסדר במערכת המשפט של ארה"ב, אתם יכולים לבחון את הסיוט שעובר אדוארד יאנג. יאנג, כיום בן 43, הורשע בכמה פריצות בצעירותו, אך לאחר מכן החליט לשנות את חייו. לאחר שהשתחרר מהכלא ב-1996, נישא, עבד 6 ימים בשבוע, וגידל 4 ילדים בהיקסון שבטנסי.

לאחר מכן, שכנו נפטר, ואלמנתו, נווה ממפאוור, ביקשה מיאנג לסייע לה למכור את חפציו של בעלה. מאוחר יותר מצא ביניהם 7 קליעי רובה, והניח אותם בצד, כדי שילדיו לא ימצאו אותם. "הוא רק ניסה לעזור לי", סיפרה לי ממפאוור. "בעלי היה אספן, וניסיתי לפנות חלק מהדברים".

לאחר מכן יאנג נחשד בסדרת פריצות למחסנים וכלי רכב באזור, והמשטרה ביצעה חיפוש בביתו. השוטרים מצאו גם את הקליעים הנשכחים, וגם סחורה גנובה. התובע המדינתי במחוז צ'טנוגה, תבע את יאנג באמצעות חוק פדרלי האוסר על פושעים מורשעים להחזיק בנשק או בתחמושת. במקרה הזה, החוק קבע גזר דין מינימלי של 15 שנות מאסר.

התובע, ויליאם קיליאן, החליט לתבוע את יאנג על אף שפשעיו הקודמים של יאנג לא כללו נשק, שליאנג לא היה רובה או כל נשק אחר שיכול היה לשמש את 7 הקליעים, ואף שלפי כלל הדעות לא היה לו מושג שהוא מפר את החוק כשעזר לממפאוור למכור את חפצי בעלה.

בית כלא בקליפורניה. המתנגדים חוששים כי אסירים משוחררים ייכלאו שוב בשל הכישלון לשלם חוב צילום: גטי אימג'ס

במאי, שופט פדרלי הודה כי התביעה נותנת הרגשה דיקנסיאנית, אך אמר כי אין לו מרווח תמרון במסגרת החוק, וגזר על יאנג עונש מאסר של 15 שנה לפחות בכלא פדרלי. העובדה שהרשויות המקומיות ביטלו את אישומי הפריצה המקוריים לא השפיעה במאומה.

כלומר, הממשל הפדרלי, בתקופה שבה הוא מקצץ בתקציב החינוך, מתכוון להוציא 415 אלף דולר ב-15 השנים הקרובות כדי לכלוא אדם שבתמימות החזיק ב-7 קליעים כאשר ניסה לסייע לאלמנה בשכונתו. במסגרת החוק, לא יכול להיות שחרור מוקדם: יאנג יבלה את ל 15 השנים בכלא.

המקרה הזה מראה בבהירות מה לא בסדר במערכת ה"צדק" שלנו: השקענו בכליאה המונית בדרכים יקרות להחריד, שמפרקות משפחות ולעתים הן פשוט אכזריות. בארה"ב פחות מ-5% מאוכלוסיית העולם, אך כמעט 25% מאוכלוסיית האסירים שלו. זה לא תמיד היה כך – זוהי תוצאה של החלטות מדיניות מאז שנות ה-70', כמו גזר דין מינימלי.

ב-1978, בארה"ב היו 307 אלף אסירים בבתי כלא מדינתיים ופדרליים. מספר זה זינק לשיא של יותר מ-1.6 מיליון ב-2009. מאז, מספר האסירים ירד במשך 3 שנים ל-1.57 מיליון ב-2012. מספר הקטינים שנאסרו החל אף הוא לרדת משיאו ב-2000, אף שארה"ב עדיין כולאת ילדים בשיעור גבוה פי 5 מזה של המדינה אחריה ברשימה.

בקצרה, יש תקווה כי הניסוי האמריקאי הזה בכליאה המונית הוכר ככישלון ובהדרגה ישימו לו סוף. בין המנהיגים שמתחילים להתרחק מהמדיניות הישנה נמצאות הן מדינות דמוקרטיות והן מדינות רפובליקאיות, בהן ניו יורק וטקסס. אך בארה"ב עדיין מספר כפול של אסירים משהיו בימי ממשל רייגן.

כמעט כולם מכירים בכך שכליאה של מספר עצום של פושעים לא אלימים הוא בזבוז כסף. קליפורניה משקיעה 179,400 דולר במאסר של קטין לשנה, ומוציאה פחות מ-10,000 דולר לתלמיד בבתי הספר שלה.

נכון, יתכן כי כליאה המונית היא גורם בירידה בפשיעה בעשרים השנים האחרונות – יש ראיות סותרות בנושא. אך גם אם כן, המחיר הכלכלי והחברתי אדיר, וכולל פירוק משפחות וסיכון מוגבר לכך שילדי אותן משפחות יהפכו לפושעים בדור הבא. יש גם ראיות לכך שכליאה, בייחוד של צעירים, אינה יעילה במניעת פשיעה. מחקר זהיר של 35 אלף פושעים צעירים שביצעו אנה אייזר וג'וזף דויט הגיע למסקנה כי כליאת קטינים מגבירה את הסיכוי שיבצעו פשעים כמבוגרים. גזר דין מתון יותר, כמו מעצר בית ומעקב אלקטרוני, היו יעילים יותר במניעת פשיעה בבגרותם.

חלופות לכליאה הן גם זולות יותר וגם יעילות יותר. לכפרי נוער יש רקורד מצויין של עבודה עם צעירים בעייתיים ומשפחותיהם, ומניעת פשיעה. כך גם לתכניות הכשרה לעבודה וחינוך.

כליאה המונית הייתה הרסנית במיוחד עבור שחורים וחברי קבוצות מיעוטים אחרות, כמו גם לעניים באופן כללי. במקרה הזה, אדוארד יאנג הוא לבן. כאשר כמעט אחוז מהאמריקאים כלואים – מתוכם שיעור גבוה יותר של גברים שחורים מעוטי הכנסה – מערכת המשפט הפלילי הופכת לאחד הגורמים להרס משפחות, ותורמת להגברת הפשיעה בקרב דור של ילדים. היא גם משתלבת עם מדיניות אחרת של הממשל, למשל, אופן יישום המלחמה בסמים, שמשפיע לרעה על אוכלוסיית השחורים בארה"ב. גברים שחורים משתמשים במריחואנה בשיעור דומה לגברים לבנים, אך הסיכוי שייעצרו בשל כך גדול פי 3.

יאנג קרוב לילדיו, בני 6 עד 16. בשל בעיות גב ודלקות פרקים, הוא נשאר בבית לגדל את הילדים, בעוד אשתו עבדה במשרד רופא. כשהשופט מסר את גזר הדין, הילדים פרצו כולם בבכי. "אני לא מאמינה שילדיי איבדו את אביהם ל-15 שנה", אמר לי אשתו סטייסי. "הוא מעולם לא ניסה להשיג נשק ב-16 השנים שאנו יחדיו. זה מטורף, הוא מקבל עונש ממושך יותר לעומת אנשים שרצחו או אנסו". עורך דינו של יאנג, כריסטופר וארנר, מערער על גזר הדין.

שאלתי את קיליאן, התובע הכללי, מדוע שירצה לשלוח אדם לכלא ל-15 שנים על אחזקה של 7 קליעים. "המקרה העלה חששות כבדים לגבי בטיחות הציבור", ענה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker